סגנית החשכ"ל: "פרויקטי התשתיות הפכו לגורם לסחיטה. יש עובדים ומימון, אבל אין שוטרים"

"פרויקטי התשתיות בישראל הפכו לגורם לסחיטה" - כך האשימה אושרת דוד, סגנית החשב הכללי באוצר, בפאנל רגולטורים שהתקיים היום (ב') בכנס תשתית לעתיד של גלובס.

לדבריה, לצד השפעותיה של המלחמה על היעדרות העובדים בפרויקטים, קיימות בעיות מבית. "העובדים חזרו ורוצים לעבוד פה, אבל המשטרה מעכבת. אנחנו לא מצליחים להתחיל את הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, כי למשטרה אין כוח-אדם להעמיד שוטרים בצמתים, ולכן העבודות לא מתבצעות למרות שיש עובדים ומימון".

עוד אמרה דוד: "בעבודות הרכבת הקלה בצמת בר-אילן בעיר נזרקו לפח 300 מיליון שקל, כי אין שוטרים שיחצצו בין העובדים למפגינים". בכך התכוונה להפגנות החרדים נגד העבודות בצמת. 

● כנס תשתית לעתיד | אגרת גודש בגוש דן: פתרון חדשני או מס שיטיל נטל על הציבור?
● כנס תשתית לעתיד | הקמת רכבת לאילת: פרויקט מגלומני או אלטרנטיבה הכרחית?
● כנס תשתית לעתיד | מנכ"ל נמל אשדוד: הנפקת בעלי מניות מיעוט על השולחן, זו החלטה של הבעלים

בפאנל השתתפו גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן; וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ.

מנחה הפאנל - אסף זגריזק, כתב התחבורה והתשתיות של גלובס - פתח את הדיון בשאלה כיצד בונים תקציב למשרד התחבורה.

לדברי כץ, "בדיון עם משרד התחבורה אנחנו בודקים אילו פרויקטים הכי נחוצים וגם הכי בשלים להוצאה לפועל. הדגש שלנו באוצר הוא אילו פרויקטים יתנו את הערך הכלכלי הכי משמעותי. לרובד הכלכלי מתווספת מדיניות השרים. לדוגמה, שרת התחבורה יכולה לבוא עם אג'נדה שאיננה רק כלכלית. תמיד יש מקום לפער בינינו לבין משרדים אחרים כמו התחבורה, שבו אנחנו מנסים להגדיר מה לא נכנס לתקציב בגלל סדרי עדיפויות - בעוד שהמשרד שואף להכניס כמה שיותר".

כץ ציין את הפרויקטים הגדולים המצויים בימים אלה על הפרק, ובהם המטרו, המסילה הרביעית, המסילה המזרחית, פרויקט החשמול ורכבות קלות. "מעולם לא היינו בכזה צבר של פרויקטים אסטרטגיים, לא רק בתחבורה". 

"התקציב חייב לעבור" 

דוד התייחסה לעובדה שתקציב 2025 טרם עבר בכנסת. לדבריה, "ישנם פרויקטים בשיטת ה-PPP, שבהם העלות היא על הזכיין. אלה מתקיימים כסדרם, ולא עצרנו אותם. אנחנו אומנם בתקציב המשכי, ולכן מאוד הדוקים עליו, אבל כולנו מסכימים שלא עוצרים פרויקטים תחבורתיים. כל מה שבצינור ממשיך לרוץ. צריך לתת לפרויקטים להמשיך מהר ככל הניתן. נת"י, נת"ע, מטרו - שום דבר לא עוצר, ואנחנו מקווים שהתקציב יעבור, כי הוא חייב לעבור - אחרת נהיה בבעיה".

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, אמר כי קידום הרשויות המטרופוליניות לתחבורה נעשה כעת לאחר שלא קודם במשך כעשור. "השרה מאבדת כוח ברפורמה הזו, אבל שמנו את זה בצד, ואנחנו מקדמים את המהלך".

לדבריו, "החרדים הם חלק בלתי נפרד מהרפורמה". הבעיות בהקמת הרשויות לא מגיעות, לטענתו, מבני ברק או מירושלים, אלא דווקא מתל אביב ומכך "שכל אחד רוצה לשלוט באותו אשכול". בכך רמז בן זקן להתעקשותה של עיריית תל אביב להוביל את הרשות המטרופולינית בגוש דן.

בן זקן הפתיע כאשר סיפר ששרת התחבורה מירי רגב נוהגת להביא את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, כדוגמה חיובית לאומץ בהובלת מהלכים. מנכ"ל משרד התחבורה נשאל האם תמיכת המשרד בהקמת הרשויות נעשתה כחלק מ"דיל", שבמסגרתו קיבל המשרד 400 מיליון שקל לסלים עירוניים של תמיכה בתחבורה ברשויות המקומיות - ומדוע אין לכך זכר בסיכום התקציבי.

לדברי בן זקן, "הסל חשוב ונותן פתרונות לרשויות מקומיות. הסל כבר היה ברשויות ונלקח, נלחמנו כדי להחזיר אותו. יש כמובן מחלוקות עם האוצר, אבל אנחנו עובדים ביחד. למשל, השגנו 2.4 מיליארד שקל לרכבת לקריית שמונה. השרה הבטיחה, וזה יהיה. זו פעם ראשונה שיש תקציב צבוע ואמיתי לפרויקט".

