אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, אנבידיה צריכה לחשוש מ"קללת נתח השוק"

בשלוש השנים האחרונות נראה היה ששום דבר לא יכול לעצור את הטירוף של אנבידיה . ענקית השבבים הוכיחה פעם אחר פעם שהכללים של וול סטריט לא חלים עליה. בכל דיווח תוצאות היא הכתה את השוק ובגדול, בכל תחזית היא היממה את המשקיעים, ובתוך שלוש שנים היא כמעט דילגה בין שווים של טריליוני דולרים, עד לצמרת של וול סטריט - העלייה המהירה ביותר לפסגה אי פעם.

● פרטים חדשים על "סם אלטמן הסיני" שגרם לטלטלה בשווקים
● המהפכה של המודל הסיני: "בישראל כבר הוכחנו שאפשר לעשות את זה בזול"

אבל ביום שני האחרון, סדק הופיע בסחרור של אנבידיה. סטארט־אפ סיני צעיר טלטל את המניה כמו שאף אחת מהמתחרות הגדולות שלה לא טלטלה אותה עד היום. אפליקציית הבינה המלאכותית דיפסיק (DeepSeek) הציגה מודל AI שפותח לטענתה בעשירית מהמחיר של המקבילים האמריקאיים וזינקה לצמרת טבלת ההורדות של חנות האפליקציות של אפל. השמועות בדבר החומרה הזולה בה עשתה שימוש, מעבדים מיושנים של אנבידיה, והתקציב הנמוך בו עבדה, הוכיחו לכל כי ניתן לפתח מתחרה הגון ל־ChatGPT בשבריר התקציב. מניית אנבידיה מחקה באותו היום 600 מיליארד דולר משוויה (-17%) ולמרות נסיונות ההרגעה לא הצליחה להתאושש מאז.

משקיע העל מארק אנדריסן ומנכ"ל אינטל לשעבר פט גלסינגר העלו את ההשערה כי עידן הבינה המלאכותית עומד בפני רגע מכונן שבו ירדו המחירים דרמטית ומעבד גרפי יהפוך ממותרות שנמכרות רק לענקיות הענן ועוד כמה חברות ענק, למוצר צריכה בסיסי שעשוי להגיע לכל עסק.

בערוץ הטלגרם של חברת הביטוח הראל, הזהירו כי: "נתח השוק של אנבידיה גבוה בצורה חריגה, ולכן, בהתבוננות היסטורית, יש בו סיכון לירידה עתידית". הם שלפו את המחקר שפרסם בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן לפני מספר חודשים, שם נטען כי בשנה הבאה (2026), נתח השוק של אנבידיה מכלל השקעות הציוד ההוני (Capex) יעמוד על 13%. "זהו נתח שוק הדומה לזה של סיסקו בשנת 2000 ונמוך מהכנסות השיא של IBM ב־1969", אמרו בהראל. השקעות הציוד ההוני כוללות את הכסף שחברות משקיעות בעיקר עבור פיתוחים עתידיים. מהפכה טכנולוגית מביאה איתה עלייה בהוצאות הללו. כך, בשנים האחרונות ענקיות הטכנולוגיה הולכות ומגדילות את הוצאות ה־Capex שלהן - והמרוויחה העיקרית מכך היא אנבידיה. כעת, מזהירים בג'יי. פי מורגן, שנתח השוק של אנבידיה בהוצאות ה־Capex של החברות בשוק האמריקאי, יכול להיות נורת אזהרה.

ג'יי.פי מורגן: "התחרות מגיעה"

אנבידיה מחזיקה כיום נתח שוק של 92% משוק המעבדים הגרפיים לשרתי בינה מלאכותית, על פי ג'יי.פי. מורגן, כאשר AMD אוחזת רק ב־4% ממנו והשאר על ידי שחקנים קטנים. השליטה הזו אף הביאה עליה חקירת הגבלים עסקיים בממשל ביידן, שאף בדקה את רכישת חברת התוכנה הישראלית Run:AI על ידיה. אלא שגם ללא משרד המשפטים, האתגר הסיני לאנבידיה מסמן שהתחרות לאנבידיה מעבר לפינה. מייקל צ'מבלסט, יו"ר אסטרטגיית שוק והשקעות בג'יי.פי מורגן ניתח את מצבה של אנבידיה ויכולתה להמשיך ולצמוח בנתחי השוק שלה בקצב הנוכחי, וקבע כי "התחרות מגיעה וצריך לשים לב לשוק".

בין המתחרות, מציין צ'מבליסט את את AMD שפיתחה שבב ותוכנה משלה, ואת אינטל, שהשיקה לפני מספר שבועות את המעבד "גאודי 3". "המוצר של אינטל זול ב־30%־60% מזה של אנבידיה". עוד מציין צ'מבליסט את אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואפל שמפתחות בעצמם שבבים זולים יותר. "אנבידיה והלקוחות שלה (ענקיות הענן - א"ג) הן מנוע צמיחה של רווחים, הוצאות על ציוד, ותשואות בשוק ההון", מודה צ'מבלסט. "אבל רוב החברות שהובילו בעבר את השוק שלהן הגיעו בסופו של דבר לנקודת מפנה, ומאז נתח השוק שלהן ירד".

רק שתי חברות צלחו את האתגר

צ'מבליסט מציין את ג'נרל מוטורס, IBM, סיסקו, ג'נרל אלקטריק ואקסון מוביל ככאלה שאיבדו את מעמדן בפסגת התעשייה אחרי שהגיעו לנתח של מעל 13% בהוצאות ה־Capex בשוק הרחב. רק מיקרוסופט ואפל המשיכו "לשגשג", הוא מציין.

