ה"דיל" של אל על והמדינה: הקדמת דיבידנדים תמורת השתתפות בעלויות האבטחה

חברת התעופה אל על, שבשליטת קני רוזנברג, מנהלת מגעים מול המדינה כדי שזו תאשר לה להקדים את המועד שבו תוכל לחלק דיבידנד מרווחיה - כך נחשף הבוקר באתר גלובס. אל על מנועה כיום מלחלק דיבידנד עד סוף שנת 2025, וזאת על פי תנאי הסכם שנחתם עם המדינה בעיצומו של משבר הקורונה, אז חילצה המדינה את חברת התעופה מקריסה.

● בעלי אל על מימש אופציות וחשף רווח סמוי של כ-800 מיליון שקל על הנייר
● שלוש חברות תעופה מתכוונות לחזור בקרוב. האם המשבר מאחורינו?  

כעת שוקלים במשרד האוצר לאפשר לאל על, הנמצאת בתקופה של גאות חסרת תקדים בעסקיה, לחלק דיבידנדים מוקדם יותר מהמועד שנקבע בהסכם, וזאת כנגד הגדלת השתתפותה של חברת התעופה בעלויות האבטחה הכבדות של טיסותיה, שבהן נושאת כיום בעיקר המדינה (97.5%).

מניית אל על זינקה במהלך המסחר ביום ב' בכ-5%, לשווי שוק של 4.2 מיליארד שקל. זאת לאחר שהמניה נפלה בכ-11% בשבוע שקדם לפרסום בגלובס, בשל הערכות שהסכם הפסקת האש בעזה יגביר את התחרות בענף התעופה וישחק את הרווחיות העתידית של החברה. ועדיין, מי שהשקיע במניית אל על לפני שנה רשם תשואה חלומית של 157%.

ככל הידוע המגעים בין אל על לאוצר מתנהלים בשני צירים מרכזיים: הראשון הוא בבקשת אל על לשינוי בהסכמי החילוץ מתקופת הקורונה, ובפרט ההגבלות על חלוקת דיבידנד שנקבעו בהם. על פי ההסכמים הנוכחיים, החברה מנועה כאמור מחלוקת דיבידנד עד סוף 2025, ובשנים 2026-2028 תוכל לחלק בשיעור של עד 30% מהרווח בכל שנה.

הציר השני נוגע לעלויות האבטחה בטיסות אל על הנובעות מדרישות השב"כ והמל"ל. במסגרת המגעים, המדינה מבקשת להגדיל משמעותית את שיעור ההשתתפות של אל על בעלויות אלו, הנאמדות בקרוב למיליארד שקל בשנה.

מדובר במערך אבטחה ייחודי שמפעילה ישראל בשל איומי הטרור, שכולל בין היתר מתשאלים בשדות התעופה בחו"ל, אנשי אבטחה על הטיסות עצמן, מערכות טכנולוגיות מתקדמות ומערך מודיעין תומך. כיום השתתפות אל על בעלויות אלו עומדת על כ-2.5% בלבד.

חלוקת דיבידנד - אינטרס גם של משרד האוצר

במקביל, מקדמת המדינה תוכנית לייעול מערך האבטחה והוזלתו באמצעות הטמעת טכנולוגיות מתקדמות. פיילוט ראשון בכיוון זה כבר מתקיים בנמל התעופה JFK בניו יורק, שם הוחלפו חלק מהמתשאלים באמצעים טכנולוגיים.

אחד הטיעונים שמאפשרים למדינה לבחון בחיוב התגמשות בסוגיית הדיבידנדים, הוא שאל על עמדה בכל התחייבויותיה במסגרת תוכנית החילוץ מתקופת הקורונה. החברה כבר החזירה את ההלוואה שקיבלה מהמדינה בסך כ-200 מיליון שקל, לפני המועד שנקבע, והמדינה אף מכרה ברווח מניות שרכשה במסגרת אותה תוכנית.

בהקשר רחב יותר, לאוצר יש גם אינטרס בחלוקת דיבידנדים שיתורגמו להכנסות מס לקופת המדינה, כפי שבא לביטוי בחוק הדגל של האוצר לתקציב 2025 - מיסוי על רווחים כלואים ושחרור כפוי של דיבידנדים.

