מנכ״ל אנבידיה ניסה לצנן את ההתלהבות, אבל האם זו בכל זאת המהפכה הבאה?

לא רבים מסוגלים להעלות או להוריד את השוק במאות מיליוני דולרים בהתבטאות אחת כמו ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה. למען האמת, הוא בכלל לא תכנן. אך בסוף מסיבת עיתונאים בלאס וגאס בתחילת ינואר הוא נשאל, ונאלץ לשער, מתי תתחולל סוף סוף המהפכה הקוונטית. כשיגיעו לבשלות, מחשבים קוונטיים, שיהיו עוצמתיים פי כמה מהמחשבים הקלאסיים, יוכלו לפתור בעיות חישוביות שעד כה קשה היה לדמיין שניתן לפתור. הואנג ענה בכנות: מחשבים רבי־עוצמה כאלה עשויים להגיע לשוק בעוד 30 שנה בתסריט הפסימי ו־15 בתסריט אופטימי.

● הצבת מטרות לסוף החיים: זה הדבר היעיל ביותר שתעשו השנה 
● עוקפת בסיבוב: הנתונים המפתיעים של האוניברסיטה הפתוחה

למחרת התרסקו כמה ממניות החברות הקוונטיות הבולטות שסחפו את וול סטריט בסערה בשנה החולפת. בתום ארבעה ימי מסחר השלימה מניית IonQ ירידה של 43%, מניית ריגטי צנחה ב־67%, מניית D-Wave בכ־60% ומניית קוונטום קומפיונטיג ב־63%. בבוקר שאחרי דבריו של הואנג הצטרף לתהיות מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. בראיון לפודקאסט של ג'ו רוגן אמר כי "מחשוב קוונטי עדיין רחוק מאוד מלהיות משהו שימושי", מה שלא הוסיף אמון רב במניות התנודתיות ממילא.

התקווה היא שמחשבים כאלה יוכלו, למשל, לקצר פיתוח של תרופות חדשניות משנים לדקות אחדות, למצוא נוסחה ליצירת מתכת חדשנית וקלה למטוסי העתיד, להאיץ עוד יותר את המסחר במניות ואפילו לפתח צופן מיוחד שגם מחשבים דומים להם לא יוכל לפצח.

מחשוב קוונטי כבר אינו נחלתם הבלעדית של בעלי דוקטורט בפיזיקה ומתמטיקה מאוניברסיטאות העילית. הוא עמד במרכזה של שנת 2024 הודות לספקולנטים בשוק ההון שהשקיעו מיליארדים במניות התחום העתידני. תעודת הסל המרכזית העוקבת אחרי מניות הקוונטום, QTUM, הפתיעה רבים כשהפכה לאחת התעודות הצומחות בשנה שעברה, עם תשואה שקרובה ל־60% - יותר מתעודות הסל הפופולריות בתחום השבבים, שהטובות שבהן עלו ביותר מ־50%, והרבה יותר מ־S&P 500 שעלה ב־23% בלבד ונאסד"ק שטיפס ב־35%.

מניות הקוונטים היו מהצומחות בתעשייה, לעתים ללא קשר לביצועיהן העסקיים או לניתוחי האנליסטים. כך, מתחילת ספטמבר ועד להתבטאות של הואנג טיפסה מניית IonQ בכ־600%; מניית ריגטי המריאה ב־2,100%, והפכה בבת אחת חברה אלמונית בשווי של 200 מיליון דולר לחד־קרן בשווי 3.2 מיליארד דולר.

יש גם מי שהשיבו להואנג. מנכ"ל חברת המעגלים הקוונטיים D-Wave אלן ברץ אמר בשידור חי לרשת בלומברג כי "הוא טועה, כבר היום ישנם מחשבים קוונטיים שעובדים". בישראל פרסם רן אחיטוב, שותף בקרן ההון סיכון אנטרי ומשקיע סדרתי בחברות בתחום, פוסט המיועד להואנג: "העובדה שהטכנולוגיה עדיין נמצאת מאחוריכם, לא אומרת שאנחנו לא רצים הרבה יותר מהר. ניפגש ב־2030 ונראה אם הסימולטור הקוונטי שלכם יכול לנצח מכונה קוונטית מתקדמת של 1,000 קיוביטים לוגיים (יחידות חישוב קוונטיות - א"ג). ד"ש מקודאק ואינטל שחשבו שהטכנולוגיה שלהם בלתי מנוצחת".

