הפתרון לעיוורון שהתחיל ממפגש מקרי בקבוצת רכיבה של אופני הרים

בינואר השנה כיכבה קורנית ויז'ן (CorNeat Vision) במהדורות החדשות: ההשתלה הראשונה שלה במטופל עיוור הצליחה - והוא התחיל לראות לאחר עשור שבו לא ראה. כמה חודשים לאחר מכן נותח החולה השני, שלא ראה 30 שנה ולא היה מועמד להשתלה בגלל מחלה שלא אפשרה לו לקלוט בהצלחה קרנית ביולוגית. היום הוא רואה 6/9 וגם יכול לנהוג. "זה מפיל לסתות של מומחים", אומר המנכ"ל ואחד המייסדים אלמוג עלי־רז.

השיטה של קורנית היא להערים על הגוף ובדרך זו לגרום לו לקבל את השתל. איך עושים את זה? הפטנט, שפיתח מנתח העיניים ד"ר גלעד ליטוין (שכבר רשם פטנט במערכת הציבורית), הוא להשתמש בעדשה סינתטית, אבל להקיף אותה במבנה עשוי פולימרים, המחקה את מבנה רקמת הקולגן של הגוף. הוא נראה כמעין חצאית ומצליח לרמות את הגוף, שמפריש סביבו קולגן ומטמיע אותו בתוכו. "בדרך כלל הגוף מייצר תגובה דלקתית לשתלים ומקיף אותם במעין קפסולה (כדי לבודד את החומר הזר - ש"ל), וכאן זה לא קורה".

כלומר, המוצר של קורנית ויז'ן הוא אחד הפתרונות לבעיה כללית של מחסור בקרניות בעולם, ויכול להיות שהוא הפתרון היחיד כמעט למי שגופו דוחה שתלים.

זה בדיוק המקום לספר שהמנותח השלישי של החברה לא עבר את ההשתלה בהצלחה. "אבל לא פגענו בו", מסביר עלי־רז. "מאז הייתה עקומת למידה ושכללנו את הטכנולוגיה הניתוחית, והוא יוכל לחזור לניסוי בהמשך".

היחסים בין עלי־רז לליטוין לא התחילו בקורנית - אבל החיים זימנו להם מפגש שלא תכננו שיהיה כל כך מכריע. עלי־רז שימש מנכ"ל pErsay, חברה לזיהוי קולי ביומטרי, שנמכרה ב־2010 לחברת התקשורת האמריקאית ניואנס - שם המשיך כמנכ"ל. ליטוין, שרוכב איתו בקבוצת אופני הרים, ביקש לבוא להתייעץ: היה לו פטנט שעמד להציג בפני משקיעים והוא רצה הכוונה ממישהו שעשה אקזיט.

"זו הייתה מצגת שנראה שכתב רופא", משחזר עלי־רז. "אמרתי לו, תן לי יום, כתבתי אותה מחדש, ותוך כדי כתיבה הפליא אותי שאף אחד לא מנסה לפתור את הבעיה הזאת. אמרתי לו, אם לא ילך עם המשקיע שאתה פוגש, תחזור אליי". ליטוין חזר, ועלי־רז הודיע לניואנס שהוא עוזב. יחד הם הקימו את קורנית, תוך שעלי-רז מממן את הוכחת ההיתכנות, כולל ניסוי בארנבים.

היום נמצאת החברה במתווה אישור מהיר ב־FDA לשימוש במוצר עבור אלה שהשתלת קרנית נכשלה בהם או שלא מתאימים לה, ויש בעולם כ־10 מיליון כאלה.

המחסור בקרנית ביולוגית אדיר, בעיקר בסין, שבה לדברי עלי־רז יש 5 מיליון אנשים שמחכים בתור להשתלה. "מצד אחד אין שם תשתית של בנקי איברים, ומצד שני הרגולציה חיסלה את השוק השחור בתחום. בדיוק בשבילם קורנית ויז'ן הקימה חברה־בת בגוואנגג'ו בהשקעה של 4 מיליון דולר מהקרן הישראלית-סינית GIBF.

לאחרונה אושרו לקורנית ניסויים בשישה בתי חולים בצרפת, הולנד וקנדה. השתלות ראשונות מתוכננות בחודש הקרוב. בימים אלה גם מתנהל בבית הספר לרפואה בהדסה ניסוי בחיות ליישום החומר לשחזור עצם במקרי נסיגת חניכיים, ובעתיד אולי תשמש גם לקליטה טובה של סנסורים לחולי סוכרת. "החומר שפיתחנו", אומר עלי-רז, "משתלב עם הרקמה והוא לא מסיס, קצת כמו רשת ברזל בקיר בטון. אנחנו משתמשים בו כדי לעגן את העדשה לדופן העין, אך הוא יכול לשמש לחיזוק עמיד של רקמות אחרות בגוף, ולכן הוא פלטפורמה להרבה מוצרים אחרים".

קורנית ויז'ן (CorNeat Vision)

הקמה: 2015
פיתוח: קרנית חצי סינתטית לטיפול בעיוורון
יזמים: ד"ר גלעד ליטוין ואלמוג עלי-רז (בתמונה, משמאל לימין)
עובדים: 15, ברעננה
גייסה עד היום: 12.5 מיליון דולר לחברה בישראל ו־4 מיליון דולר לחברת־הבת בסין; מענק של 2.5 מיליון יורו מהאיחוד האירופי
סטטוס: השנה החלה בניסוי בישראל ובקרוב תחל השתלות גם בצרפת, הולנד וקנדה
איך זה עובד: מקיפים עדשה סינטתית במבנה המחקה את מבנה רקמת קולגן של הגוף כדי לאפשר לה להיקלט בלי דחייה