רק לפני חצי שנה, תשואה של כ-2% בממוצע להשכרת דירה בת"א - נניח 6,700 שקל בחודש לדירה של 4 מיליון שקל - הייתה נראית משתלמת. באפיק הסולידי הכסף לא הניב דבר, בבנקים הציעו משכנתאות בריבית של 1% (פריים מינוס 0.6%) או צמודות לאינפלציה (שהייתה שלילית ב-5 מ-10 השנים האחרונות), וגם ככה בת"א "יש ביקוש קבוע, ואין היצע".
ואז עידן הכסף הזול נגמר. הריביות והאינפלציה עלו במהירות, החמצן שמזין את השוק הפך דליל, והתוצאה - כפי שמציינים בבנק ההשקעות UBS - כמעט טריוויאלית: כניסה של שוק הדיור בתל אביב, כמו בערים רבות מסביב לגלובוס, לאזור מסוכן, כולל האיום האולטימטיבי - "בועתי".
המשקיעים של אתמול רואים תשואה של 3% בפיקדונות חסרי סיכון. מחוסרי הדיור מבינים שהמשכנתה הצמודה לפריים או למדד המחירים מתייקרת ומגדילה את ההחזרים החודשיים במאות ואלפי שקלים. אפילו ההייטקיסטים חוששים יותר מהאטה וקושי לשרת את החובות הגדולים.
גם אגדת ה"אין היצע" לפתע מתקשה להחזיק מים. העיר כולה היא אתר פינוי בינוי ענק, הציפוף והבנייה לגובה הם הבשורה החדשה, ובצפון תל אביב יש עדיין עתודות קרקע לעשרות אלפי דירות.
שאלה של אמון בממשלה
רק לאחרונה פרסמה הלמ"ס נתונים על התחלות הבנייה בשנה האחרונה (עד יוני), כשתל אביב נטלה את הבכורה הארצית עם 5,432 דירות שהחלו להבנות בה. כמה כבר ישראלים נטולי דירה או משקיעים מסוגלים ורוצים לשלם את המחירים הנוכחיים בתל אביב?
ואחרי הכל, לא מדובר בהתחייבות שהמחירים בדרך לתיקון היסטורי. מדובר בעיקר בשאלה של אמון בממשלה, שלא מסוגלת לספק היצע דיור לאורך שנים. אבל הסיכון שזה יקרה, כפי שמתריעים בבנק, הגיע לשיא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.