 רן אחיטוב -מחשוב קוואנטי / צילום: דיוויד גראב

נראה שאנבידיה מנסה להקטין את הנזקים, ואולי אף להתנצל. ימים לאחר התרסקות מניות הקוונטום הכריזה ענקית השבבים כי בכנס השנתי שלה, בחודש מרץ, ייערך "יום קוונטום" מיוחד. בו היא תציג את הדרך שבה מתקשרת החברה שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית למהפכה הטכנולוגית הבאה.

"רבים פירשו את דבריו של מנכ"ל אנבידיה כאילו יש לו עניין נגד המחשוב הקוונטי, כאילו הוא חש מאוים ממנו, כי לכאורה מחשבים שכאלה יהפכו את מחשבי־העל של אנבידיה לאבן שאין לה הופכין", אומר אחיטוב לגלובס. "אבל זו מחשבה שגויה: אנבידיה כבר מתכוננת למהפכה הקוונטית, היא פשוט מנסה לגרוף את הקופה מכיוון שכבר נקטה בו בעבר, תוכנה, והפעם למחשבים קוונטיים. מאחר שאין כיום טכנולוגיה אחת שבאמצעותה ניתן לבנות מחשב קוונטי עם יתרון ברור על המחשב הקלאסי, היא נותנת לכל שאר השחקנים בשוק להמר על הטכנולוגיה לבניית החומרה, ותכבוש את השוק באמצעות התוכנה שלה. כפי שעשתה קודם לכן עם קודה, מערכת ההפעלה שלה לבינה מלאכותית, שהפכה למנוע התוכנה המרכזי שמניע את מהפכת ה־AI, ושימש למשל לפיתוח ChatGPT וקלוד".

 מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג בכנס CES. צפה 15 שנה עד המהפכה לפחות / צילום: ap, Abbie Parr

"לא הוקוס פוקוס"

בוויכוח הזה, כמה הולם, שני הצדדים צודקים. מחשבים קוונטיים אמנם כבר קיימים - אך לא ניתן לעשות בהם שימוש משמעותי בקנה מידה גדול, ודאי שלא להחליף את מחשבי־העל היעילים של אנבידיה, שמשתפרים מדור לדור ונרכשים כמו לחמניות טריות בידי ענקיות כמו גוגל, מטא ומיקרוסופט.

האתגר הוא עצום: לרתום את מכניקת הקוונטים לטובת מחשוב עוצמתי במיוחד. כבר לפני 100 שנה תיארה תורת הקוונטים את היכולת המפתיעה והלא טריוויאלית של עצמים מיקרוסקופיים כמו יונים (חלקיקים אטומיים בעלי מטען חשמלי חיובי או שלילי) או פוטונים (חלקיקי אור) להתקיים בשני מצבים בו־זמנית. אינטואיטיבית זו תכונה שקשה להבין - אך היא הוכחה מדעית. דמיינו מטבע שמסתובב במהירות. אם תעצרו אותו הוא יראה רק צד אחד - עץ או פלי - אך בזמן הסיבוב הוא מראה את שני צדדיו במקביל.

זה עשוי לחולל מהפכה בדרך שבה עובד המחשב הקיים מאז המאה שעברה: במקום לעבד מידע בהתבסס על מתח חשמלי בינארי שהוא רק אפס (כבוי) או אחד (דולק), ניתן לקבל את כל קשת המצבים שבין אפס לאחת באמצעות כיול של יון או פוטון להתנהג בבת אחת כמו אפס ואחד. חלקיק אחד כזה המייצג כמה מספרים בעת ובעונה אחת מכונה קיוביט, יחידת אחסון המידע הזעירה ביותר במחשב הקוונטי, המקבילה לביט במחשב הקלאסי.

