השווקים מתמחרים תרחיש ודאי אחד לסיום המלחמה

פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במספר מדדים, מתמתנת בחדות בימים האחרונים. ניתן לראות את זה הן בשוק המט"ח והן בשוק האג"ח. מדובר במגמה חיובית המבטאת שינוי כיוון משמעותי. רק לפני כשלושה שבועות, כשישראל תקפה באיראן, החששות בשווקים היו מהרחבת המלחמה, וכתוצאה מכך נרשמו תנודות בשוק המט"ח ועלייה במרווחי האג"ח הממשלתיות מול המקבילות האמריקאיות.

● ראיון | "זה היה גדול עלינו": מנכ"ל אליאנס מסביר מדוע נסגר מפעל הצמיגים שמעסיק 450 עובדים
●  תשעה חודשים אחרי ההנפקה: תביעה יצוגית נגד קרן קיסטון 

"אנחנו רואים ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל במספר אפיקים, ובצורה מרשימה", אומר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים. להערכתו, "התוצאה הזו מגיעה כיוון שבזמן האחרון שומעים על צפי להסדרה בגזרה הצפונית. במידה ולפחות בגזרה זו נגיע לרגיעה, הדבר ישפיע על השווקים".

בשוק האג"ח, הפערים מול האג"ח האמריקאיות הצטמצמו הן באפיק הדולרי והן באפיק השקלי, מה שמבטא ירידה בפרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים. אם לא די בכך, השקל מציג מתחילת החודש הנוכחי את הביצועים הטובים בעולם מול הדולר והאירו. מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא התחזק הדולר מול סל המטבעות, אך לא מול השקל.

אינדיקציה נוספת לירידת הסיכון היא מחיר ה־CDS - עלות הביטוח מפני חדלות פירעון של האג"ח הממשלתית. ה־CDS ל־10 שנים טיפס לאחר המתקפה באיראן לרמת שיא של 190 נקודות בסיס. לשם השוואה, ערב המלחמה הוא עמד על 80 בלבד. נכון להיום הוא עומד על 160 נקודות - גבוה, אבל הרבה פחות מאשר בסוף אוקטובר.

למרות הירידה החדה, כפי שרואים ב־CDS, המצב עדיין רחוק מכפי שהיה ערב המלחמה. מרווחי האג"ח של ישראל אל מול אלו האמריקאיות אמנם ירדו, אך עדיין מצויות ברמה הדומה לדירוג BBB (בדומה למקסיקו ופרו למשל), כאשר ישראל עדיין לא נמצאת ברמה זו ברוב חברות דירוג האשראי. גם השקל עדיין מגלם פרמיית סיכון מסוימת בשל המלחמה, ועל פי ההערכות בשוק, במצב "נורמלי" היה עומד כיום על 3.3־3.5 שקלים ולא על 3.75.

אינדיקציה נוספת היא שוק המניות, שמציג ביצועים טובים לאחרונה ביחס לעולם. בעוד שבחודש האחרון מדד ת"א 125 עלה בכ־5%, ה־S&P 500 טיפס בחצי אחוז בלבד. המדדים האירופיים הבולטים בכלל ירדו בתקופה זו. כלומר, גם בגזרת המניות, חל תיקון בביצועי החסר של ישראל לאורך שנת המלחמה האחרונה, כאשר היא מקזזת את הפערים בשווקים השונים, אך עדיין מצויה בביצועי חסר על פי הערכות.

הסיבות לאופטימיות

מאחורי האופטימיות בשווקים עומדות כאמור שתי סיבות מרכזיות - קידום התקציב והדיווחים על התקדמות במגעים להסכם הפסקת אש בלבנון. "השוק מסתכל קדימה, ובמידה וישראל תגיע להסדרה בצפון, הלחימה תהיה בעצימות נמוכה יותר בעתיד והשוק מקווה להתאוששות", מסביר שפריר מבנק הפועלים. גם לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, בשווקים מעריכים כי המלחמה נמצאת בשלביה האחרונים, "ולכן האופטימיות מתחזקת".

עם זאת, כשבוחנים את נתוני המאקרו של ישראל קשה לראות הקלה. האינפלציה עדיין גבוהה, 3.5% במדד אוקטובר - מעל יעד בנק ישראל, וגם נתונים נוספים מצביעים על היחלשות הכלכלה המקומית. אז מדוע בשוק משדרים אופטימיות? "זו הדעה של השוק וככה הוא תופס את המציאות הנוכחית, מבחינתו הסיכונים למשק ירדו", מוסיף זבז'ינסקי.

סימנים של חולשה

נתון האינפלציה שפורסם בסוף השבוע אמנם תאם את ציפיות האנליסטים, אך הוא עדיין כאמור גבוה מיעד בנק ישראל שעומד על 3% ברף העליון. על פי הערכות, קצב האינפלציה השנתי יגיע ב־2024 ל־4%. וזה לא הכול.

סקר מצב העסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסם לאחרונה, מגלה כי האופטימיות שלהם לשנה הקרובה יורדת. להערכת המשיבים, נראה דעיכה בצריכה הפרטית, זאת ככל הנראה על רקע העלאת המע"מ הצפויה והגזירות הנוספות שיוטלו על הציבור. גם אמון הצרכנים, כפי שבא לידי ביטוי בסקרי הלמ"ס בישראל, נותר נמוך.

איך ניתן להסביר את הפער בין הנתונים לאופטימיות בשווקים? לפי שפריר, הם לא בהכרח קשורים אחד לשני. "המצב הנוכחי לא מעיד על הסתכלות השווקים לעתיד, הם מצפי ליום המחר".

גם זבז'ינסקי מציג גישה דומה. לדבריו, "השווקים בישראל לא באמת מתייחסים בזמן האחרון לנתונים הכלכליים המקומיים. למרות פרסום המדד המשולב של בנק ישראל, שהיה די שלילי והנתונים הכלכליים האחרים שהיו חלשים, השוק המשיך במגמה חיובית".

בצד החיובי, תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה מתמתנות מעט. על פי רוב הערכות האנליסטים המעודכנות, האינפלציה ב־12 החודשים הקרובים תיכנס ליעד בנק ישראל ותעמוד על 2.7%־3%. במצב זה, סביר להניח כי האפשרות של העלאת ריבית הופכת ללא ריאלית, אם כי המציאות הנוכחית תנודתית במיוחד בצל אי־הוודאות והמלחמה.