להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
סוגיית גיוס החרדים לא הולכת לרדת מסדר היום הפוליטי בזמן הקרוב, והצורך בפתרון דוחק. הוויכוח ניטש בין אלה שחושבים שצריך להודיע חד וחלק שהחרדים חייבים בגיוס, לבין אלה שרוצים לעשות את זה בהידברות.
לשר המורשת עמיחי אליהו היה נימוק להשתייכותו למחנה השני: "לפני שהתחילו יאיר לפיד ונפתלי בנט בקמפיין ללכת על הראש של הציבור החרדי, הגענו לאחוזי גיוס… בכל מחזור של כמעט 20% גיוס", הוא סיפר ב־i24 News. "הסיבוב (של לפיד) על הראש שלהם החזיר חזרה את הציבור החרדי לתוך הקונכייה שלהם". האומנם?
● בג"ץ דורש תשובות מהמדינה על היקפי הגיוס
● השופט סולברג: הזדעזענו שיש 80 אלף חרדים בני גיוס שלא גויסו
● בתוך עשור: מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל צנח ב־36%
כדי להתחקות אחר המספרים, הלכנו לתשובה לבקשת חופש מידע שצה"ל הפיק ב־2020 עבור עידן ארץ, היום עמיתנו בגלובס. לפי המענה של צה"ל, אכן יש לדבריו של אליהו בסיס: מקרב הגברים ילידי 1993, ששנת הגיוס העיקרית שלהם היא 2011, התגייסו 14.8%. בשנתון הבא, שאמור להתגייס ב־2012, נראתה קפיצה ל־22.6%. ב־2013 נראתה ירידה קלה ל־21.4%, ולאחר מכן ב־2014 קיפאון עם 21.7%. באותה שנה הועבר תיקון מספר 19 לחוק שירות ביטחון, הידוע גם כחוק הגיוס של לפיד. ב־2015 עדיין שיעור הגיוס עמד על יותר מ־20%, אבל זו כבר הייתה תחילת מגמה של דעיכה. עד 2019 - השנה האחרונה אליה מתייחסת התשובה - שיעור הגיוס עמד על 18.5%.
אז נראה כי אליהו צודק, אולם ראוי לסייג את הנתונים האלה עם כמה הערות. ראשית, כפי שניתן לראות, הדעיכה לא מאוד דרמטית - מ־22.6% בשיא של 2012 ל"שפל" של 18.5%. המצב ב־2019 עדיין טוב יותר מזה שהיה ב־2011. עם זאת, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור כי הפער בין 2011 ל־2019 לא מספיק גדול כדי לקבוע שהאמירה של אליהו לא נכונה.
שנית, כפי שד"ר מלאך מסב את תשומת־לבנו, ניתן להעלות סימני שאלה לגבי הנתונים האלו: "לפי צה"ל יש ירידה קלה בשיעור המתגייסים, אבל במספרים המוחלטים הם יורדים בחצי. זה לא מסתדר". הכוונה היא שאם בשנת בשיא של 2015 מספר המתגייסים החרדים עמד 2,145, ב־2019 הוא עמד על 1,222 בלבד (ב־2022, השנה האחרונה לגביה יש נתונים, התגייסו 1,266). "נתוני צה"ל אודות שיעורי הגיוס ממחזור לאורך מרבית השנים נראים מופרזים, והם עשויים לנבוע משיוך אוטומטי של מוסדות בפיקוח 'אחר' לחינוך החרדי, למרות שכמה מהם שייכים לציבור הדתי־לאומי שמתגייס באחוזים גבוהים".
"מהצלבות שעשינו אנחנו מאמינים שהגענו לנתוני האמת", אומר ד"ר מלאך. "לפיהם דווקא בתקופת לפיד הייתה קפיצה, אבל ההגדרה בחוק של לפיד ל'מיהו חרדי' הייתה רחבה יותר, ולכן ייתכן כי חלק מהעלייה היה פיקטיבי".
אבל גם אם אכן הגישה של לפיד הרחיקה חרדים משירות צבאי, מלאך מציע לקחת גם את הגישה של אליהו בספקנות: "הייתה אומנם תגובת נגד בעקבות התיקון שלו, אבל ב־2015 היה חוק חדש. למה החרדים לא באו אחר־כך? התהליך הוולונטרי לא הוכיח את עצמו".
מהשר אליהו לא נמסרה תגובה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: עמיחי אליהו
מפלגה: עוצמה יהודית
תוכנית: חדר החדשות, i24 News
תאריך: 26.12.24
ציטוט: "לפני… יאיר לפיד ונפתלי בנט… הגענו… בציבור החרדי, בכל מחזור של כמעט 20% גיוס"
ציון: מטעה
השר למורשת עמיחי אליהו התראיין ל-i24 News, ושם נשאל האם לא כדאי להתנות הטבות שונות שניתנות לציבור החרדי בשירות צבאי. על כך אליהו השיב: "אני לוקח אותך שוב למה שקרה בעבר. לפני שהתחילו יאיר לפיד ונפתלי בנט בקמפיין ללכת על הראש של הציבור החרדי, הגענו לאחוזי גיוס בציבור החרדי, בכל מחזור של כמעט 20% גיוס. אני מזכיר, זה ב-2012-2013. ואז, יאיר לפיד החליט שהוא רוצה לעשות סיבוב פוליטי על הציבור החרדי. וראה איזה פלא: הסיבוב הזה על הראש שלהם החזיר חזרה את הציבור החרדי לתוך הקונכייה שלהם, לתוך הבתים שלהם, החזיר אותם בוא נקרא לזה לארון. אני שואל: למה זה טוב?"