משום שקיוביט מייצג כמה מספרים בבת אחת, ניתן לבצע כמות חישובים גדולה בהרבה. במקום לעשות זאת באופן טורי - אחד אחרי השני - כמו במחשב רגיל, מחשב קוונטי יוכל לעבד מידע במקביל, בו־זמנית. זו הסיבה שפיתוח מולקולת תרופה חדשה עשוי להתקצר משנים לדקות - ניסוי וירטואלי יחשב את כל האפשרויות להיתכנות המולקולה ולתגובות שהיא תיצור במקביל עם מולקולות אחרות.

"המחשב הקוונטי עושה את כל מה שאנחנו מכירים, רק יותר מהר", אומר לגלובס ד"ר יגאל אונא, לשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי. "במידה רבה זה כמו המעבר מללכת ברגל לטיסה במטוס היפר־סוני. אבל צריך גם להכיר במגבלותיו: לא מדובר בטלפורטציה, והוא לא יעשה קסמים. למשל, מחשב קוונטי יוכל לשבור את ההצפנות הרגילות שמגינות עלינו ביומיום מגניבת אשראי באתרי אינטרנט, אך לא יוכל לעשות זאת עבור הצפנות פרטיות ייחודיות".

יותר מדי רעש

עדות לכך שרוב התעשייה אינה מסכימה עם ההערכה של מנכ"ל אנבידיה היא העובדה שענקיות טכנולוגיה אחרות נמצאות עמוק במרוץ חימוש לבניית מחשב קוונטי יעיל. גם במגזרים אחרים לא ממתינים: רוב יצרניות התרופות, הכימיקלים, כלי הרכב, התעופה והחלל וגם חברות הפיננסים כבר הצטיידו בצוותי פיזיקאים ומתמטיקאים שעסוקים בהכנות לעידן הקוונטי. חלקם כבר מנסים לבצע סימולציה שמדמה שימוש במחשב קוונטי.

השם המוכר ביותר במרוץ הוא IBM, על אף תדמיתה המיושנת. בעבר החברה עמדה מאחורי מהפכות טכנולוגיות רבות, אך איבדה את הדומיננטיות כשלא זיהתה תחרות בזמן. למשל בתחום המחשוב לטובת אינטל ולנובו או בבינה המלאכותית - שם ווטסון (של IBM) איבד את הבכורה ל־ChatGPT ודומיו. עם זאת, החברה נחשבת כיום למובילה בפיתוח מחשב קוונטי: היא חשפה מעבד בשם קונדור, בעל מספר הקיוביטים הגדול בשוק - 1,121 - והשיקה מערכת לפיתוח תוכנה קוונטית בשם קיסקיט, שאותה היא מציעה כבר כיום לחוקרים באקדמיה ובכירים בתעשייה.

בזכות ההימור המוקדם על התחום - עוד לפני גוגל או אנבידיה - IBM זוכה לשיתוף פעולה עם רוב החברות הגדולות שבודקות את הטכנולוגיה: פייפאל בוחנת באמצעותה טכנולוגיה משופרת לזיהוי הונאות, אבטחת מידע וניהול סיכוני אשראי; בנק HSBC בוחן אמצעי תמחור ואופטימזיציה של נכסי השקעה; מרצדס נעזרת בה כדי לשפר את תהליכי הסימולציה של התגובות הכימיות בסוללת הרכב החשמלי; וודאפון מנטרת תקלות על הרשת הסלולרית; בואינג חוקרת עמה תופעות של קורוזיה; ומודרנה עשתה שימוש בטכנולוגיה קוונטית כדי לבצע סימולציות טובות יותר של רכיבי ה־mRNA בתא כחלק מפיתוח החיסון נגד הקורונה.

באשר לגוגל, היא הדהימה בדצמבר את התעשייה כשהשיקה את ווילואו (Willow), מחשב קוונטי של 105 קיוביטים, עם ההבטחה לפתור בעיות שמחשבי־על קלאסיים אינם יכולים להן. מיקרוסופט לא נותרת מאחור, אך בעוד גוגל ו־IBM בונות מחשבים באמצעות שימוש במוליכי־על, היא עושה זאת באמצעות שבב המבוסס על רשת ננומטרית וחצאי חלקיקים הרצים בתוכה, שיטה המכונה "טופולוגית". גם חברות כמו אמזון, אינטל ופוג'יטסו מפתחות חומרה קוונטית משלהן.

