הוועדה שהכריזה שהאיום הטורקי בפתח והמומחית שבטוחה: "לא על הפרק"

אזהרת ועדת נגל מפני התנגשות צבאית ישירה בין ישראל ובין טורקיה, בצל נפילת משטר אסד בסוריה, מהווה שיא חדש בתהליך מתמשך של הידרדרות מערכת היחסים במהלך מלחמת חרבות ברזל. זה החל בעמידת הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, שוב, לצד חמאס, המשיך באמברגו הסחר חסר התקדים שנחשף בגלובס, וכעת ועדה ממלכתית ישראלית מזהירה כי אנקרה מהווה איום שעלול להפוך לישיר.

● המהפך של לבנון: "חיזבאללה יתחיל לשלם את המחיר" 
● ברחוב האיראני בטוחים: "נופלים לתהום שלא נגמרת" 

עמדת נגל נובעת מכך שארדואן "הימר" על הצד הנכון במלחמת האזרחים בסוריה - והשקעה רבת-שנים באסלאמיסטים סורים ובג'יהאדיסטים שהזינו את המערך מבחוץ הביאה למשטר חדש. מנהיג המהפכה, אבו־מוחמד אל־ג'ולאני, משתדל להתנתק מהמורשת הג'יהאדיסטית שלו ומפעילותו הנרחבת בשורות אל-קאעידה, אבל די להביט בהתבטאויות קודמות מפיו כדי להבין את עמדתו לגבי ישראל. "הטרגדיה של פלסטין", אמר אל-ג'ולאני באחת מהתבטאויותיו בשנים האחרונות, "מהווה מצפן למוסלמים עבור שחרור האזור".

אותן הצהרות שמפורסמות בזו אחר זו לא מונעות משורת בכירים בינלאומיים לעלות לרגל לדמשק, ובסוף השבוע החולף היה זה שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני. ממשלת ג'ורג'ה מלוני הוכיחה עצמה לאורך המלחמה כאחת שישראל ממש לא יכולה לסמוך עליה. זה בא לידי ביטוי כשרומא החליטה להפסיק את היצוא הביטחוני לישראל כבר ב-7 באוקטובר 2023. לפני כשבועיים מערכת היחסים הקרובה בין מלוני וארדואן הביאה לכך שחברת המל"טים הטורקית "בייקאר", שה-CTO שלה הוא חתנו של נשיא טורקיה, סלצ'וק בייראקטר, רכשה את "פיאג'ו ארוספייס" האיטלקית. רכישתה תאפשר לבייקאר לפעול באיטליה כחברה איטלקית באמצעות שלוחה חדשה.

עתה, טורקיה פועלת למימוש ההזדמנויות הביטחוניות בסוריה, על אחת כמה וכמה לאחר שישראל בחרה לצאת למבצע נרחב להשמדת יכולות צבאיות של משטר אסד. שר ההגנה הטורקי ישאר גולר אמר בריש גלי כי מדינתו מוכנה לספק לסוריה סיוע צבאי. בד בבד, הטורקים מעוניינים להרחיב את דריסת הרגל שלהם בסוריה, תוך שימוש באמתלה של האיום הכורדי. בשיחות עם התקשורת המקומית, בכירים באנקרה מסבירים כי הם שואפים להגיע עד חמה שסמוכה ללבנון, "אולי עד דמשק", שרחוקה מאוד מהכורדים שממוקדים בצפון-מזרח סוריה. זוהי סיטואציה שעלולה להביא להתנגשות בין ישראל, שהרחיבה את נוכחותה עד לפסגת החרמון, ובין סוריה ג'יהאדיסטית שנתמכת בטורקיה, שמחליפה את משטר אסד שבו תמכה איראן.

