ביהמ"ש: חמאס עושה שימוש במטבעות קריפטוגרפיים להעברת כספים המבוצעות דרך חברות חלפנות הקשורות לארגון

המאבק במימון טרור על-ידי מטבעות קריפטו מתנהל בדרך-כלל מאחורי הקלעים על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון, שאוספת את המודיעין, ועל-ידי המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון וגופי אכיפה נוספים, שעוצרים את צינורות הכסף.

כעת מגיע המאבק גם אל בתי המשפט בישראל: בית המשפט דחה את בקשתו של אזרח טורקי לבטל צו הקפאה על כחצי מיליון דולר שנתפסו בארנק דיגיטלי שבבעלותו על-ידי המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון, במסגרת תפיסה של כ-1,601 ארנקים דיגיטליים בפלטפורמה הנמצאת באתר אמריקאי. 

● האופוזיציה החרימה: ועדת חוקה אישרה לדון במתווה לוין-סער
● קיצוץ תקציב לשכת עורכי הדין מתקדם בצעדי ענק: אלה המשמעויות

"ארגון הטרור חמאס עושה שימוש במטבעות קריפטוגרפיים להעברת כספים המבוצעות דרך חברות חלפנות הקשורות לחמאס המסייעות לו בהעברות הכספים, במקרה של העותר חברה - 'משרד דובאי לחלפנות ברצועת עזה', שהוכרזה, כשלעצמה, כבר בשנת 2022 כארגון טרור", כתב השופט קובי ורדי בפסק הדין, במסגרתו קבע כי "מהראיות המינהליות והמידע המודיעיני עולה כי הארנק הדיגיטלי של העותר שימש להעברת כסף לארגון טרור". 

תחום סיכול של ארנקים דגיטליים ומטבעות קריפטו לטובת ארגוני הטרור מובל על-ידי המט"ל (המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון) יחד עם קהיליית המודיעין וגופי אכיפה נוספים. המט"ל יוצר קשר עם בורסות הקריפטו בעולם ודואג לאכיפת צווי שר הביטחון בנושא.

עד היום המט"ל החרים למעלה מ-10 מיליון דולר במטבעות קריפטו שיועדו לטרור לטובת קופת המדינה. בנוסף סוכלו צירי העברת כספי טרור של כוח קודס, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלמי-פלסטיני באמצעות קריפטו בהיקף מצטבר של מאות מיליוני דולרים.

במט"ל אומרים כי "המקרה הזה הוא עדות לעובדה שבורסות קריפטו בעולם מכבדות באופן תקדימי את משטר הסנקציות הכלכליות הישראליות שמובל על-ידי המט"ל".

מסלול הכסף נחשף 

פסק הדין חושף את מסלול הכסף מזירת הקריפטו דרך גורמים שונים בחו"ל וחלפני כספים, אל גורמי הטרור בעזה - חמאס.

העותר, אחמד קודורה, תושב טורקיה ממוצא סורי, עתר בבקשה להורות למטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון (מט"ל) לשחרר ארנק דיגיטלי שנתפס לטענתו ללא כל יסוד, בטענה כי הוא קושר אותו לכספי טרור או לטרור בכלל.

לטענת קודורה, אין לו כל קשר לכך, וכן אין לו כל קשר לעניין הפלסטיני, והארנק נתפס כנראה בשרירותיות ובטעות במסגרת תפיסה כוללנית, חסרת אבחנה וגורפת של כ-1,601 ארנקים דיגיטליים בפלטפורמה הנמצאת באתר האמריקאי Binance.

קודורה טען כי ארנקו הדיגיטלי נתפס כשהוא מכיל סכום של כ-500 אלף דולר ארה"ב, שלו ושל בני משפחתו. עוד טען כי הוא היגר לטורקיה עקב המצב הכלכלי והביטחוני בסוריה, וכי כל כוונתו הייתה להעביר כספים לבני משפחה השוהים בסוריה ובמצרים ונתמכים בו כלכלית.

קודורה אישר כי בוצעו שתי משיכות/העברות מחשבון Binance שהופנו לשני ארנקים דיגיטליים אשר זוהו מאוחר יותר כשייכים לארגוני טרור, אך לטענתו, הוא לא ידע על כך מראש, וההעברה שהעביר אינה לגוף אסור. לטענתו, העסקאות בוצעו למשרד חליפין מורשה ומוסמך בשם "זום" בעיר מגוריו מרסין בטורקיה, כשמשרד חליפין זה ידוע כ"ירוק".

לטענת קודורה, משרד חליפין זה הוא שסיפק את הכתובות להעברות שנעשו מתוך כוונות טובות לעזור לבני משפחתו, כשהוא עצמו פעל בשקיפות ובתום-לב, ונקלע, שלא בכוונתו, להעברה שמתברר שבוצעה לחשבונות אסורים.

לטענתו, העברה אחת בסכום של 2,000 דולר בוצעה בתאריך 25 במרץ 2023, והעברה שנייה בסכום של 3,000 דולר בוצעה בתאריך 9 באפריל 2024 - כששתי ההעברות בוצעו לפני שהארנקים האלה הוכרזו כשייכים לארגון טרור וללא כל קשר שלו לטרור או לארגון טרור.

קודורה, שלא הגיע לדיון בבית המשפט בישראל והאזין לדיון באמצעות העברתו אליו במכשיר סלולרי בעזרת מתורגמן, ציין במהלך הדיון כי אין לו התנגדות שבית המשפט יעיין במעמד צד אחד בחומר החסוי שהציגה המדינה, וכי הוא סומך על בית המשפט בישראל.

