תותח וטיל חשמלי: הפתרונות שהוצגו למשרד הביטחון לבעיית יירוט הכטב"מים

הפסקת האש במלחמת "חרבות ברזל", לפי שעה, מחזיקה מעמד - ובמערכת הביטחון ניצלו זאת במטרה להשלים אתמול (ג') סדרת ניסויים שכללה כ־20 טכנולוגיות ליירוט כטב"מים. המחסור במענה לאותו איום שהיה צפוי למדי עוד בטרם המלחמה, היווה את אחד הכישלונות המרכזיים של מדינת ישראל במסגרת ההיערכות לאיומים עתידיים - אף שאלו נצפו במלחמה במלחמה באוקראינה מאז 2022. 

● בלעדי | כבר לא חשאי: המפגש שמסמן התקרבות היסטורית בין ישראל לקטאר
● חימושים בשווי מיליארד דולר: המתנה של טראמפ בדרך

סדרת הניסויים שהתקיימה בשדה ניסויים במרכז הארץ, היוותה המשך לסדרת ניסויים שהתקיימה באוקטובר. במסגרת ההליך התחרותי, החברות פרסו אבי־טיפוס, והציגו יכולות יירוט כטב"מים בטווחים, מהירויות וגבהי טיסה שונים. הצורך במענים מגוונים נובע, בין השאר, מהשאיפה להגן על גבולות המדינה, על אתרים אסטרטגיים ועל ערי ישראל, ומכאן נובע גיוון המענים הנדרשים. 

חלק מהותי מאתגר הכטב"מים נובע מכך שמדובר במטרות דלות חתימה, שטסות בגובה נמוך ומנצלות טופוגרפיה כפי שניכר בגבול הצפון. אותו אתגר מושפע מכמה מקטעים: זיהוי, גילוי והתראה, סיווג ועקיבה, ואז נטרול ויירוט האיום. אומנם באיחור רב, אבל תוך כדי המלחמה השתפרו יכולות הזיהוי באופן משמעותי, ובעקבות כך מתקדמים לבחינה מעמיקה של יכולות יירוט. 

 ניסוי יירוט כטב''מים של משרד הביטחון / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

בין המשתתפות נמנו שלוש החברות הגדולות, אלביט , התעשייה האווירית ורפאל, אך גם חברות קטנות יותר שביכולות שלהן או בשיתוף־פעולה - הציעו מוצרים. אלביט הציגה ערכת יירוט מבוססת מכ"מ מתקדם ורחפנים מיירטים; מערכת הגנה קשה מבוססת רחפן מיירט להגנה נגד טילים ורחפנים; וכן, תותח 30 מ"מ משולב מכ"מ המאפשר זיהוי ויירוט במרחקים גדולים. בד־בבד, החברה הבת של אלביט, אלישרא, הציגה בשיתוף־פעולה עם חברה אמריקאית פיתוח רחפן מיירט מבוסס רשת. התעשייה האווירית הציגה פיתוח C-UAS (Counter Unmanned Aerial Systems), מערכת מרחבית אוטונומית לטיפול באיום כטב״מים מבוססת SOI. הפתרון כולל מערך סנסורים ומערכות יירוט מבוזרות וביניהן- טיל חשמלי בקונספט טכנולוגי מתקדם לטווח ארוך, מיירט רחפני קצר טווח ותותח 30 מ"מ. לצידן, רפאל הגיעה עם פיתוח מיני טייפון, מערכת נשק לטווח בינוני הנשלטת מרחוק ליירוט מגוון איומים אוויריים. נוסף על כך, החברה מציגה מערכות רחפניות חדשניות ליירוט איומים אוויריים. 

מבין החברות הקטנות יותר, XTEND שילבה זרועות עם חברת AXIOMA ואלביט, במסגרת פיתוח מערכת יירוט רחפנית מתקדמת. AIROBOTICS הציגה פיתוח מערכת מתקדמת בעלת מיירט רב פעמי ליירוט כטמ"מ; חברת תמר משמישה מערכות נשק קליעית לירי אוטומטי מהיר אשר יצאו משימוש ומסבה אותן למערכות בעלות יכולת ליירוט כטב"מ; ג'נרל רובוטיקס הביאה פיתוח ליירוט קליעי בטווחים בינוניים, ובנוסף פתרון מבוסס מקלע חדשני מתקדם; סמארטשוטר הציגה פיתוח ייחודי המאפשר הכוונה מדויקת למגוון רחב של אמצעי יירוט; ורובוטיכאן הביאה שני פיתוחים של מערכות יירוט רחפניות מתקדמות ורב־שימושיות. 

"שדה הניסויים" לאמצעים בלתי מאוישים ככלל בעולם ולכלי טיס בלתי מאוישים בפרט הוא המלחמה באוקראינה, שבה ניכר צובר תאוצה השימוש ברחפני FPV, כלים זולים ובעלי יכולות תמרון טובות מאוד. על כן, אין זה מפתיע כי במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, בחודשים האחרונים ניכר השימוש הרב בהם. ואם זה הגיע לסוריה, סביר מאוד להניח שזהו איום שנמצא מעבר לפינה נגד ישראל. 

בסיכומו של דבר, עם השלמת ניתוח תוצאות הניסויים הנוכחיים, בכוונת משרד הביטחון לבחור כמה טכנולוגיות שייכנסו להליך פיתוח וייצור מואצים - במטרה לפרוס יכולות מבצעיות חדשות בטווח המיידי. חלק מהותי מהסיבה לכך הוא שאיום הכטב"מים והמתארים בישראל, לדוגמה רצועת עזה וגבול לבנון, הם מגוונים מאוד, ועל כן נדרש מענה מגוון. מעבר לכך, בדומה לכלל זירות הלחימה, ישנו מרוץ למידה מול האויב שבו הפתרון שרלבנטי כרגע, לא בהכרח יהיה יעיל מול איום עתידי.