המשטרה מתרשלת ונתוני הלמ"ס מעוותים: מה עומד מאחורי הנתון המפתיע על הפצועים קל בתאונות דרכים

בשנה שעברה נהרגו 439 בני אדם בתאונות דרכים, המספר הגבוה ביותר זה 17 שנים, שמבטא עלייה של 21.6% ביחס לשנת 2023. הנתונים החריגים הללו וכן הגורמים להן דוברו רבות, גם בסדרת כתבות בגלובס, אלא שדוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בחודש שעבר כולל נתון מפתיע שחורג ממגמת ההחמרה בכבישים, והוא הטבה במספר הפצועים קל כתוצאה מתאונות דרכים.

● בלעדי | התקציב עדיין לא אושר, ומשרד התחבורה צבר חובות של מיליארד שקל לקבלנים 
● שר העבודה מתנגד, ותאונות בדרך למשרד ימשיכו להיחשב לתאונות עבודה 

כך, לפי הלמ"ס דווחו בשנה החולפת 8176 תאונות דרכים עם נפגעים בכל דרגות החומרה - ירידה של 7.4% לעומת השנה הקודמת וכן ירידה דרמטית של 25% מהממוצע בשנים 2020-2022.

אמנם מספר התאונות הקטלניות עלה (405), וגם מספר הפצועים קשה טיפס ב־14% ביחס לממוצע בשנים אלו, אך דווקא מספרם של הפצועים קל שעמד בשנה שעברה על 11,019 היה נמוך ב־32% מהממוצע בשנים 2020־2022, וגם שנת 2023 הסתיימה עם מספר נמוך מממוצע זה.

ניתן לחשוב שהירידה במספר הפצועים מיוחסת לטכנולוגיות שהשתפרו בכלי הרכב או אולי לשיפור במדדי הבטיחות הישראלים שזה שנים מידרדרים, אלא שהסיבה לכך פשוטה הרבה יותר - למשטרת ישראל חסרים בוחני תאונות דרכים שמגיעים לזירת האירוע ומתעדים אותו במערכת.

לא בעיה חדשה

נתוני הלמ"ס מתבססים על שני מקורות - המשטרה ובתי החולים, וגם זאת בעקבות מסקנות דוח מבקר המדינה מ־2016, שעסק בפערים המשמעותיים בין נתוני שני הגופים.

בלמ"ס שיפרו את איסוף הנתונים, אך המבקר שב ומתח ביקורת על המשטרה גם בדוח מיוחד שחיבר במאי 2024. מהדוח עלה כי "המידע שהמשטרה אוספת על תאונות דרכים הוא חלקי, ומתמקד בעיקר בתאונות קשות וקטלניות. המשטרה אינה אוספת את מלוא הנתונים על תאונות קלות… ייתכן שחלק מהתאונות הסתיימו רק במקרה ללא נפגעים קשים, ועל כן איסוף המידע עשוי היה לסייע בהפקת לקחים ובמניעת תאונות עתידיות".

אחת הסיבות לכך לפי דוח המבקר היא תת איוש של בוחני תנועה במשטרה - מי שתפקידם לחקור תאונות דרכים. במשטרה מסבירים שאין תקציב, אבל המבקר עמד על כך שהתקנים קיימים, כך שבסוף שנת 2023 היה פער של 86 בוחני תנועה - כ־35% מהמשרות שבתקן.

השפעה על חקר התאונות

דיווח מהימן על מספר הפצועים קל, שמסתבר שלא נאסף באופן מלא בשנים האחרונות, הוא קריטי במחקרי תאונות דרכים, אבל הוא לא הפער היחידי שהתגלה בנתונים. קרוב ל־100% מהתאונות שנחקרות על ידי המשטרה מסווגות כתאונות שאחראי להן הגורם האנושי, אך החקירה לא יורדת לשורש הסיבה שהביאה לתאונה.