 ווילואו של גוגל. הבטיחה לפתור בעיות שמחשבי-על קלאסיים לא יכולים / צילום: צילום מסך יוטיוב

חברת IonQ, אחת ממניות הקוונטום הצומחות, הודיעה כבר לפני ארבע שנים כי הגיעה ל־32 קיוביטים, ושתי חברות פרטיות מבטיחות - קוונטיניום (Quantinuum) וקווארה (QuEra) - מפתחות מחשבים של 56 ו־256 קיוביטים, בהתאמה, ומבטיחות 100 קיוביטים לוגיים ב־2027-2026.

קיוביט לוגי הוא קיוביט הנקי משגיאות, וכיום הוא מבוסס על מספר גדול של קיוביטים פיזיים, מכיוון שאלה עדיין מלאים בשגיאות. לכן האמת היא שלמרות שההכרזות של IBM, גוגל ו־IonQ נשמעות מרשימות ומבטיחות, במציאות גם עם 50, 100 או אפילו 1,000 קיוביטים לא ניתן לעשות הרבה. המחשבים הקוונטיים של IBM ואפילו השבב החדש של גוגל לא יעילים מספיק להתחרות במחשבי־העל של אנבידיה, ולכן עדיין זוכים לתדמית של פרויקט ניסיוני.

"החלקיקים הקוונטיים כל כך רגישים והעדינות שנדרשת כדי לשלוט בהם ולכייל אותם כל כך גבוהה, עד שרמת הדיוק של הקיוביטים ​עדיין לא מספקת - עד כדי כך שאחוז הטעויות הגבוה שלהן גורם לכך שהמחשבים שעליהם הם מבוססים פשוט לא עובדים", אומר ד"ר אסיף סיני, מנכ"ל חברת הקוונטום קדמה. "לכל אחד מהקיוביטים הללו יש שגיאה של 1%-0.1%, ואם הם עובדים יחד הם מזינים את התוצאה בשגיאות, המחשב הופך ללא שימושי. ברמת הטעות הזו, כדי שיתקיים מ חשב מתפקד, צריך לפחות 100 אלף קיוביטים פיזיים עם שגיאה נמוכה - לכן התעשייה מבינה שהאתר המרכזי שלה כיום הוא הורדת שיעור הטעויות, או "הרעש", כפי שהוא מכונה".

 ד''ר אסיף סיני, מנכ''ל חברת הקוונטום Qedma / צילום: אייל טואג

הנקודה הסינגולרית

אלא שכרגע השוק נושא עיניו לנקודה שתגיע הרבה לפני שהעולם יוצף במחשבים קוונטיים פורצי גבולות: ההוכחה כי קיים מחשב קוונטי חזק יותר מכל סימולציה וירטואלית שניתן לבצע באמצעי המחשוב הקיימים. רבים מכנים אותה "נקודת ה־ChatGPT של הקוונטים", כהקבלה לרגע שבו לאחר עשרות שנים של פיתוח במעבדות הפכה בינה מלאכותית בבת אחת לסנסציה. זה קרה בנובמבר 2022, עם חשיפת הגרסה הראשונה של מנוע השיחה האוטונומי שפיתחה OpenAI, עד אז חברה אלמונית למדי.

אחיטוב מסביר כי הקונצנזוס סביב אותה נקודה סינגולרית נע סביב 100 קיוביטים נקיים, או קיוביטים לוגיים. "אז יהיה ברור לחברות המסחריות שחייבים להשקיע בפתרון בעיות באמצעות מחשבים קוונטיים על פני רכישת עוד מחשבים קלאסיים", הוא אומר. IBM, למשל, חוזה שתגיע למחשב בעל 200 קיוביטים לוגיים המריצים תוכניות של 100 מיליון שורות קוד רק ב־2029.

למעשה, רוב החברות, בשלל הטכנולוגיות השונות, מדברות על טווח שבין שנתיים לחמש השנים הקרובות. אחיטוב מעריך ששנת המפנה תהיה 2026: "אז החברות ייכנסו לסחרור, לתחושת פחד מתחרות והפסד מאי־השתתפות, ויתקיים מרוץ חימוש בקרב כל התאגידים הגדולים ושירותי הענן כדי לספק ללקוחות המוסדיים מחשוב קוונטי מרחוק, כפי שכיום הן מציעות עיבוד בינה מלאכותית".