מאל על נמסר, בתגובתה לבורסה, כי "החברה שבה ומעדכנת כי היא ממשיכה בקיום מו"מ עם המדינה בקשר עם צמצום התחייבויותיה שנקבעו בהסכמים שנחתמו בשנים 2022-2021". ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המדינה מנהלת שיח שוטף עם החברות בנושאי אבטחת תעופה, תוך שמירה על הצרכים הביטחוניים והאינטרס הציבורי".

החלוקה האחרונה - בשנת 2017

אל על שהייתה בעבר חברת תעופה לאומית, הופרטה דרך הבורסה לפני כ-20 שנה ומאז בידי המדינה קיימת מניית זהב בחברה, המאפשרת לה לשמור על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים.

הפעם האחרונה שבה חילקה אל על דיבידנד לבעלי המניות הייתה בשנת 2017. מאז ידעה החברה תקופות קשות, בעיקר בימי הקורונה ועצירת הטיסות ברחבי העולם. מה שמנע את קריסתה באותו זמן היו הזרמות הון על ידי המדינה ואיש העסקים קני רוזנברג, שהפך לבעל השליטה באל על ומחזיק כיום יחד עם בנו אלי בכ-50% ממניותיה. לצד הזרמות ההון וההלוואות, הקדימה המדינה רכישת כרטיסים להטסת מערך האבטחה בחברה בסכום של מעל 200 מיליון דולר, לתקופה של 20 שנה.

אל על, בניהולה של דינה בן טל-גננסיה, נהנית מתוצאות שיא בשנה האחרונה, על רקע המלחמה שהובילה להפסקת פעילותן של מרבית חברות התעופה הזרות בישראל. היעדר התחרות תורגמה לעליית מחירים חדה בטיסות החברה ולזינוק חד בהכנסות וברווחיה. בסך הכול גדלו הכנסות אל על בתקופה של ינואר-ספטמבר 2024 ב-42% והסתכמו ב-2.5 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק יותר מפי 5 ל-411 מיליון דולר.

במהלך השנה שעברה שברה אל על שיאי רווח חדשים מדי רבעון. כך, ברבעון השלישי גדלו ההכנסות ב-44% לשיא של יותר ממיליארד דולר, ונרשם זינוק של פי 3.6 ברווח הנקי ל-187 מיליון דולר. תוצאות השיא נובעות כמובן גם מחודשי הקיץ, שהם עונת השיא בתחום התעופה, אך בעיקר בזכות מלחמת "חרבות ברזל" שהביאה לשליטתה של אל על בטיסות מישראל ואליה. ההערכה היא כי היא תציג דוחות חזקים במיוחד גם ברבעון הנועל את השנה החולפת.

בקופת החברה "שכבו" בסוף ספטמבר מזומנים בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, וההון העצמי, שהיה שלילי בתחילת השנה שעברה, עמד באותה עת על 371 מיליון דולר.

עדיין לא משלמת מסים מאז משבר הקורונה

מי שלא נהנתה בינתיים מהזינוק ברווחי החברה הייתה המדינה, שכן אל על פטורה מתשלום מסים בשל הפסדי ענק שצברה בתקופת הקורונה, שבמהלכה אף הצמידו רואי החשבון הערת "עסקת חי" לדוחותיה הכספיים. אל על אומנם הכירה ברבעון השלישי בהוצאות מס של 58 מיליון דולר, אך לא שילמה אותן בפועל לקופת המדינה.

על רקע הזינוק במנייתה בשנה האחרונה, מימש בתחילת השבוע בעל השליטה קני רוזנברג (באמצעות בנו אלי) עשירית מהאופציות שהוא מחזיק למניות החברה. מחיר המימוש של האופציות עמד על כרבע ממחיר השוק של מניות אל על, ומשקף רווח של כ-90 מיליון שקל לרוזנברג. בחלוקת דיבידנד עתידית צפוי רוזנברג, המחזיק כיום מניות בשווי של כ-2 מיליארד שקל, להיות הנהנה המרכזי עם כמחצית מכל סכום שיחולק.