שווי של 670 מיליון דולר: הגיוס שהפך את חברת המחשוב הקוונטי לגדולה בישראל

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

● המספרים נחשפים: הקרן שהשקיעה 6 מיליארד דולר בישראל
● השכר התכווץ, מענקי החתימה נעלמו: המציאות החדשה בהייטק  

1יזמי הקוונטום שעשו אקזיט של 70 מיליון שקל

חברת קוונטום ישראלית ראשונה מגייסת סיבוב גדול שמקנה לה מעמד רשמי כאחת מהחברות הגדולות בתעשיית הקוונטום הבינלאומית המתהווה. קוונטום משינס (QM) מודיעה היום (ג') על גיוס 170 מיליון דולר בהובלת קרן PSG האמריקאית שנציגיה בישראל הם אנשי ויולה לשעבר, רותם שחם ורונן ניר. לגלובס נודע כי שוויה של החברה טרם הגיוס עמד על 520 מיליון דולר ולאחריה - 670 מיליון דולר, מה שמקנה לה, ככל הנראה, מעמד של חברת הקוונטום בעלת השווי הגבוה בישראל. 

עוד נודע כי 20 מיליון דולר מתוך הגיוס יוקצו לרכישת מניות מהיזמים והעובדים בעסקה שניונית (סקנדרי), ככל הנראה בשל עודף הביקוש לגיוס מהחברה וחוסר הנכונות של המשקיעים הקיימים למכור את המניות. החברה סירבה לאשר את הפרטים, והתייחסה אך ורק לגובה הגיוס עצמו. בין המשקיעים הנוספים: אינטל קפיטל, רד דוט, גלנרוק של ליאון רקנאטי, באטרי, אביגדור וילנץ וקרן TLV פרטנרס שהובילה את גיוס הסיד לחברה ב- 2018.

מחשבים קוונטיים שימושיים אמנם עדיין אינם קיימים, אך עשרות חברות - בהן ענקיות כמו גוגל, מיקרוסופט ו-IBM - נמצאות כעת במירוץ לפיתוח המחשב הקוונטי המסחרי, שיוכל לבצע הרבה יותר פעולות, ובקצב גבוה הרבה יותר מהמחשב הקיים המבוסס על שבבי סיליקון. השבב הקוונטי, המתבסס על התנהגות חלקיקים מיקרוסקופיים כמו יונים, אטומים כלואים או פוטונים, מסוגל לעבד כמות מידע רב יותר במקביל בהתבסס על חוקי מכניקת הקוונטיים.

● האם מחשוב קוואנטי יהיה המהפכה הבאה

כל השבבים הקוונטיים שפותחו עד היום, גם על ידי החברות הגדולות ביותר, סובלות מרגישות יתר לסביבה החיצונית עד כדי כך שכל חשיפה לסביבה מקשה על פעילותם, ולשם כך נדרשות מערכות אלקטרוניות במטרה להקטין את טעויות העיבוד שלהם.

החברה הישראלית קוונטום משינס, שדורגה בעברה ברשימת 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס, פיתחה שבב סיליקון שמכייל ומדייק את המערכת הקוונטית, מסנכרן בין כלל הפעילויות שלה, מריץ אלגוריתמים על גבי השבב הקוונטי, ומתקן את השגיאות שהיא מייצרת על ידי שליחת פקודות שיסייעו בכיול המעבד הקוונטי ופעילותו. כיום היא נחשבת למובילת שוק מערכות הכיול והשליטה במעבדים קוונטיים עם יותר ממחצית שוק החברות המפתחות מחשבים ושבבים קוונטיים כלקוחותיה, ומתחרה ב-KeySight האמריקאית ו-Rohde & Schwarz הגרמנית.