כץ הבהיר בהקשר זה כי "ישנם 2.4 מיליארד שקל עבור תכנון וביצוע פרויקטים, כשקריית שמונה בתוך זה. החלטת הממשלה לגבי שאר היעדים, כולל בניית הרכבת לאילת, מתוקצבת ביותר מ-100 מיליארד שקל. נקבע שכמחצית הסכום שייגבה מאגרות הגודש מיועדת למטרו, והשאר יופנו לפרויקטים לנגישות של הפריפריה למרכז - כמו הרכבת בין קריית שמונה לכרמיאל ומשם דרומה". 

"ישראל לא ערוכה לאגרות גודש" 

דוד ציינה כי המכרז להפעלת אגרות הגודש מוכן ויפורסם בקרוב, אך מימושו צפוי בשנים הקרובות. "אני מקווה שעד אז נתקרב לרכבת קלה בגוש דן ולפתרונות נוספים", הוסיפה.

בן זקן הדגיש כי השרה רגב מתנגדת לאגרות גודש, אך היא נחושה להוביל ללא קשר לכך את ביצוע הרכבת מקריית שמונה ועד אילת. לדבריו, "במצב הנוכחי ישראל לא ערוכה לאגרות גודש עד שלא נשקם את מה שהוזנח עשרות שנים בתחבורה הציבורית".

לגבי העובדה שטרם מונה מנהל לפרויקט המטרו, בן זקן טען כי העיכוב בנושא התחיל עוד לפני הקדנציה הנוכחית, וכתוצאה מכך אכן "מועמדים נטשו באמצע הדרך". לדבריו, בקרוב צפוי להיבחר מועמד לתפקיד.

כץ תיאר את המהלך שהוביל אגף התקציבים ביחד עם משרד התחבורה למתן ההקלות הרגולטוריות לנמלים בעקבות ההיקפים הגדולים של הפעילות שנרשמה בהם עם היציאה מהקורונה. לדבריו, "היה חיוני לתת לנמל המפרץ בחיפה ולנמל הדרום באשדוד לפרוק מטענים לתקופה מוגבלת של שנתיים, למרות שזו הייתה במקור אופציה מכרזית שתוכננה לשלב מאוחר יותר. ב-2024 חשבנו מה לעשות קדימה, אחרי שגילינו שעולם הספנות קיבל בזכות ההיתר הזה שירות הרבה יותר טוב". בעקבות זאת, סיפר כץ, הוחלט להעניק הקלה רגולטורית מקבילה גם לנמלי חיפה ואשדוד, המכוונת אף היא לשיפור השירות. 

"נת"ץ ריק לא עוזר לאזרחים" 

מחלוקת בין הרגולטורים עלתה בנושא הנתיבים המהירים וחניוני החנה וסע הסמוכים להם. לדברי דוד, "זה לא פתרון לכולם אלא עבור מי שחייב להחזיק רכב. כמובן שצריך לשלב את זה עם תחנת רכבת ופתרונות תחבורה ציבורית נוספים. זה נכון שחלק מהחניונים תוכננו מראש בהיקף גבוה מאוד, והדבר הנכון הוא לבדוק את השימושים בחניונים בשפיים ובראשון לציון שכרגע בהקמה, כך שאולי לא צריך להקים מראש חניונים כל-כך גדולים. צריך גם לזכור שלא כל הערים מתנהלות כמו תל אביב, שמעודדת נת"צים ופתרונות תחבורה ציבורית, ולכן הפתרונות האלה הם כרגע נכונים".

בן זקן טען כי "נת"ץ ריק לא עוזר לאזרחים. כשהורדנו את השימוש בנת"ץ לירושלים משלושה לשני נוסעים, זה הקל על הנהגים. בתקציב שיאשרו עכשיו בכנסת אנחנו מביאים 250 מיליון שקל לתוספות שירות והגברת תדירות, כך שהנת"צים יהיו מלאים".

כץ מתח ביקורת על מדיניות האוצר להוזיל את כרטיסי התחבורה הציבורית לנוסעים. לדבריו, "ב-20 שנה גדלנו מ-5 מיליון שקל ל-16 מיליון שקל בסבסוד כרטיסים. היינו מצפים לראות פי שניים יותר תדירות ואיכות. מישהו חושב שקיבלנו את זה?

"ברמה הארצית, חלק נכבד מעליית הסובסידיה לא הלכה לשיפור השירות - וזה לא קשור רק לקדנציה הנוכחית אלא למדיניות רבת-שנים של משרד התחבורה להוריד את מחירי הכרטיסים. היום הם במונחים ריאליים בערך שליש ממה שהיו לפני שני עשורים, כך שאנחנו מקבלים היום פחות. היינו יכולים להיות ברמת שירות גבוהה יותר בלי ההנחות האלה".

*** גילוי מלא: הכנס נערך בחסות אקרשטיין, כאף, רכבת ישראל, נתיבי ישראל ואגד ובהשתתפות נמל אשדוד ומקורות