כמו ישו שהקים משותקים וגרם להם ללכת, גם לבונוס ביוגרופ יש נס: הטכנולוגיה שלה הצליחה לגרום לדני יעקובסון, ספורטאי שנפצע בתאונת דרכים, איבד חלק גדול מעצם השוק ובקושי הצליח ללכת - להשתתף בתחרות איש הברזל באילת. יעקובסון השתתף בניסוי של בונוס, שפיתחה טכנולוגיה לבניית עצמות, והוזרקו לו רקמות שנוצרו משומן גופו שלו. בזכות הניסוי לפני כשנתיים הוא רכב 91 ק"מ על אופניים וצולם מאושר וזוהר על קו הסיום של אחת התחרויות הקשות ביותר. "יש היום עשרות אנשים בארץ שמסתובבים עם עצמות חיות ומתפקדות שיוצרו במעבדה שלנו", מספר ד"ר שי מרצקי, היזם הראשי של בונוס ביוגרופ.
עשרות מיליוני אנשים מאבדים עצמות בכל שנה, אם בתאונה ואם בשל אוסטאופורוזיס או סרטן. כיום הטיפול היחיד הוא לחתוך עצם ממקום פחות שמיש, כמו צלע, לעצב אותה בצורה הרצויה ולהשתיל ביד או ברגל. אבל זה טיפול קשה, עם סכנה לזיהום, החלמה ארוכה וכאבים של שנים. פתרונות אחרים הם מפרקים סינתטיים או ברגים, שמשאירים את האדם ברמת נכות מסוימת.
הטכנולוגיה של חברת בונוס / צילום: באדיבות החברה
אז איך הטכנולוגיה עובדת בעצם? בבסיסה בונוס ביוגרופ דוגמת תאים משומן הגוף של המטופל עצמו ("לרובנו ברוך השם יש מספיק שומן"). מהשומן שנלקח מייצרים עשרות אלפי כדורים קטנים של רקמת עצם חיה, שגודל כל אחד מהם חצי מילימטר, המגודלים בתוך מערכת הנדסית שמדמה את הגוף. החולה מקבל זריקה המחדירה אותם לאזור החסר - והולך הביתה מיד. השאר נמשך בתוך הגוף: כדורי העצם ממשיכים לגדול, מתחברים זה לזה, ובמהלך חודשים אחדים יוצרים מבנה אחוד עם עצמות, כלי דם וכל השאר.
אבל הדרך לטכנולוגיה המגובשת הזאת לא הייתה קלה. "בהתחלה לא הצלחנו לגייס כסף, היה לנו קשה כי זה נשמע כמו מדע בדיוני. עבדנו חמש שנים מתחת לרדאר, מימנו את החברה בכסף מהבית, כל אחד לפי יכולתו, וב-2012 היו תוצאות ראשונות, חיות שהסתובבו עם עצמות שגידלנו מחוץ לגוף. זה אפשר לנו לגייס כסף והחברה העלתה הילוך".
בהתחלה לקחו בחברה את התאים הללו וגידלו אותם בפיגומים תלת-ממדיים. זה אולי מתאים לחייל שחטף כדור ביד וחסרה לו חתיכת עצם גדולה, "אבל תוך כדי תנועה גילינו שיש רק 5% חולים מהסוג הזה, ורוב החולים מאבדים עצמות בעקבות הזדקנות, אוסטאופורוזיס או גידולים. במקרה הזה העצם נמצאת - אבל היא חלולה לחלוטין בפנים ויש בה פתח של מילימטר-שניים". כלומר, גם אם היו מהנדסים בדיוק את החלק החסר על הפיגום, האורטופד המנתח לא יכול היה להכניס אותו לתוך החור הקטן. לכן זנחו בבונוס את הפיגומים ועברו לגדל את הרקמות הללו בתוך הגוף.
בונוס ביוגרופ היא החברה השנייה של מרצקי. הוא החל את דרכו בטכניון ובמכון ויצמן. ובתום הדוקטורט קנה את הפטנטים שלו משני המוסדות האקדמיים, והקים את פלוריסטם, חברה לריפוי תאי באמצעות שימוש בתאי גזע על מבנים הנדסיים, כי "צריך להשתמש בכלים הנדסיים כדי לאפשר לביולוגיה למקסם את עצמה".
פלוריסטם נסחרת בנאסד"ק וגם בת"א, אבל מרצקי כבר לא שם. "למדנו לגדל תאים במעבדה וחשבנו מה לעשות איתם. פיתחנו טיפול בטרשת של גפיים תחתונות, אבל אחרי שבע שנים גילינו שאין הרבה חולים שצריכים את זה,". הוא עבר מהנדסת תאים להנדסת רקמות כשחבר לעוד 20 מדענים ויחד הקימו את בונוס ביוגרופ (בה כולם שותפים).
כיום החברה עסוקה בשני ניסויים קליניים בשלב 2 - בגפיים ובלסתות. אבל מרצקי סבור שיש משהו שאולי יניב את האישורים המיוחלים מהר יותר: תרופה לחולי קורונה במצב קשה. הסכנה הגדולה לחולים במצב הזה אינה הנגיף, אלא פעילות היתר של מערכת החיסון שנוצרת כדי להילחם בו. כרגע המוצר נמצא בניסוי קליני בארץ, וביולי דווח על הצלחה בשלב הראשון. "כל עשרת החולים, ש-40% מהם היו אמורים, סטטיסטית, למות, השתחררו, למעט אחד. בפאזה הנוכחית של הניסוי יש 50 חולים ברמב"ם, פוריה וקפלן. אנחנו מקווים מאוד לקבל אישור לטפל בכל החולים הקשים בארץ".
בונוס ביוגרופ (Bonus Biogroup)
הקמה: 2008
פיתוח: הנדסת רקמות לייצור שתלים
היזמים: ד"ר שי מרצקי ועוד 20 מדענים
עובדים: 45, בחיפה
גייסה עד היום: 60 מיליון דולר
סטטוס: בשלב 2 בשני ניסויים קליניים, נסחרת בתל אביב מאז 2013 (שווי שוק: 1.5 מיליארד דולר)
איך זה עובד: דוגמים תאים משומן הגוף וממנו מייצרים עשרות אלפי כדורים קטנים של רקמת עצם חיה. מזריקים אותם לאזור החסר בגוף החולה, והפעולה נמשכת מעצמה: כדורי העצם ממשיכים לגדול, מתחברים זה לזה, ויוצרים מבנה אחוד עם עצמות, כלי דם וכל השאר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