החברה רושמת הכנסות משמעותיות עם קצב צמיחה שהרשים את המשקיעים, בין השאר בזכות העובדה שהיא איננה "מהמרת" על טכנולוגיה קוונטית כזו או אחרת, אלא בדומה לחברות תוכנה בשוק הקוונטי, אדישה לטכנולוגיה באמצעותה מפותח המחשב הקוונטי. יתר על כן, הנסיונות המרובים להשיק מחשב קוונטי במגוון טכנולוגיות - מוליכי על, פוטונים או יונים - מגדיל את השוק שלה. QM מעסיקה מעל 170 עובדים, מחציתם במשרדי החברה בתל אביב, והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן וארה"ב. מהם כ-50 בעלי דוקטורט בפיזיקה. היא הוקמה על ידי המנכ"ל ד"ר איתמר סיון, סמנכ"ל הטכנולוגיות ד"ר יונתן כהן, והמהנדס הראשי בחברה, ד"ר ניסים אופק, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית.

2מיקרוסופט השיקה מפת דרכים לשבב קוונטי - אבל המומחים ספקניים

מיקרוסופט חשפה בשבוע שעבר מחקר שפורש לדעתה את האופן שבו ניתן לבנות שבב קוונטי שיכול להכיל בטווח הארוך אפילו מיליון קיוביטים, יחידות העיבוד הבסיסיות ביותר של המחשב הקוונטי, היחידה המקבילה ל"ביט" במחשב הקלאסי.

שלא כמו גוגל ו-IBM שבחרו בשיטת מוליכי-על, במיקרוסופט בחרו ללכת בשדה לא חרוש וטוענים כי הדרך להפחית את ה"רעשים" וחוסר הכיול של הקיוביטים הקוונטיים באמצעות שיטה המכונה טופולוגיה, קשירה בין חלקיקי אלקטרון על מנת שאלה ישמשו כקיוביט יציב שאיננו רגיש לסביבה כמו הקיוביטים הקיימים. עם זאת, המומחים זהירים וספקניים לגבי הממצאים של מיקרוסופט: הם טוענים כי מדובר במחקר שמלוא הממצאים בו לא הוצגו ולכן לא ניתן לשפוט עד כמה מדובר בהישג מרשים ומבטיח.

"אם ישנם תוצאות שלא פורסמו, מדוע מיקרוסופט לא ממתינה לפרסום נוסף", אמר הפיזיקאי דניאל לוס מאוניברסיטת באזל למגזין נייצ'ר, שבו גם הופיע לראשונה המחקר של מיקרוסופט. וינסנט מוריק, פיזיקאי ממרכז המחקר הלמהולץ מאוניברסיטת יוליך אמר לנייצ'ר כי "באופן בסיסי, הגישה לבניית מחשב קוונטי בהתבסס על קיוביטים טופולוגיים לא תעבוד".

נראה שגם השוק לא התלהב מההשקה. בעוד שבזמן השקת שבב "ווילואו" של גוגל לפני מספר שבועות קפצה מניית גוגל  ב-10%, מניית מיקרוסופט  עלתה ב-1.5% בימים שלאחר ההשקה, אך מאז הספיקה לרדת ב-1.4%.

3המיליונרית והישראלי שהסתבכו עומדים למשפט בניו יורק

אולם בית המשפט הפדרלי במנהטן רעש וגעש השבוע, כשצ'ארלי ג'אביס, רק בת 31, מי ששימשה כמנכ"לית חברת פרנק (Frank), והישראלי אוליבייה אמאר, ששימש כסמנכ"ל שלה, עמדו לראשונה לדין במסגרת האשמות כבדות של הונאת בנק ג'יי.פי מורגן בסכום עתק של 175 מיליון דולר. משפטם של שני היזמים החל בשבוע שעבר בבית המשפט הפדרלי במנהטן יותר משנתיים מאז התגלתה ההונאה ואתר החברה הורד מהרשת.

סיפורם של ג'אביס ואמאר הוא דוגמה נוספת ל"תרבות ההצלחה בכל מחיר" בעולם הסטארט-אפים וכולל גם זווית ישראלית משמעותית, הן מהצד היזמי והן מצד המשקיעים. ג'אביס, יזמת שהוגדרה כמבריקה וכריזמטית, הקימה את פרנק ב-2016, כפלטפורמה שאמורה לפשט את תהליך הבקשה למלגות עבור סטודנטים אמריקאים. המיזם משך בין היתר את תשומת לבו של המשקיע הישראלי מייקל אייזנברג, שהשקיע בחברה באמצעות קרן ההון סיכון אלף שבבעלותו והיה בין תומכיה הגדולים.