כדוגמה, הוא מביא את נתח השוק של סיסקו בשוק ציוד התקשורת בשנת 2000 שעמד אז על קרוב ל־14%. סיסקו הפכה אז לשם נרדף לבועת הדוט.קום, וצנחה ב־72% בחמש השנים שלאחר מכן. גם ב־IBM נראתה תופעה דומה, בשנות ה־70. החברה הגיעה לשיא של נתח שוק של 17% בשנת 1969באמצעות מחשבי ה"מיינפריים" הוותיקים שלה, הגרסה המוקדמת לשרתי המחשוב המודרניים. 5 שנים אחרי שהגיעה לשיא הזה, מניית IBM צנחה ב־26%.

IBM הייתה בשנות ה־60־70 השליטה הבלתי מעורערת של תחום המחשוב העולמי, שעד אז היה בעיקר בידיים ארגוניות. זאת, בזכות מחשבי המיינפריים, מחשבי הענק הוותיקים שהפעילו את רוב הפעילות הממוחשבת של חברות וארגונים עד שנות ה־80. הופעת המחשבים הקומפקטיים של חברת DEC בשנות ה־70, ומחשבי אפל לאחריהם לקחו את השוק לכיוון המחשבים האישיים. IBM לא האמינה בשוק המיני־מחשבים ורק לאחר ההצלחה, נכנסה לשוק. אבל עד אז היא כבר סבלה מתחרות גדולה מול אינטל, אפל ודל, ולבסוף מכרה את חטיבת המחשבים שלה ללנובו הסינית. "בשנות ה־60 IBM היו השליטים הבלתי מעורערים של חומרה ותוכנה, אבל הם לא האמינו שאנשים ירצו להחזיק מחשבים בבתים שלהם", אומר חיים סדגר, שותף בקרן אס קפיטל (S Capital).

ומה לגבי אנבידיה? נתח השוק שלה עומד היום על כ־8% מכלל ההוצאות הציוד ההוני, אבל עד שנת 2026 היא צופה שהוא יגיע ל־13%. "לא בטוח שהשוק יכול להמשיך ולהכיל לאורך זמן את ההוצאות האדירות שהבינה המלאכותית דורשת", אומר צ'מבליסט. "האם OpenAI יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולהפסיד 5 מיליארד דולר בשנה? האם ענקיות הטכנולוגיה יוכלו להכניס אי פעם 500 מיליארד דולר מבינה מלאכותית כדי לכסות על ההוצאות שלהן בתחום? מדוע ירידות המחירים בתחום זניחות?".

חיים סדגר, עבד בעבר בקרן ההון סיכון האמריקאית סקויה. הוא החל לעבוד שם בשנת 1999, רגע לפני המשבר הגדול של סיסקו. "מכרתי חברה לסיסקו ושותף בכיר מאוד בסקויה אמר לי - שמור על המניות של סיסקו לנצח, זה יותר טוב מכסף. לא עברה שנה ומניות סיסקו התרסקו". כמה חודשים לאחר מכן פרץ משבר בועת הדוט קום ומניית סיסקו נפלה ב־85%, ולמעשה מאז לא התאוששה לגמרי. סיסקו, חברת ציוד תקשורת, נפגעה מצמיחת שוק חדש שלא היה קיים קודם לכן, שוק מוצרי התוכנה לניהול תקשורת (SDN) ומתחרות סיניות, בעיקר וואווי ו־ZTE.

"כמו בכל גל טכנולוגי, אחרי שחברה מגיעה לשיא, נכנסים מתחרים והמוצר הופך להיות למוצר מדף", אומר סדגר, שקודם לכן שימש כבכיר במרכז הפיתוח הישראלי של אינטל. "לא הרבה זוכרים שאינטל שלטה על כמעט 100% משוק מעבדי המחשבים בתחילת שנות ה־90 וכאשר אנבידיה נוסדה, אינטל היתה אז בשיאה. קשה היה להתחרות בה כי היא החזיקה בשליטה גם בשבבים וגם בשכבת התוכנה שנמצאת מעליהם, ואפילו בייצורם באמצעות המפעלים שלה, אבל היא פספסה את מהפכת המובייל וכמובן את מהפכת ה־AI. אין לי ספק שגם אנבידיה תאבד את הדומיננטיות שלה - אף חברה לא נותרת במעמד כזה לנצח- זה יקרה אולי אפילו יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, אבל זה כנראה לא יגיע מהתחרות בשוק הקיים, אלא רק כאשר יקום שוק חדש עם מהפכה טכנולוגית חדשה".

"אנבידיה מודעת להיסטוריה"

"אנבידיה מודעת מאוד להיסטוריה והם מקפידים על שליטה אנכית בכל תחומי התוכן של הבינה המלאכותית, חומת הגנה גבוהה אולי יותר ממה שהיה לסיסקו ו־IBM. אבל חלות מגבלות גיאופוליטיות שלא היו עליהן", אומר יניב גולן, שותף בקרן ההון סיכון לול (Lool). "מצד שני אנחנו עומדים בפתחה של מהפכה טכנולוגית חדשה בפיתוח מודלי בינה מלאכותית - ממודל "הסקה" שמחקה את השפה האנושית למודל יעיל יותר המבוסס על ניורו-סימבולי ונחשב ליעיל הרבה יותר, ובאופן שכזה ייתכן שאפשר יהיה להשתמש במספר קטן יותר של מעבדים גרפיים על כל עיבוד בינה מלאכותית ואפילו לעבור למעבדי ליבה (CPU) שוק שאנבידיה פחות בולטת בו.