מתי אסור לקזז הפסד מניירות ערך? המשמעות של הפסיקה החדשה והדרמטית

אין כמעט משקיע בשוק ההון שספג הפסדים ולא שמע את העצה הקלאסית: לקזז אותם. מדי סוף שנה מומחי מיסוי ושוק ההון ממליצים למשקיעים למכור מניות וניירות ערך שמופסדים על הנייר, רגע לפני שהשנה נגמרת, כדי ליהנות מחיסכון המס הגלום בקיזוז ההפסד מול רווחים שנוצרו. האם זה תמיד נכון? 

● עורכי דין שימו לב, בקרוב תקום לכם תחרות מכיוון מפתיע
● תיקון החוק, הטבת המס וחברות ההייטק שירוויחו

בפסק דין שניתן לאחרונה השיב בית המשפט המחוזי בתל אביב על שאלה זו בשלילה, כאשר קבע כי בעל מניות מהותי אינו רשאי לקזז הפסד הון ממכירת ניירות ערך בשנת המס כנגד הכנסה מדיבידנד ששולמה לו בשל ניירות ערך אחרים. זאת, לאור מגבלת שיעור המס החל על הדיבידנד בשיעור 25%, המהווה תנאי לקיזוז הפסד ההון.

אז מי לא זכאי לקזז הפסדים מניירות ערך ומתי, ומי עדיין יכול "ליהנות" מההפסד בדמות הנחת מס? מומחי מיסוי עושים סדר.

מתי ניתן לקזז הפסדים מניירות ערך מול רווחים מניירות ערך אחרים?

בישראל עומד מס רווחי הון על 25% (לפני מס יסף), אך ניתן לקזז מחובות המס השקעות הפסדיות והקיזוז מתבצע ב"שיטת הסלים" - הפסד מפעילות עסקית ניתן ככלל לקיזוז מול כל הכנסה בשנה השוטפת; הפסד הוני ניתן בקיזוז כנגד רווח הוני ורווחים ממקרקעין בישראל, המתחייבים במס שבח, ניתנים בקיזוז כנגד הפסדים שמקורם מפעילות בשוק ההון, ולהפך. מנגנון ניכוי המס בנוי כך שניתן לקזז הפסד מתשלום מס על רווחים רק אם ההפסד נוצר לפני הרווח.

עו"ד רני שורץ, שותף מנהל במשרד ירון־אלדר פלר שורץ ושות', מסביר כי "ככלל אין מניעה לקזז הפסדים מניירות ערך מול הפסדים, מאחר שבדרך-כלל ההשקעה נעשית באמצעות הבנק, אז הבנק במסגרת הניכוי במקור מבצע את הקיזוז של ההפסד. אם מדובר בשני חשבונות בנק נפרדים, או בשני תיקי ניירות ערך נפרדים, יש להקפיד לבצע את הקיזוז במסגרת הדוח האישי למס הכנסה".

עוד מוסיף שורץ כי "כמובן שניתן להכיר בהפסד שהוא הפסד שממומש ולא הפסד על הנייר, לכן לפעמים צריך לעשות מכירה יזומה של נייר הערך המפסיד, כדי לא לשלם מס בנייר הערך המרוויח". 

מה המגבלה שנקבעה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי?

הכלל בקיזוז הפסד הון נקבע בסעיף 92(א)(1) לפקודה, הקובע כי הפסד הון ממכירת נכס ניתן לקיזוז כנגד רווח הון, בתנאי שאם מכירת הנכס הייתה מניבה רווח הון, הרווח היה מתחייב במס. בסעיף 92(א)(4) לפקודה ערך המחוקק הבחנה בין קיזוז הפסד הון כנגד הכנסה מדיבידנד (או מריבית) "בשל אותו נייר ערך" שהניב את ההפסד - ובין קיזוז הפסד הון כנגד הכנסה מדיבידנד (או מריבית) "בשל ניירות ערך אחרים".

על-פי סעיף זה, נקבע בפסק הדין, "מקום בו הקיזוז נעשה כנגד דיבידנד ששולם בשל נייר ערך שאינו זה שהניב את הפסד ההון, נקבעה מגבלה לקיזוז הפסד ההון בגובה שיעור המס החל על הדיבידנד (או הריבית) בשנת המס" - קרי 25%. לכן, נקבע, ליחיד שהוא בעל מניות מהותי המחזיק מעל 30% מהמניות לא עומדת זכות קיזוז מס על רווחים מנייר ערך אחד כנגד הפסדים מנייר ערך אחר.

עו"ד שורץ מסביר כי "פסק הדין עוסק בדיבידנד שמשולם למי שמחזיק בנייר ערך, וקובע כי לא ניתן לקזז הפסד מנייר ערך מפסיד למול רווח מדיבידנד בגלל שיעורי המס השונים. יש לציין כי שיטת קיזוז ההפסדים מלאה בעיוותי מס, בהם 'שיטת הסלים' והעובדה שאי-אפשר לקזז הפסד שנוצר מאוחר לרווח, וגם חוסר היכולת להוריש הפסדים.

"בית המשפט פירש את החוק, אולם הקריאה שצריכה לצאת היא אל המחוקק - לערוך רפורמה מקיפה בנושא קיזוז הפסדים. החוק צריך להיות הגיוני כלכלית. המיסוי צריך להיות על התעשרות של ממש, ויש להימנע ממצב בו בשל סיווג ההכנסה או ההפסד, מונעים קיזוז הפסד תוך התעלמות מהרציונל הכלכלי של מיסוי התעשרות, ומטילים מס רק בשל תקלת ניסוח ודקדקנות בירוקרטית".

על מי פסק הדין החדש משפיע?

עו"ד אפי אוחנה, שותף ומומחה לדיני מסים ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', מסביר כי "פסק הדין משפיע על בעל מניות מהותי בחברה (שיעור החזקה של לפחות 10%) שקיזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסה מדיבידנד שהתקבל אצלו מניירות ערך אחר. בית המשפט קובע בפסק הדין כי קיזוז הפסדים מעין זה לא יוכר, מאחר שהמס החל על ההכנסה מדיבידנד שהתקבלה בידי בעל מניות מהותי, שהוא בגובה 30%, גבוה משיעור המס החל על הכנסתו של יחיד מדיבידנד או ריבית.

האם לפסק הדין יש השלכות רוחב?

עו"ד אוחנה: "פסק דין זה הוא המשך ישיר לפסקי דין שיצאו בשנים האחרונות, הן בבתי המשפט המחוזיים והן בבית המשפט העליון, שניתן לזהות בהם מגמה של הגבלת הזכות לקיזוז הפסדים, הן הפסדים עסקיים והן הפסדים הוניים, באופן שבסופו של יום גורם לכך שנישומים משלמים מס מצטבר על הכנסות שלא מבטאות את העושר הכלכלי שנוצר להם מפעילותם העסקית. לעניות דעתנו זו לא תוצאה רצויה, וגם לא תוצאה שמתיישבת עם העקרונות של דיני המס".