ג'אביס, שטיפחה קשרים עם האקוסיסטם היזמי הישראלי, הצליחה להרשים רבים בתעשייה - עד שהפרשה התפוצצה. לפי כתב האישום, כשג'יי.פי מורגן התעניין ברכישת החברה, ג'אביס ואמאר הציגו מצג שווא לפיו פרנק שירתה יותר מ-4 מיליון סטודנטים (כ-17% מכלל הסטודנטים בארה"ב). האמת, כפי שטוען הבנק, הייתה רחוקה מכך באופן דרמטי - פחות מ-300 אלף משתמשים. התביעה טוענת כי כשהבנק דרש הוכחות למספרים המרשימים, ג'אביס שילמה 18 אלף דולר למהנדס נתונים שיצור בסיס נתונים פיקטיבי הכולל מיליוני משתמשים מזויפים, כולל שמות וכתובות אימייל. התרמית התגלתה כאשר החל הבנק לשלוח הודעות דוא"ל ללקוחות שלכאורה היו רשומים בשירות, אך נתקל בשיעורי תגובה נמוכים באופן חריג. בעקבות גילוי הפרשה בינואר 2023, הגיש הבנק תביעה אזרחית, ובהמשך, באפריל אותה שנה, הוגש כתב אישום פלילי.

במשפט הנוכחי, בעוד התביעה מציירת תמונה של הונאה מתוחכמת, הגנתה של ג'אביס טוענת כי הבנק לא ערך בדיקת נאותות מספקת וכי הרכישה נעשתה בעיקר בשל הערכתם את ג'אביס עצמה, "מנכ"לית צעירה ששוברת את תקרת הזכוכית" ולא בגלל מספר המשתמשים. אמאר, מצדו, טוען כי הוא "אדם חף מפשע" שנגרר לתוך בעיותיה של המנהלת שלו. עבור אייזנברג וקרן אלף, הפרשה מציפה שאלות קשות לגבי תהליכי בדיקת הנאותות ותרבות ה"תעמיד פנים עד שתצליח". במקביל, הפרשה מעלה סימני שאלה על האופן שבו התעשייה מתמרצת ומתגמלת צמיחה מהירה, לעתים על חשבון שקיפות ואמינות. 

ג'אביס ואמאר מואשמים בהונאת בנקים, הונאת ניירות ערך, קשירת קשר לביצוע הונאות בנקאיות. יום לאחר תחילת המשפט ביקשו עורכי דינה של ג'אביס משפט חוזר לאחר שהשופט קיצר את נאום הפתיחה של הסנגוריה ולאחר שלטענתם בית המשפט לא הכין את חבר המושבעים לאופי הראיות הנדרש במשפטי הונאה בנקאית. אם יורשעו, ג'אביס ואמאר עלולים לקבל עד 30 שנות מאסר.

4החברה האמריקאית שתעזור לקטארים להתחמש ב-AI

קטאר צוללת עמוק אל עולם הבינה המלאכותית. השבוע פורסם כי הממשלה הקטארית חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת הבינה המלאכותית האמריקאית Scale AI, במטרה להטמיע כלים מבוססי AI במגזר הממשלתי. במסגרת ההסכם, שעשוי לשמש כ"תוכנית אב" למדינות נוספות, תפתח החברה האמריקאית יותר מ-50 יישומים ממשלתיים מבוססי בינה מלאכותית על פני חמש השנים הקרובות. על פי משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע הקטארי, היישומים יכללו ניתוח נתונים מתקדם, אוטומציה וכלים אנליטיים נוספים שיסייעו לייעל את פעילות הממשלה. עם זאת, היקפה הכספי של העסקה לא נחשף.