 דני לוי, מפכ''ל המשטרה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כך מסביר המבקר, "לעיתים נרשמת העבירה שהובילה לתאונה, כמו סטייה מנתיב או אי מתן זכות קדימה, אך המקור לעבירה היה הסחת דעת, הירדמות, או נהיגה בהשפעת אלכוהול, סמים או תרופות. כמו כן המשטרה אינה עושה שימוש במערכות מתקדמות לתיעוד זירת התאונה, כגון מצלמות יעודיות שבאמצעותן ניתן לצלם את זירת האירוע מכיוונים שונים לפני פינוי זירת התאונה. אי-רישום של הסיבות לתאונה הנוגעות לגורמים שאינם הגורם האנושי פוגע באפשרות ללמוד על הגורמים הללו ולטפל בהם".

ישנם עוד חורים בנתונים שעולים מדוח מבקר המדינה. כך מד"א לא מעביר ללמ"ס את מיקומן המדויק של התאונות; נתונים ממערכת בתי המשפט דווקא כן מגיעים אך אינם מעובדים ומפורסמים; מערכת הבריאות לא אוספת מידע בנוגע לשימוש של נהגים בסמים ובאלכוהול, וזאת נוסף לכך שהמידע שאוספת המשטרה לא שלם. עוד נמצא כי שום גורם לא עוקב אחר מצב הפצועים לאורך זמן לאחר שחרורם מבתי החולים ועל כן המחקרים שנעשים בארץ מתבססים על נתונים לא שלמים.

ניתן להניח בטעות שמדובר במחדל נישתי, שכן בסופו של דבר המציאות בשטח מראה על החמרה במדדי הבטיחות בדרכים. אלא שמדובר במחדל מהותי: במדינות מערביות כמו בריטניה, שוודיה, אירלנד ונוספות התבסס בעשורים האחרונים מודל המערכת הבטוחה (safe system) לבטיחות בדרכים שנועד להגן על בני האדם תוך הכרה בכך שחלק גדול מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מטעויות אנוש, וכן בכך שגוף האדם פגיע מאוד לפציעות ולחבלות. לכן יש לטפל באופן הוליסטי בגורמי התאונה במטרה ליצור מערכת סלחנית לטעויות אנוש, בטיפול שאמור להיעשות לפני, במהלך ולאחר תאונת הדרכים. תשתית הדרך, מהירות הנסיעה, כלי רכב בטוחים והתנהגות הם מרכיבי יסוד, ואמצעי הפעולה לקידומם כוללים לצד חקיקה ואכיפה, חינוך, תיאום בין הגורמים - וגם ידע ומחקר - אבל כיצד ניתן לקדם ידע ומחקר שנועדו למנוע תאונות דרכים כשאין את כלל המידע?

תגובה

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בירידה במספר התאונות שבמהלכן נפגע אדם, אליהן יוצא בוחן זירה ולא במספר התאונות שהתרחשו בפועל הכוללות גם תאונות נזק רכושי ללא נפגעים - שנמצאות במגמת עלייה.

"הסיבה המרכזית לירידה בנתוני התאונות, מושפעת מהחוסר המשמעותי בבוחני תאונות דרכים והיכולת המוגבלת של משטרת ישראל לטפל בכל תאונה ותאונה ולכן נרשמה ירידה, שאינה מייצגת את מספר התאונות שהתרחשו בפועל.

"ללא תוספת משמעותית של תקציב, הוספת שוטרים וניידות, ובמקרה הזה - בוחני תנועה, משטרת ישראל לא תוכל להתמודד באופן אמיתי עם הקטל בכבישים ולהביא לירידה במספר התאונות והנפגעים. חשוב להדגיש, כי עם כניסתו לתפקיד של ראש אגף התנועה - ניצב חיים שמואלי ובשיתוף פעולה עם מחוזות משטרת ישראל, ניתן דגש להשלמת הפער בבוחני תאונות דרכים. זאת ועוד, שבשנת 2025 ובהחלטת ראש האגף, ייספרו כל תאונות הדרכים שהתרחשו בכבישי ישראל ולא רק התאונות המטופלות, אליהן יצא בוחן".