בשנת 2030 הוא צופה מחשבים בני 1,000 קיוביטים לוגיים ברעש נמוך מספיק להרצת 2 מיליארד שורות, וב־2040 כבר ייתכנו לדבריו מחשבים בעלי מיליון קיוביטים ללא ראש. אלה צפויים, אולי, להגשים את החלום של מייסדי OpenAI איליה סוצקבר וסם אלטמן - הולדת הבינה המלאכותית הכללית (AGI) - זו שתוכל לפתח יישומים בעצמה ולפתור בעיות עולמיות כבדות משקל כמו פליטת פחמן לאטמוספירה ויצירת אנרגיה נקייה.

האם המחשבים הקוונטים יהרגו את מחשבי־העל, המעבדים הגרפיים ושרתי הבינה המלאכותית - כיום התעשייה הצומחת ביותר על הכדור? אחיטוב עונה בשלילה: "כפי ששרתי הבינה המלאכותית של אנבידיה לא הרגו את המחשבים האישיים של לנובו ודל, והמעבד הגרפי לא הרג את מעבד הליבה, אין סיבה שהדבר יקרה גם כאן". לדבריו, "החוזקה של המחשוב הקוונטי היא היכולת לפתור בעיות חישוביות באופן מקבילי, אבל יש הרבה משימות שלא זקוקות לזה. אין סיבה שעיבוד קוונטי יקר ישמש להצגת אתרי אינטרנט לגולשים או לחיפוש מאמר מסוים ברשת".

שמואל בצ'ינסקי, מנכ"ל וממייסדי חברת המעבדים הקוונטיים קוונטום טרנזיסטורס, אומר: "זה נכון שאנבידיה מאפשרת כבר היום להריץ מחקר אלגוריתמי ברמה גבוהה באמצעות המעבדים הגרפיים שלה, אז יש לכאורה אינטרס להגיד שהמחשוב הקוונטי הוא רחוק, אבל גם היא מבינה שהמחשבים העתידיים יהיו היברידיים - כלומר אשכולות של מחשבים קוונטיים המחוברים למחשבי־על קלאסיים שיימכרו יחד".

גם המוסדיים בעניין

מחשוב קוונטי הצליח ללכוד גם את תשומת לבם של הגופים המוסדיים, אומרת אניה גימן, מנהלת דסק מניות חו"ל בלידר שוקי הון: "היקף הנכסים המנוהלים של תעודת הסל QTUM עלה פי שלושה והיקף הנכסים שלה מתקרב למיליארד דולר. היא מתחילה למשוך לא מעט גופים מוסדיים ישראליים".

אבל לטענתה הם לא מסתכלים על מניות הקוונטים. "מדובר במניות תנודתיות מאוד, לעיתים 60% בבת אחת, ובחברות קטנות יחסית למה שהמוסדיים אוהבים, עם שווי שוק של מיליארדי דולרים בודדים", היא אומרת. "לכן ההתלהבות של המוסדיים מהתחום הגיעה למניה כמו זו של גוגל שהכריזה על ווילואו בדצמבר".

ואכן במבט אל תוך תעודת הסל, נראה שלמרות שמה רק שלוש מתוך 72 המניות שאחריהן היא עוקבת הן שחקניות קוונטום טהורות - ריגטי, IonQ ו־D-Wave. היתר הן חברות גדולות שיש להן נגיעה בקוונטום, כולל מיקרוסופט, מארוול, טאואר, ואפילו אנבידיה.

הבעיה עם מניות הקוונטום היא שאלה מייצגות מספר קטן מאוד של חברות, ולאו דווקא מהמוצלחות בתעשייה. "עוד לפני שהואנג הוריד את מחירי המניות, מי ששאל אותי אם להשקיע בקוונטום - אמרתי לו שהמניות מנופחות", אומר בצ'ינסקי. "לא לחינם שורטיסטים רבים הרוויחו עליהן לא פחות מהמשקיעים".