Scale AI, שהוקמה לפני כתשע שנים על ידי אלכסנדר וונג עוזרת לחברות טכנולוגיה גדולות להכין מידע איכותי לאימון מערכות בינה מלאכותית. היא מסדרת ומתייגת מידע שמשמש ללמד תוכנות כמו ChatGPT איך "לחשוב" ולהגיב. בין הלקוחות שלה נמצאות ענקיות דוגמת מיקרוסופט, כמו גם מורגן סטנלי.

המהלך הנוכחי של קטאר מסמן התחממות במרוץ האזורי להובלה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר השכנות הסעודיות והאמירויות משקיעות אף הן משאבים עצומים בתחום. מדינת המפרץ העשירה מבקשת כבר תקופה למצב את עצמה כמובילה טכנולוגית במזרח התיכון ולגוון את כלכלתה מעבר לתלות בגז הטבעי.

5אינטל משיקה דור חדש של מעבדים. מה חלקו של מרכז בישראל בפיתוח?

אינטל הציגה השבוע במסגרת תערוכת המובייל השנתית בברצלונה את סדרת המעבדים החדשה שלה, תחת השם קסיאון 6 (Xeon 6), לראשונה תחת שרביטה של הישראלית קרין אייבשיץ-סגל כמנהלת חטיבת מעבדי השרתים והבינה המלאכותית בחברה.

לטענת אינטל, המעבדים ישפרו את הביצועים של מערכות הבינה המלאכותית כמו גם ביצועי רשתות סלולר מתקדמות. עוד מדווחת אינטל כי המעבדים החדשים מהירים ב-40% מהדגמים הקודמים, וצורכים פחות חשמל. למהנדסים הישראלים בחברה חלק קריטי בפיתוח. צוותי הפיתוח בחיפה, פתח תקווה וירושלים עומדים מאחורי מערכת אבטחה חדשה בשם TDX Connect, שמגנה על מידע רגיש במערכות בינה מלאכותית, וכן הם אלו שפיתחו את רכיבי התקשורת החדשים שחוסכים לטענת החברה עד מחצית מצריכת החשמל.

לפי אינטל, ישנם כבר כ-500 מערכות, שרתים ופתרונות תוכנה מבוססים על קסיאון 6, חלקם כבר זמינים וחלקם בפיתוח. עוד לפי הודעת החברה, ענקיות דוגמת מיקרוסופט ואנבידיה כבר הודיעו שישלבו את הטכנולוגיות החדשות במוצרים שלהן. כמו כן, ענקיות תקשורת כמו AT&T, דל, נוקיה, אריקסון וסמסונג כבר משתמשות במעבדים החדשים ברשתות התקשורת שלהן.

6החברה מאחורי קלוד רצתה לגייס 2 מיליארד ד'. היא סיימה עם כמעט כפול מזה

אנתרופיק, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל השפה הפופולרי קלוד, יצאה לגיוס של 2 מיליארד דולר, אך הצליחה לגייס 3.5 מיליארד דולר בסופו של דבר, כך מדווח הוול סטריט ג'ורנל. הגיוס החדש מעניק לחברה שהוקמה על ידי פורשי OpenAI שווי של 61.5 מיליארד דולר, והוא כולל משקיעים כמו לייטספיד, קטליסט, בסמר וייתכן כי MGX מאבו דאבי תצטרף לרשימה.

קלוד הפך למנוע שיחה פופולרי בקרב משתמשים פרטיים ומתכנתים שנעזרים בו לכתוב קוד תוכנה. הכנסות החברה מוערכים בכ-1.2 מיליארד דולר, אם כי היא עודנה הפסדית, בין השאר, בשל הצורך לרכוש ציוד חומרה רב כדי לאמן מודלי שפה ולהשיק מודלים משודרגים. הכנסות המתחרה OpenAI מוערכות ב-3.7 מיליארד דולר ב-2024, והיא נמצאת במגעים לגיוס 40 מיליארד דולר לפי שווי של 300 מיליארד.