לדבריו של אליהו יש על מה להתבסס: לפי תשובה של צה"ל מ-2020 לבקשת חופש מידע של עידן ארץ (כיום כתב בגלובס), מקרב ילידי 1993 החרדים הגברים - ששנת הגיוס העיקרית שלהם היא 2011 - התגייסו 14.8%. מקרב השנתון שלאחר מכן, שרובו התגייס ב-2012, הייתה קפיצה ל-22.6% מתגייסים - שיא של כל הזמנים. עבור השנתונים הבאים, שהתגייסו ב-2013 ו-2014, המספרים עמדו על 21.4% ו-21.7% בהתאמה. ב-2015 השיעור עמד על 21.1%, לא הרבה מתחת למה שהיה שנה קודם, אך הפעם נראה שהיה מדובר בתחילתה של דעיכה, שכן לאחר מכן החלה מגמת ירידה עד ל-18.5% ב-2019, השנה האחרונה לגביה יש נתונים. מדובר צה"ל לא חזרו אלינו עם נתונים מעודכנים יותר.
השאלה כיצד לקרוא את הפער הזה בין 2011 ל-2019 נתון לפרשנות. מצד אחד, המצב ב-2019 היה טוב יותר מאשר ב-2011. מצד שני, ד"ר גלעד מלאך סבור שהפער הוא לא גדול, ולכן הדבר לא מספיק כדי לטעון שהאמירה של אליהו לא נכונה.
עם זאת, יש לו מספר סייגים מהנתונים: "נתוני צה"ל אודות שיעור המתגייסים החרדים לא מתכתבים עם המספרים המוחלטים של המתגייסים החרדים. לפי צה"ל יש ירידה קלה בשיעור המתגייסים אבל במספרים המוחלטים הם יורדים בחצי. זה לא מסתדר". כפי שהראינו כבר בבדיקות קודמות, בהתבסס על שנתוני החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אכן השיא של מתגייסים חרדים באופן מוחלט עמד ב-2015 על 2,145 (זהו המספר המעודכן גם לאחר שדוח נומה בדק את הנושא לזיוף מספרים), וב-2022 עמד על 1,266 בלבד. "מהצלבות שעשינו אנחנו מאמינים שהגענו לנתוני האמת", אומר מלאך. "לפיהם דווקא בתקופת לפיד הייתה קפיצה, אבל ההגדרה בחוק של לפיד ל'מיהו חרדי' הייתה רחבה יותר ולכן ייתכן שחלק מהעלייה היה פיקטיבי".
כמו כן, מלאך נותן הקשר נוסף שחשוב לאופן בו הנתונים נקראים: "בסוף 2007 הקימו את מסלול השירות האזרחי ואת מסלולי השח"ר בצה"ל. החרדים הפוטנציאליים לשירות היו כלל המלש"בים בגילאי 18-30 ('הבריכה') ולא רק מחזור חרדי אחד ('הזרם'). בשנים שלאחר מכן הצטרפו אליהם לא מעט חרדים, אך לא ניתן למדוד אותם בהתייחס לגודל מחזור אלא לגודל ה'בריכה' שמנתה עשרות אלפים. נתוני צה"ל אודות שיעורי הגיוס ממחזור לאורך מרבית השנים נראים מופרזים והם עשויים לנבוע משיוך אוטומטי של מוסדות בפיקוח 'אחר' לחינוך החרדי למרות שכמה מהם שייכים לציבור הדתי-לאומי שמתגייס באחוזים גבוהים". דבר שיכול להצביע על כך הוא שלפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), מבין הגברים בוגרי שנה"ל תשע"ט (2018/19) בחינוך החרדי, רק 14.9% התגייסו לצבא (אין נתונים לשנים אחרות).
לפי מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה, השייכת למשרד ראש הממשלה, גודל ה"בריכה", קרי אותם אנשים שאם לא ילמדו בישיבה יחויבו בגיוס, הוגדר תחילה בחוק טל, שנחקק ב-2002, עם אנשים עד גיל 30, כשאורך השירות נקבע בהתאם לגיל ולמצב המשפחתי, אך מאז היו שינויים בגודל ה"בריכה": ב-2011, בעקבות החלטת ממשלה ליישם המלצות לשילוב חרדים בתעסוקה, גיל הפטור ירד ל-28. ב-2014 עבר תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, הוא חוק השירות של לפיד, שפטר משירות את מי שהיה באותו זמן בן 22 ומעלה במהלך שנקרא "ריקון הבריכה". גיל הפטור היה אמור לעלות בהדרגה ל-24 ואז ל-26, אך בסוף 2015 הוחלף בתיקון 21, שהעלה גם הוא את גיל הפטור באופן הדרגתי אך על פני משך זמן אחר. גיל הפטור עלה מ-24 ל-26 בשנת הגיוס 2020, מה שאומר שגודל ה"בריכה" עלה במשך שנת גיוס זו ושנת הגיוס 2021, אך מספר המתגייסים נשאר יציב מאז 2019.
מלאך מסיים: "אני לא חושב שנכון לתלות את זה ביאיר לפיד. הייתה אמנם תגובת נגד בעקבות התיקון שלו, אבל ב-2015 היה חוק חדש. למה החרדים לא באו אחר-כך? התהליך הוולונטרי לא הוכיח את עצמו".
מטעם השר אליהו לא נמסרה תגובה.
לסיכום, אכן ישנם נתונים שמראים שעד חוק הגיוס של לפיד התגייסו כ-20% מהחרדים בכל שנתון, ולאחר מכן חלה דעיכה. עם זאת, הדעיכה לא הייתה משמעותית, וגם ישנן ראיות שהמספרים בכל השנים נופחו. לכן דבריו של אליהו מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.