המיליארדר שבטוח: זה הדבר הכי אפקטיבי שאתם יכולים לעשות השנה

רון שייך אוהב לעשות את זה כל שנה בערך בתקופה הזאת. היזם והמשקיע המיליארדר נוסע למקום חם כדי לחגוג את יום הולדתו שחל ב-30 בדצמבר. הוא מתמלא באנרגיה לקראת השנה הבאה, מהרהר על השנה שחלפה, ואז הוא מוכן לטקס השנתי האהוב עליו. "מה אני יכול לעשות בשלוש עד חמש השנים הבאות", הוא שואל את עצמו, "כדי שכשאסתכל לאחור על הבחירות שלי על ערש דווי, אכבד אותן?".

● עוקפת בסיבוב: הנתונים המפתיעים של האוניברסיטה הפתוחה 
● כמה רחוק חלום המחשוב הקוונטי

רוב האנשים מוותרים על המטרות שהציבו לעצמם לשנה החדשה כבר אחרי שבועות ספורים. שייך (71) מסתכל על ערש הדווי שלו כבר כמה עשורים, והוא לא קורא לזה מטרה לשנה החדשה, הוא קורא לזה כתיבת פרה־מורטם (לפני המוות).

עכשיו זו כבר מסורת. הוא בורח לחופשה, מנקה את הראש ולוקח הפסקה מלא לעשות כלום - כדי לעשות את הדבר החשוב ביותר שהוא עושה בכל שנה.

"אני מדמיין את גופי זקן ושברירי, את נשימתי שטחית, את אנרגיית חיי דועכת", הוא כתב בספרו "לדעת מה חשוב", שיצא לאור ב-2023. "אני מנסה לעורר את התחושות שאני רוצה לחוש באותו רגע - שלווה, השלמה ובמיוחד כבוד עצמי. ואז אני שואל את עצמי: מה אני הולך לעשות עכשיו כדי להבטיח שכשאגיע לאותו יעד סופי, עשיתי את מה שאני צריך לעשות?".

 רון שייך. בודק את התקדמות המטרות בכל רבעון / צילום: ויקיפדיה - Mark Ostow

בכל מדד של הצלחה עסקית שייך עשה המון. בשנות ה-20 לחייו הוא פתח חנות עוגיות בבוסטון, השתלט על קבוצת מאפיות מקומיות שכמעט פשטה רגל בשם Au Bon Pain - והפך אותה למותג ארצי. לאחר מכן הוא הפך לחלוץ בתחום מסעדות המזון המהיר האיכותי כשהקים את Panera Bread, שאותה הוביל כמנכ"ל עד שהחברה נמכרה ב-2017 ביותר מ-7 מיליארד דולר. אבל הפיכת חנות עוגיות אחת לאימפריה המבוססת על מרקים, סלטים וכריכים לא הייתה סוף הקריירה שלו.

אל תחכו לסוף כדי להתבונן בחייכם

לאחר שנים של ביקורת על מה שהוא מכנה "השקעות קצרות טווח בשוק ההון" הקים שייך את Act III Holdings כדי להשקיע בחברות שהוא מאמין שיחזיקו מעמד לטווח ארוך - כמו Cava. הוא יו"ר הדירקטוריון ובעל האחזקה הפרטית הגדולה ביותר ברשת המסעדות הים־תיכוניות שהונפקה ב-2023, ורשמה ביצועים כל כך טובים ב-2024 עד שחלקו בה הפך אותו למיליארדר, לפי מדד המיליארדרים של בלומברג.

הוא חושב על הטווח הארוך שלו עצמו בכל פעם שהוא כותב אחד מהפרה־מורטמים שלו.

באחת השנים הוא התחייב ללמוד יהדות ועברית כדי להעמיק את הרוחניות שלו. בשנה אחרת הוא הציב יעד להתאמן שישה ימים בשבוע ולשתות 3.5 ליטר ביום כדי למקסם את אורך חייו. השנה הוא הציב לעצמו אתגר לפתח מיומנויות חדשות, כמו ללמוד לשוט ולרוץ 10 ק"מ וסוף־סוף ללמוד לשחק שחמט.

זה הרגל שהחל בתגובה למות הוריו בשנות התשעים. אמו הייתה שלמה עם עצמה כשהלכה לעולמה, הוא מספר. אבל אביו היה "מלא חרטות וייסורים" על החלטות שקיבל והזדמנויות שהחמיץ. הלקח שלו מניסיונם היה השיעור האחרון שהוריו לימדו אותו - והמשמעותי מכולם: אל תחכו עד הסוף כדי להחליט אם אתם גאים בחייכם. עשו זאת לפני שמאוחר מדי. עשו זאת כל עוד אתם עדיין יכולים לעשות משהו בנוגע לזה.