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומרת כי במבט עשר שנים קדימה, היא מצליחה להבין את מקור החשש לגבי טורקיה. עם זאת, היא מציינת כי לאירועים בסוריה יש פרספקטיבה מוגבלת. "בסוריה פוסט-אסד נראה נוכחות טורקית משמעותית, אבל נשאלת השאלה אם הצדדים יסדירו את התיאום ביניהם. לשתי המדינות יש אינטרס שסוריה תהווה מדינה שאיראן לא מנצלת את חולשתה, ועבור זאת יש מקום להידברות. ההשפעה הטורקית בסוריה תהיה משמעותית יותר משל ישראל, אבל גם לישראל יש אינטרס שסוריה תהווה איום קטן יותר. על כן, יש סיכוי נמוך יותר להתנגשות".

"איום גדול יותר מאיראן"

ועדת נגל הגדירה את האיום הטורקי בתור "גדול יותר מאשר האיום האיראני", ולא בכדי. בדירוג Global Fire Power (GFP) לשנת 2025, טורקיה נותרה במקום התשיעי בעולם, לעומת ישראל שעלתה מהמקום ה-17 ל-15, ואילו איראן ירדה מהמקום ה-14 ל-16. אותו דירוג בוחן 145 צבאות בעולם לפי כמה מדדים. היתרונות היחידים של ישראל בעימות ראש בראש עם טורקיה הוא בחיל האוויר, בזכות מטוסי ה-F-35, והגיאוגרפיה. מנגד, טורקיה חזקה יותר, בין השאר, בכוח אדם, בזרוע היבשה, בצי חזק במיוחד ובהשקעה הכלכלית.

 הפגנות פרו־פלסטיניות באיסטנבול / צילום: ap, Khalil Hamra

תקציב הביטחון הטורקי לשנת 2025 עומד על כ-47 מיליארד דולר, הגבוה ביותר אי פעם - לאחר צמיחה של 17.5% מהתקציב לשנת 2024. קודם לכן, תקציב הביטחון הטורקי ב-2023 עמד על 16 מיליארד דולר "בלבד". לצורך ההשוואה, תקציב הביטחון של ישראל עומד כ־31.75 מיליארד דולר, ואם יאושרו התוספות שעליהן המליצה ועדת נגל - הוא יגדל לכ-33.38 מיליארד דולר.

"הטורקים מתעלמים בצורה טוטאלית מההצהרות שבהן תייגו את מדינת ישראל כאיום", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "הם מתנתקים מהעובדה שלאורך השנה האחרונה איימו שוב ושוב, וכעת הצד המאוים ראה את האיום, ופירש את טורקיה כמדינה מאיימת. בטורקיה מתייגים את ישראל כמדינה שוחרת מלחמה. כאילו היא מחפשת הרפתקה נוספת מול טורקיה. עבורם, זו דרך להדגיש את הצורך, לתפיסתם, בהמשך ביצור מעמדם בתחומי המל"טים והצי".

מה יכול להביא רגיעה?

רגיעה בין ישראל ובין טורקיה עשויה להתרחש בקרוב - ולאו דווקא בגלל סוריה. עוד בטרם הטלת אמברגו הסחר על ישראל, שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, הכריז כי מדינתו מכינה צעדים נגד ישראל, ש"יימשכו עד שישראל תכריז על הפסקת אש ותאפשר כניסת סיוע לרצועת עזה ללא הפרעות".

הפסקת אש עשויה להביא למפנה חיובי. תולדות היחסים בין המדינות בעידן ארדואן, מאז משבר המרמרה ב-2010, מלמדים כי זמן קצר לאחר שהסערה ביחסים שוככת, הישראלים ממהרים לחזור לטורקיה.

כבר כיום, בהיעדר טיסות ישירות בין המדינות, מנתוני משרד התיירות הטורקי עולה, כי בנובמבר נכנסו לטורקיה 4,876 ישראלים, מספר קטן - אבל גדול פי 2.5 מהתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת 2024 ועד נובמבר, נכנסו כ-77 אלף ישראלים, ובהתחשב בעלויות הזולות יחסית עדיין באיסטנבול וביתר היעדים התיירותיים בטורקיה, הפסקת אש בעזה צפויה להשיב את הטיסות הישירות, ואיתן את הישראלים ליעדי התיירות.