תשעה חודשים אחרי ההנפקה: תביעה יצוגית נגד קרן קיסטון

כתשעה חודשים אחרי הנפקת מניות שביצעה קרן התשתיות קיסטון , השולטת באגד, מגיעה ההנפקה לבית המשפט. בימים האחרונים הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה מטעם אורן ראול דה לנגה, בעל מניות בקיסטון, הטוען כי ההנפקה בוצעה תוך ניגוד עניינים מצד בעלי השליטה - אנשי שוק ההון רוני בירם, גיל דויטש, והמנכ"ל נבות בר - תוך שהם אלה שהכתיבו בפועל את תנאיה ונהנו מההון שגייסה מהציבור. לעומת זאת, בעלי המניות מהציבור קופחו, לטענת התובע, במיליוני שקלים.

● שלושה פסקי דין בשבוע | האם הורישה לבן אחד את דירתה כי השני "מסודר". מה קבע בית המשפט?
● פשרה בתביעה נגד קני רוזנברג בניו יורק: כמה ישלם בעל השליטה באל על?

לפי התביעה שהגיש דה לנגה, באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, אוהד רוזן ואיתמר אבנרי, קיסטון, הנסחרת בבורסה בתל אביב, גייסה 176 מיליון שקל בפברואר 2024 באמצעות הנפקת מניות לבעלי השליטה ולגופים מוסדיים, המנהלים חסכונות ציבור. ההנפקה בוצעה בהנחה (דיסקאונט) בגובה 12% על מחיר המניה ובגובה 57.8% מההון העצמי של קיסטון באותם ימים. 

התביעה הוגשה ביחד עם בקשה לנהל אותה כתביעה ייצוגית בשמם של כל בעלי המניות. כך שבשלב הראשון יידרש בית המשפט להחליט האם לאשר את הבקשה בנושא הייצוגית.

המרוויחים הגדולים מההנפקה

בירם, דויטש ובר, כמו גם חברת הניהול שבאמצעותם הם שולטים בקיסטון, היו המרוויחים הגדולים מההנפקה, לטענת התובע. זאת, מאחר שחברת הניהול היא זו שהכתיבה, לכאורה, את תנאי ההנפקה שהיטיבו עמה - כולל מחיר המניה וכמות המניות שהוצעו.

מהתביעה עולה, כי לפני ההנפקה החזיקה חברת הניהול בכ-1% ממניות קיסטון וב-5.79% בדילול מלא. אחרי ההנפקה זינקו האחזקות הללו ל-11.35% ול-17.24%, בהתאמה. בנוסף, חברת הניהול קיבלה, ללא תמורה, אופציות בשווי שאותו העריך מומחה מטעם התובע בלמעלה מ-4.4 מיליון שקל.

הגדלת האחזקות של בעלי השליטה בקיסטון הובילה להגדלת הדיבידנדים מהם נהנו. התובע מצביע על כך, שתוך שמונה חודשים מההנפקה הספיקה קיסטון לחלק דיבידנדים בהיקף של כ-59.3 מיליון שקל והודיעה כי תוסיף לחלק בקצב דומה ברבעונים הבאים. התובע גורס, כי מדיניות חלוקה זו צפויה לסיים את כל ההון שגוייס בהנפקה תוך כשנתיים, תוך שהדבר מצביע על מניעים פסולים מצד בעלי השליטה לקבל לידיהם את כספי ההנפקה על חשבון הקטנת חלקו של הציבור באחזקות קיסטון.

רכיב מרכזי בתביעה מבוסס על מבנה דמי הניהול שאותם משלמת קיסטון לבעלי השליטה. לפי הסכם הניהול, קיסטון משלמת לבעליה 1% מסך הנכסים שהיא מנהלת, כמו גם אופציות בהיקף של 5% מההון עבור כל הנפקה שמבצעת הקרן. בעבר פורסם בגלובס, כי בהתאם למבנה זה, ב-2022, שנת הרכישה של אגד, נהנו יזמי קיסטון מדמי ניהול בהיקף של כ-23 מיליון שקל.

הטענות: הנזק למשקיעים יכול להגיע ל-150 מיליון שקל

לפי חוות הדעת שהגיש מומחה מטעם התובע, הרווח שנוצר לחברת הניהול בזכות הגדלת הנכסים שבוצעה בהנפקה נאמד ב-15.68 מיליון שקל. התובע מכנה את מבנה דמי הניהול כשיטה למשיכת כספים מהחברה באמצעות "מסלול עוקף דיבידנד", שכן דמי הניהול הם קבועים ואינם תלויים בביצועים של חברת הניהול או בתרומה שלה לרווחי קיסטון.

עוד נכתב בחוות הדעת, כי ההנפקה בהנחה הובילה לירידה של כ-8.7% במחיר המניה שבו נסחרה קיסטון בבורסה תוך יצירת הפסד של כ-70 מיליון שקל למשקיעים. התובע אף טוען, כי לא הייתה הצדקה להנפיק בדיסקאונט על ההון העצמי, שכן לא חל שינוי משמעותי בשווי האחזקות של קיסטון בחברות שבהן היא מושקעת, כולל אגד.

הנזק המצטבר שעליו מצביע המומחה מטעם התובע נע בין כ-14 לכ-150 מיליון שקל לפי שיטת חישוב אחת, ומסתכם בכ-65 מיליון שקל לפי שיטת חישוב אחרת. לפי התביעה, קיסטון הייתה צריכה לקבל את אישורם של בעלי המניות מהציבור להנפקה לנוכח האינטרס האישי של בעלי השליטה - אך במקום זאת הסתפקה בקבלת אישור מהדירקטוריון ומוועדת הביקורת, כמו גם משומרי הסף בחברה, אשר החזיקו בעצמם אופציות בחברה ובכך נהנו אישית, לכאורה, מההנפקה.

מקרן קיסטון נמסר: "כאמור בדיווח לבורסה, התביעה והבקשה טרם הומצאו לנו. כשיגיעו נלמד אותן ונגיב בהתאם".