בעתירה ביקש קודורה לבטל את צו תפיסה מינהלי, שנחתם על-ידי שר הביטחון ב-1 בנובמבר 2024 מכוח סמכותו לפי סעיפים 56(ב)(1) ן-56(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.

צו שמבוסס על מידע קונקרטי

מנגד, המדינה טענה, באמצעות עוה"ד דינקנש תקלה וחן באונקר, כי צו התפיסה מורה על תפיסה זמנית של ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים שקשורים לטרור, בין היתר של קודורה, אשר שימש להעברת כספים לארנקי קריפטו של ארגון הטרור המוכרז "משרד דובאי לחלפנות והעברות כספיות".

חברת דובאי לחלפנות והעברות כספיות הוכרזה כארגון טרור במרץ 2022, וההכרזה פורסמה באפריל אותה שנה, בשל התפקיד המרכזי והמתמשך שמילאה ועודנה ממלאת בסיוע לארגון טרור המוכרז חמאס, באופן שיש בו תרומה ממשית לפעילות הארגון.

עוד טען המטה לביטחון לאומי כי הוצאת צו התפיסה המינהלי נעשתה בהתאם לסמכות שר הביטחון בחוק ולתכליות החוק, והיא נדבך אחד של מהלך לאומי של מדינת ישראל לתפיסת ארנקי קריפטו הקשורים למימון טרור; וכי מדובר בהחלטה ראויה, סבירה ומידתית שלא נפל בה פגם ובוודאי לא פגם המצדיק את התערבות בית המשפט.

לטענת המדינה, לא מדובר בצו תפיסה שרירותי, כוללני או גורף או בטעות שקרתה לגבי קודורה, אלא בצו שנחתם בעקבות מידע קונקרטי, מוצק ומהימן; וכל אחד מארנקי הקריפטו המפורטים בצו הם רכוש טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, כולל הארנק הדיגיטלי של קודורה, כאשר הצו הוצא על ארנקים רבים מטעמי נוחות, והיה ניתן להוציא כל צו וצו בנפרד.

עוד נטען כי ארנקי קריפטו המשמשים פלטפורמה להעברת כספים לארגון טרור מוכרז, מהווים רכוש ששימש במישרין לביצוע עבירת טרור חמורה, כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, ועל כן, בהתאם להוראות חוק המאבק בטרור, רשאי שר הביטחון להורות על תפיסתם. אותו דין חל לגבי הארנק הדיגיטלי הספציפי של קודורה, כאשר הרכוש נתפס הואיל ושימש להעברת כספים לארגון טרור שהוכרז זמן רב קודם לביצוע ההעברות הכספיות מהארנק הדיגיטלי שלו.

לפי סעיף 56 לחוק המאבק בטרור, צו תפיסה מינהלי הוא צו לתפיסת רכוש לפי סעיף זה, כאשר שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש של ארגון טרור או של פעיל טרור או רכוש שמיועד לביצוע עבירת טרור חמורה, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון טרור ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו או כדי לסכל עבירת טרור חמורה או תפיסה זמנית של רכוש שנעברה בו עבירת טרור חמורה או ששימש במישרין לביצוע עבירה כאמור (סעיפים 56(א), 56(ב)(1) ו-56(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.

השופט ורדי קיבל כאמור את עמדת המטה למאבק בטרור, תוך שציין כי "האינטרס הציבורי ותכלית חוק המאבק בטרור לשמירה על שלום הציבור וביטחונו, פגיעה בארגוני טרור ויצירת הרתעה, מצדיקים את פעולות המדינה והוצאת צו התפיסה, העולים בקנה אחד עם מטרת ותכלית חוק המאבק בטרור במידה סבירה וראויה".

בית המשפט ציין כי לפי חוק המאבק בטרור, די בכך שמדובר ברכוש שנעברה בו עבירת טרור חמורה, או שימש במישרין לביצוע עבירה כאמור, כדי להקנות סמכות לשר הביטחון להוציא צו לתפיסתו, כפי שקרה במקרה שבפניו. "הארנק הדיגיטלי של העותר, המהווה רכוש כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, שימש פלטפורמה להעברת כספים לארגון טרור מוכרז ושימש במישרין לביצוע עבירת טרור חמורה של העברת והעמדת אמצעים לארגון טרור מוכרז, ולכן שר הביטחון רשאי היה להורות על תפיסתו לפי חוק המאבק בטרור".

לאחר עיון בחומר חסוי במעמד צד אחד וקבלת הבהרות, הסברים ותשובות לשאלות מנציגי משרד הביטחון, קבע השופט כי "ישנה תשתית ראייתית מינהלית מספקת שעמדה בבסיס ההחלטה הפרטנית נגד קודורה להוצאת צו התפיסה, לאחר שהראיות המינהליות ביססו את הקשר שבין הכסף שהועבר מהעותר לארגון טרור ועמדו בהוראות חוק המאבק בטרור לצורך הוצאת צו התפיסה נשוא העתירה".

השופט ציין כי "צו התפיסה הוצא לאור מידע מודיעיני וראיות מינהליות מוצקות וספציפיות לעותר, ולא מדובר - כפי שטוען העותר - בטעות שנעשתה או בתפיסה שרירותית, אלא בתפיסה פרטנית ומגובה בראיות מינהליות, הגם שנעשתה במסגרת צו שכלל תפיסת ארנקים דיגיטליים רבים נוספים".