שידורים חוזרים של פרקי 2011: מרבית המלצות דוח טרכטנברג נותרו רק המלצות

תמונת השוק בתקופה האחרונה - בה מחירי הדיור ממשיכים להמריא וגל העלאת מחירים של יצרניות ומשווקות מטביע את הצרכנים - מטרידה את הציבור ואף מתסיסה את השטח, אך בימי אלו, בין קורונה להקמת ממשלה חדשה, נדמה שכולם עסוקים בהישרדות ולא במאבק נגד עליות המחירים.

עשור אחורה, בספטמבר 2011, על רקע אותן תופעות של התייקרות מחירים, הוצתה המחאה החברתית הגדולה ביותר שנראתה כאן. ב-3 בספטמבר 2011 הגיעה המחאה הזאת לשיאה, כשמאות אלפים התכנסו בכיכר המדינה ומחו נגד יוקר המחיה בישראל. התשובה של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הייתה הקמתה של "ועדת טרכטנברג" המפורסמת, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שהגישה לממשלה כרך המלצות עב כרס שכלל מהלכים שאמורים היו להוביל לשינוי חברתי כלכלי עמוק בישראל.

ההמלצות עסקו בארבעה תחומים שעמדו בלב המחאה החברתית: דיור, יוקר המחייה ותחרותיות, שירותים חברתיים (בהם חינוך במרכז) ומיסוי. לאורך השנים, ניתנו החלטות ממשלה שאישרו רבות מההמלצות שעוגנו בחוק - אז איך יכול להיות שעשור קדימה יש לציבור תחושה של דז'ה וו?

התשובה העגומה היא שהמלצות מרכזיות בדוח, בנושאים הכואבים ביותר לכיס של הציבור, לא יושמו או יושמו באופן חלקי ולקוי. וכך, חווה היום הציבור שידור חוזר של הפרקים ששודרו במשק הישראלי טרום מחאת 2011.

  

דיור לא בר השגה

בתחום הדיור המליצה וועדת טרכטנברג על שורת שינויים דרמטיים, ובהם הגדלת היצע הדירות בתמהיל מגוון, ופיתוח הבנייה להשכרה לטווח ארוך, בפרט של דירות קטנות ובעיקר באזורי הביקוש המרכזיים וכן מציאת פתרונות זמינים לדיור בר השגה. בפועל לא קרה כמעט דבר.

לדברי רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מקרו בכלכלה מדינית, "מאז המחאה החברתית שוק הדיור נראה כמו רכבת הרים עם עליות ומורדות, והתוצאה הסופית היא קטסטרופה. זה התחיל במדיניות של יאיר לפיד בתקופתו כשר אוצר, לתת פטור ממע"מ, דבר שכשל לחלוטין, ואז הגיע השר משה כחלון עם ההבטחות של המסלול למשתכן ועוד שלל תכניות בתחום מיסוי הנדל"ן ושוק הדיור - שרובן לא הובילו לתוצאה המיוחלת. בשורה התחתונה מספר ימי העבודה שצריך כדי להשיג דירה הלך וגדל עם השנים והיצע הדירות לא גדל בהתאם לגידול האוכלוסייה, הבעיות המבניות של שוק הדיור נשארו אותן בעיות ואפילו נהיה גרוע יותר".

נתנזון מסביר כי "כל החלופות של יאיר לפיד וכחלון לא הלכו לכיוון של הגדלת היצע דירות, וגם הממשלה האחרונה לא פעלה בנושא. גם בנושא של דיור בר השגה לא עשו דבר מלבד איזה מבצע לכמה זוגות צעירים בתל אביב ובזה נגמר הסיפור. הרבה זוגות צעירים הרימו ידיים וויתרו על החלום לקנות דירה".