שווייה של IonQ, למשל, עלה בתוך שלושה חודשים מ־1.5 מיליארד דולר ל־9 מיליארד - למרות שהיא תלויה בלקוח מרכזי, חיל האוויר האמריקאי, שמכניס לה כ־50 מיליון דולר בשנה; ריגטי, מניה בולטת נוספת, מתמקדת בפיתוח מחשב קוונטי מבוסס מוליכי־על, אך מפגרת בהרבה אחרי גוגל ו־IBM, עם שבבים בעלי לא יותר מ־15 קיוביטים; D-Wave מתמקדת ב"חישול" קוונטי אך טרם בנתה מחשב קוונטי.

השוק נושא את עיניו בעיקר לחברות פרטיות שטרם הונפקו. המבטיחות שבהן הן קוונטיניום, שמפתחת מחשבים מבוססי יונים כלואים והוכיחה שהגיעה אל יותר מ־200 קיוביטים רועשים; פסקל, חברה צרפתית שהקימה מחשב על בסיס אטומים ניטרליים וחתמה על חוזים עם ערב הסעודית; ופסיי קוונטום (PsiQuantum), חברה מסקרנת שגייסה יותר ממיליארד דולר לפי שווי של כ־3.1 מיליארד דולר - למחשבים קוונטיים המבוססים על פוטונים ומבני ענק המשתרעים על פני שטחים בהיקף של מגרשי כדורגל. היא כבר מכרה אותם לאוסטרליה, לבריטניה ולעיר שיקגו ביותר מחצי מיליארד דולר כל אחד, ומתכננת השקה ראשונה ב-2027. אלא שטרם הוכיחה שמחשב הענק שלה עובד - מדובר בהבטחה בלבד.

"אם המשקיעים מאמינים שהקוונטום יתפוצץ יום אחד, הם ישקיעו בזה. אבל האם הציפייה הזאת מצדיקה את המכפילים? אני לא בטוח, במצב שבו אפילו גוגל ו־IBM לא השיגו את היתרון המיוחל", אומר סיני. "אם החברות יצליחו לנקות את הרעשים מהקיוביטים, זה יוכיח את עצמו. אבל כל עוד הן לא ישפרו את הביצועים שלהן, המניות ירדו לטמיון. כדי לרענן מעט את השורות בשוק ההון יש צורך בהנפקות קוונטום חדשות, אבל לטענת סיני, מדובר באתגר קשה עבור רוב החברות בתחום: "הן נדרשות להוכיח שקצב ההכנסות השנתי שלהן עומד על לפחות 100-50 מיליון דולר".

בינתיים בישראל

שתי חברות בישראל מפתחות מחשבים קוונטיים: קוונטום סורס (Quantum Source) של יוצאי מכון ויצמן - שראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הוא חבר דירקטוריון בה - וקוונטום ארט (Quantum Art). קוונטום סורס מפתחת מחשב פוטוני שעשוי להתחרות בפסייקוונטום האוסטרלית; קוונטום ארט מפתחת מחשב המבוסס על יונים כלואים והוכיחה כי ביכולתה לבנות מחשב קוונטי המבוסס על כמה עשרות קיוביטים ברמת דיוק שדורשת שיפור.

מי שעשויות לקדם את הענקיות ליתרון הקוונטי הן חברות התוכנה הישראליות. בקדמה (Qedma), סטארט־אפ של יוצאי האוניברסיטה העברית בראשותו של ד"ר אסיף סיני ועמיתתו פרופ' דורית אהרונוב, פיתחו אלגוריתמים המאפשרים לנקות את הרעשים בקיוביטים הפיזיים באמצעות מנגנון מבוסס על אופטימיזציה של מדידות הנערכות לאורך זמן אחת אחרי השנייה. החישוב אמנם מעט יותר איטי, אך משיג רמת דיוק גבוהה מהממוצע בתעשייה. לא לחינם באמזון הזכירו את קדמה כאחת משלוש החברות המשמעותיות שעוסקות בתיקון רעשים, לצד גוגל ו־IBM.