"אני הבנתי שהזמן לערוך את הסקירה הזאת לא היה בסיבוב התשיעי והאחרון עם שני שחקנים פסולים", הוא אמר. "זה היה בסיבוב השביעי, החמישי והשלישי".

"1,500 עד 7,500 ימים נותרו לי"

אז איך נראים הפרה־מורטמים האלה בפועל?

שלחתי את שייך לחפש בארכיונים שלו ולמצוא כאלה שהוא מרגיש בנוח לשתף. הוא שלח לי את זה שכתב ב-2012 - יום לאחר יום הולדתו ה-59. התחלתי לקרוא וקפאתי. "1,500 עד 7,500 ימים נותרו", הוא כתב לעצמו.

עם התזכורת הזאת שזמן הוא המשאב הנדיר ביותר שלנו הוא כתב כמה עמודים של נקודות שעסקו בכל דבר, מהפרטים הקטנים של הדיאטה שלו (לנשנש שקדים וסלרי) ועד התמונה הרחבה (לבלות זמן בדברים שיוצרים הנאה והשפעה מתמשכת, לא בתיקים, מסמכים וכסף נוסף, כי זה לא ילך איתי הלאה).

במהותו הפרה-מורטם עוסק בחיים מתוך כוונה. בכל שנה שייך מחלק את חייו לתחומי עניין. הוא חושב על מערכות היחסים שלו עם גופו, עבודתו, משפחתו, חבריו ואלוהים. הוא מגדיר מה הוא מנסה להשיג בתחומים האלה. הוא ממציא פרויקטים מסוימים כדי להשיג את היוזמות המרכזיות הללו. לאחר מכן הוא בודק אותם כל רבעון כדי לעקוב אחר ההתקדמות שלו.

החלקים המרתקים ביותר בפרה-מורטמים של שייך היו הקטעים שעסקו בעבודתו. ב-2006 הוא שקל כמה רעיונות - להקים עסק חדש, להצטרף לדירקטוריונים של חברות, "לשחק מנהל או משקיע במיזמים". ב-2012 סדרי העדיפויות שלו ב-Panera כללו קביעת יורש ובחינת תרשים הארגון כדי להפחית את מספר הכפופים הישירים שלו.

הפרה-מורטם הפך לחלק קריטי כל כך בחייו עד שהפך אותו למסגרת ארגונית בחברות שלו. הוא מבקש מהן לדמיין היכן הן רוצות להיות בעוד שלוש עד חמש שנים - ואיך הן יגיעו לשם. הוא קורא לזה "תכנון מהעתיד אחורה" ורואה בכך "כלי חזק להשגת כל מה שאנחנו רוצים בחיים ובעסקים".

"זה היה המפתח לכל ההצלחות שלנו", הוא אומר.

לזהות מראש את מקורות הכישלון

בעסקים טבע את רעיון הפרה-מורטם הפסיכולוג הקוגניטיבי גארי קליין, וזוכה פרס נובל דניאל כהנמן המנוח כינה אותו "רעיון מבריק". המטרה היא לזהות את כל המקורות האפשריים לכישלון בפרויקט כדי לשפר את סיכויי ההצלחה - לדמיין איך ולמה דברים עשויים להשתבש במקום להסביר זאת לאחר שהשתבשו. "כדי שיהיה ניתן לשפר את הפרויקט", כפי שקליין ניסח זאת פעם, "במקום לערוך לו נתיחה שלאחר המוות".

במילים אחרות, אתם מטילים על עצמכם את התרגיל של כתיבת פרה-מורטם כדי לוודא שלא תצטרכו לכתוב פוסט-מורטם.

מהות הטוויסט של שייך על הפרה-מורטם היא להבטיח שהוא מבין נכונה את הדברים ועושה אותם כמו שצריך. עבורו אין שום דבר מקברי או אפילו שמץ של דיכאון במחשבות על המוות. למעשה, הוא רואה אותן כמעוררות השראה באופן מפתיע.

אז בכל שנה, בשבוע הנהדר שבו הזמן מתפוגג ואתם מקבלים כל כך מעט מיילים עד שאתם מתחילים לחשוד שהטלפון שלכם מקולקל, הוא מפנה את תשומת הלב למה שחשוב באמת.

בדרך כלל הוא עורך את הסימולציה המנטלית השנתית שלו בחופשה בקריביים לאחר טיול על החוף. השנה הוא היה בבית במיאמי בזמן שהתאושש מהליך רפואי קל - ששייך ראה בו תזכורת נוספת להיותו בן תמותה.

זה כל מה שהוא היה צריך כדי להוציא פנקס צהוב ולהתחיל לעבוד על הפרה-מורטם העדכני ביותר שלו.