שטייניץ טען שיירוט הלייזר יעקוף את האטמוספירה. האם זה אפשרי?

מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר "מגן אור" צפויה להיכנס לשירות מבצעי במחצית השנייה של 2025, כהשלמה לכיפת ברזל, שנועדה לרקטות קצרות־טווח של עד 40 ק"מ. בתדרוך כתבים שקיימה רפאל וצוטט ב"נשיונל דיפנס", היו"ר ד"ר יובל שטייניץ התגאה במערכת, וטען ליכולותה לחצות את האטמוספירה.

● מערכת הלייזר הישראלית בדרך: פרטים חדשים על איך היא תעבוד
● האם רוב מצביעי הקואליציה מאוכזבים מתפקוד הממשלה?

לאטמוספירה השפעות רבות

מגן אור מהווה פריצת דרך טכנולוגית בקנה מידה עולמי, בהספק הגבוה שלה: 100 קילו־וואט. בעת שיגור, המערכת תחליט עצמאית מהו המיירט שרלוונטי לאיום, כיפת ברזל או מגן אור. אבל האם זה סביר שקרני הלייזר שמשגרת מגן אור יעקפו את האטמוספירה?

פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל, ראש המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק ולשעבר יו"ר סוכנות החלל הישראלית, מסביר כי לא ניתן לחצות את האטמוספירה ולהותיר את הלייזרים חזקים כפי שהם. "קרן לייזר שחוצה דרך האטמוספירה יוצאת חלשה יותר מאיך שנכנסה, אך ניתן לגרום לדרכים שבהן העוצמה שתיכנס עמה לאטמוספירה, תותיר אותה מספיק עוצמתית ליירוט טילים".

רפאל הגיבו לכך: "מערכת 'מגן אור' עברה בהצלחה סדרת ניסויים, שבהם יירטה איומים רבים מטווחים שונים ובתנאי מזג אוויר מגוונים. כוונתו של יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ היא שהטכנולוגיה שפותחה ברפאל מאפשרת למערכת להתמודד עם ההפרעות הנגרמות לקרן הלייזר, במיוחד בתנאי טורבולנציה קשים, ולשמור על מיקודה גם לאחר שעברה מרחק משמעותי, בתוך האטמוספירה. המערכת צפויה להפוך מבצעית עד סוף 2025 ולהוות פריצת דרך ביכולות ההגנה האווירית".

אך כפי שמסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרו־אופטיקה וסנסורים, גם בתוך האטמוספירה, בתנאי גשם, אובך וערפל, העבירות הופכת לקצרה מאוד, מה שמוריד מההספק. הלכנו לקראת שטייניץ, ולקחנו מצב מיטבי. "באטמוספירה רגילה, בחוף הים, ביום שמש - כ־40% מעוצמת הקרן נבלעים מהמולקולות באוויר, מים, מתאן ויתר הגזים שבולעים את הקרינה האינפרא־אדומה. אני מעריך כי אותו איבוד של כ־40% מתחולל במרחק של כ־6־5 ק"מ".

פרופ' בן ישראל אומר כי באמצעות ההספק הגבוה של 100 קילו־וואט ניתן ליירט איומים בגובה של עד כ־10 ק"מ, אבל האטמוספירה היא בגובה כ־60 ק"מ בממוצע. "ניתן לחשב את השיעור שנבלע, ואז בהתאם ישגרו פי שניים ושלושה עוצמה - וזה יספיק. השאלה היא האם זה כלכלי? האם הטכנולוגיה בידינו? זה דורש השקעות לא קטנות".

ד"ר קליסקי מציין גורמים נוספים שמשפיעים על עוצמת הלייזר: "אם הקרן נורית מהקרקע, היא עוברת שכבות באטמוספירה, שבכל אחת טמפרטורה שונה שמביאה לאינדקס שבירת אור שונה. זה כמו להכניס עיפרון לכוס מים ורואים שהוא 'שבור', הקרן נשברת וצריך לתקן. בנוסף, הקרן עצמה מחממת את האוויר, וגם זה גורם לסטיות".

השורה התחתונה

כל מערכת הגנה אווירית מוכחת שנכנסת לשירות מבצעי מהווה בשורה לישראל, כשבמקרה של מגן אור היא גם כלכלית, בשל עלות היירוט הזניחה לעומת כיפת ברזל. עם זאת, חשוב לדייק בפרטים, כדי שהציבור לא יחשוב כי עם מגן אור אין סכנה רקטית למדינת ישראל. או, כפי שאומר כל מומחה להגנה אווירית: אין הגנה הרמטית.

נקודה למחשבה

בעולם הביטחוני לא מסתפקים בפיתוח מערכות הגנה אווירית בלייזר, וישנה פנייה גם לתחום המיקרו־גל. מערכות מסוג זה מפותחות בחיל האוויר ובצי האמריקאי, במגזר הפרטי, וגם סין בקלחת. מערכות אלו מנטרלות רכיבים אלקטרוניים קריטיים לכלי התקיפה של האויב. לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו. בהתחשב בחוסר המוכנות של ישראל לאיום הכב"מים של חיזבאללה, מעניין יהיה לראות אם ומתי היא תחשוף יכולת הגנה אווירית שכזו.