אוריה גפן-קליין, מנהלת תוכנית המוניטור במרכז להשמת האזרח, מוסיפה כי גם המלצות נוספות בנושא הדיור יושמו באופן חלקי בלבד. כך, גם ההמלצה של הוועדה כי יגובשו פתרונות למגזר הערבי, ובכלל זה סיוע בתכנון ובתשתיות. "תוכנית החומש 922 שהתקבלה ב-2015 כוללת פרק מפורט בנושא דיור ונמצאת בתהליכי ביצוע אך כרגע היישום הוא חלקי בלבד. יש חסמים בשטח. האריכו את תוכנית החומש עד 2021 וכשראו שלא הצליחו למצוא את התקציבים שהוגדרו להחלטה אז האריכו בעוד שנה, וכעת נעשית עבודת מטה כדי להניח את תוכנית העבודה ל-2023. מדובר בתוכנית של מיליארדים הכי גדולה שהייתה למגזר הערבי שלא יושמה באופן מלא".

עד מתי תוארך התוכנית עד ליישום? לא ברור.

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, מוסיפה כי "הרעיון המרכזי של וועדת טרכטנברג ליישם דיור להשכרה לטווח ארוך לא באמת קרם עור וגידים. קרה בזירה הזאת מעט מאוד. יש את חברת 'דירה להשכיר' של המדינה ויש פרויקטים שעודדו אותם באמצעות הטבות מס, אבל אין היצע אטרקטיבי לדיור להשכרה".

 צעדת המיליון בתל אביב, ספטמבר 2011 / צילום: שאול דוד

יוקר המחיה מהגבוהים במדינות ה-OECD

בתחום יוקר המחייה המליצה הוועדה שלל המלצות, כאשר בין המרכזיות שבהן היה הגברת כח הממשלה להתמודד עם כח שוק, טיפול בשווקים מונופוליסטים והעצמת הכוח הצרכני כמשקל נגד. מה קרה בפועל? הפוך.

בדוח שפרסם לאחרונה מבקר המדינה צוין כי בעשור האחרון עלו מחירי המזון בהתמדה. מהדוח עלה כי בין הסיבות ליוקר המחיה ניתן למנות את הריכוזיות גבוהה בענף המזון, פעילות לוקה בחסר של רשות התחרות ושל הרשות להגנת הצרכן, היעדר מעקב מספק של גופים אלה אחר החוק לקידום התחרות בענף המזון, הפחתות מכסים לא יעילות ורגולציה מכבידה.

לדברי נתנזון, "דווקא עכשיו אנחנו רואים בכותרות ששטראוס, שופרסל וכל הרשתות הגדולות מודיעות על העלאת מחירים בגלל סיבות כאלה ואחרות וזה יגרום לירידה נוספת בכוח הקנייה ולשחיקת השכר של מעמד הביניים, ופה יש עוד פעם נקודה שלא רק שלא התממשה אלא הולכת להחמיר בצורה מאוד משמעותית. כל מחאות הקוטג' ומחאות יוקר המחיה התאדו לגמרי. אם שומרים על המונופולים ולא מחזירים את המחירים למקום שפוי אז הצרכנים יפגעו. מאז המלצות ועדת טרכטנברג המונופולים לא איבדו מכוחם".

רו"ח איריס שטרק מוסיפה כי "בהתאם להמלצות הוועדה, יבוא מקביל נפתח וגם חלק ניכר מהמכסים ירדו, אבל עדיין התחרותיות לא מספיק גדולה, השוק מאוד ריכוזי, לא טופלו השווקים שבהם יש כח מונופוליסטי, ולכן אנחנו לא נהנים מהפחתת מחירים".

המלצה נוספת שעלתה בדוח טרכטנברג ונגעה ישירות לכיס של הצרכן הייתה להגדיל את הסכום המאפשר רכישות מחו"ל דרך האינטרנט בפטור ממסים. הסכום עמד אז על 75 דולר, ונותר כך מאז ועד היום. רגע לפני הדרמות הפוליטיות של השנתיים האחרונות הייתה אפילו כוונה לבטל את הפטור ממס לחלוטין במסגרת תקציב 2020 (שכידוע לא יצא לפועל) - כוונה הפוכה לכוונת המשורר בדוח טרכטנברג.