קלאסיק (Classiq) מתל אביב גייסה יותר מ־60 מיליון דולר לבניית מערכת הפעלה וסביבת פיתוח שמייתרות את הצורך של חברות הענק לשכור בעלי דוקטורט כדי לפעול בתחום. החברה מפשטת את התהליך כך שמפתחי תוכנה מן השורה יוכלו להתמודד עם מורכבות המשימות.

עם זאת, התקציב שמופנה לתעשייה בישראל הוא מהקטנים במערב. ארה"ב הקימה תוכנית קוונטום כבר ב־2018, תקצבה אותה בכמעט 4 מיליארד דולר, וצפויה להשקיע מיליארד דולר בלבד רק השנה, ואילו בישראל התוכנית הלאומית החלה ב־2020 ומסתיימת השנה, ועומדת על כ־400 מיליון דולר לחמש שנים. בבריטניה למשל כוללת ההשקעה בתחום 5.1 מיליארד דולר ובגרמניה משקיעים 5.2 מיליארד.

טל דוד, ממייסדי קוונטום ארט, שימש במשך עשור כראש התוכנית הלאומית, שמנהל כיום נדב כהן ממשרד הביטחון. לדעתו, "נכון שהמדינה תסתכל על המשך התוכנית הקוונטית. מדינות מובילות כמו בריטניה, גרמניה, ארה"ב והודו נכנסות כבר לפאזה השנייה או השלישית של התוכנית הלאומית שלהן, מה שמראה על הביטחון של הממשלות בהשקעה בתחום. התוכנית יצרה בישראל 500 מקומות עבודה בארבע השנים האחרונות, השקיעה בעיקר באקדמיה, ויש כיום בשלות להשקיע גם בתעשייה. חשוב שישראל תישאר מדינת סף קוונטית".

 הדמיית המחשב המתוכנן בשיקגו. טרם הוכיחה שהוא עובד / צילום: ap, Business Wire

מה שיודעים הסינים

תקציב הקוונטום הממשלתי במדינות המערב עומד על מספר חד־ספרתי, אך בסין המצב שונה. לפי ההערכה הענקית האסייתית משקיעה כ־15 מיליארד דולר בתוכנית הקוונטים, שבה רב הנסתר על הגלוי. "אבי היה פרופסור לפיזיקת קוונטים באוניברסיטה העברית", נזכר ד"ר אונא בנערותו. "הוא היה נוסע מדי פעם לקולגה באקדמיה לפיזיקה בווינה, ולפני 20 שנה חזר מביקור ואמר לי: אני עובר שם חדר־חדר, וכולם עמוסים באורחים מסין. מה הם מחפשים שם? חייכתי אליו ואמרתי לו: יום אחד כולנו נבין. הם הבינו את האקספוננציאליות הטכנולוגיות של השדה הזה, והם ככל הנראה נמצאים שם לפני כולנו, רק שאנחנו לא יודעים על זה הרבה כי הם לא טורחים לרוץ ולפרסם כל הישג".

החשש במערב מפני דומיננטיות סינית בטכנולוגיות קוונטיות אינו פעוט, ונוגע בראש ובראשונה לתחום הצבאי. יתרון קוונטי משמעותי יאפשר לשבור ביתר קלות הצפנה של היריב, לנהל מתקפות סייבר בהיקפים שטרם נראו לתוך מערכות ביטחוניות שמורות ביותר, לגלות בקלות רבה יותר מטרות חמקניות כמו צוללות, מטוסים ואוניות ולנהל תקשורת קריפטוגרפית מוצפנת ברמה שהיריב לא יוכל לפענח. "הרבה מאוד קורה בסין", אומר דוד. "הידע על מה שקורה שם מוגבל למדי. המספר של 15 מיליארד דולר בהשקעות לחמש שנים מציב אות ה בראש הטבלה העולמית, אך הוא לא מגובה בסימוכין רבים. זה נכון שיש שם פעילות ממשלתית רבה, אבל גם פחות סטארט־אפים ותאגידים. הסינים מנצחים בתקשורת הקוונטית, והראו כמה תוצאות מעניינות בתחום היונים הייחודיים, והם כותבים פטנטים בסדרי גודל הולכים וגדלים, כך שצריך להיערך".