אי עמידה ביעדי התעסוקה

בתחום התעסוקה הציגה הוועדה בדוח שורת צעדים להסרת חסמים, בין היתר לצורך שילוב נשים ערביות וגברים חרדים בתעסוקה. משלל הדוחות והחלטות הממשלה עולה כי הממשלה באמת התכוונה לקדם את הנושא, אך היישום לקה בחסר. לדברי גפן-קליין, "גובשה טיוטת החלטת ממשלה שמאמצת את דוח הועדה והמלצותיה, אך בשל היעדר תקציב המדינה הדבר תקוע. לפי הנתונים שהוצגו בדוח וועדת טרכטנברג עמד שיעור תעסוקת גברים חרדים אותה שנה על 42% - מחצית משיעור התעסוקה ב-OECD ומגברים בישראל. שיעור תעסוקת נשים ערביות עמד על 25% לעומת 74% אצל נשים יהודיות לא חרדיות".

לדברי גפן-קליין, "זרוע העבודה עסקה בנושא ונקבעו יעדי תעסוקה ולאחרונה פורסם דוח הוועדה לקידום התעסוקה לקראת 2030. המלצות הוועדה טרם עברו כהחלטת ממשלה בשל המצב הפוליטי, אבל הדוח מציג תמונת מצב לפיה שיעור התעסוקה של גברים חרדים נמצא רחוק מהיעד שהממשלה הציבה לעצמה לשנת 2020. היעד שהגדירו הוא 63% אבל לפי נתוני הלמ"ס נכון ל-2019 הוא עמד על 52%. יש התקדמות אבל לא מספיק. בתעסוקה של נשים ערביות נרשמה קפיצה חיובית בשנים האחרונות ל-38%".

בין אכזבה לכישלון היו גם הצלחות

בצד האכזבה וכישלון יישום רבות מהמלצות וועדת טרכטנברג, בולטים שני תחומים לחיוב בהיקף היישום שלהם, גם אם הוא חלקי: תחום החינוך והמס.

בתחום החינוך יושמו מספר המלצות מרכזיות, בהן ההמלצה לכונן חינוך חינם לגילאי 3 ומעלה. עם זאת מדובר בחצי הדרך כיוון שהוועדה המליצה גם על סבסוד הצהרונים להורים עובדים - וזה לא קרה. בקרוב אמורה להיות מיושמת תוכנית להפעלת מערך פיקוח על מסגרות הגיל הרך (0-3). כבר ב-2012 אישרה הממשלה את חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות והחוק עצמו עבר ב-2018, אך בפועל החוק לא יושם עד כה, כיוון שלא הותקנו התקנות שיאפשרו את הפעלתו.

לאור ריבוי האירועים והפרסומים על התעללות בפעוטות בגנים בשנים האחרונות, והלחץ הציבורי להפעיל את החוק, הותקנו התקנות האמורות בינואר 2021, אך היישום בפועל יחול בספטמבר השנה וחלקו גם בשנה הבאה.

נושא איכות התקנות והיעילות שלהם עדיין שנוי במחלוקת, אך הן יוצאות לדרך בחלוף עשור להמלצות הוועדה.

בזירת המס אומצו לחוק המלצות וועדת טרכטנברג להעניק נקודות זיכוי להורים עובדים, ואף התרחבו (הוועדה המליצה על נקודות זיכוי עד גיל 3 ואלה ניתנו עד גיל 5).

עוד המליצה הוועדה על הגדלת הפרוגרסיביות של מערכת המס - ואכן יושם בישראל "מס הכנסה שלילי"; על גביית מס ייסף של 2% על הכנסות מהון ומעבודה של מעל ל-1 מיליון שקל לשנה ונקבע מס ייסף של 3% להכנסות מעל כ-650 אלף שקל; וגם מס רווחי הון ומס החברות עלו.

לדברי גפן-קליין, "75% מההמלצות על מערכת המס יושמו באופן מלא ורבע מהן יושמו באופן חלקי. לא היה סעיף שלא יושם בכלל מההמלצות האלה. ביחס לכללי של כל הדוח מערכת המס יושמה באופן יפה מאוד כי הדוח המלא היה פחות מ-50% יישום".