החברה שחתמה עם טבע - ואז התרסקה - חוזרת לסיבוב נוסף עם פתרון לטרשת עורקים

זה לא הגלגול הראשון של חברת Vessl. בגלגולה הקודם, כשנקראה בכלל MGVS, כבר הספיקה להסתמן כהבטחה, לחתום (ב-2009) על הסכם יוקרתי עם טבע שהיה אמור לממן אותה עד סוף הניסויים הקליניים, לאבד (ב-2012) את ההסכם עם ענקית התרופות - ולהקפיא את פעילותה.

הגלגול השני שלה החל לפני שנה עם שני מוצרים מובילים. "המוצר הראשון נועד לטפל בחסימת כלי דם בגפיים בגלל טרשת עורקים", מספר המנכ"ל משה פליגלמן. "אנחנו לא בדיוק מהנדסים איבר, אבל אנחנו כן מהנדסים תאים. המטרה היא לגרום להיווצרות של כלי דם שיהיו מעקפים טבעיים לאותה החסימה. לשם כך אנחנו מוציאים מהגוף וריד של החולה, בדרך כלל ורידים יש בעודף, נוטלים ממנו את התאים, עורכים להם הנדסה גנטית כדי שיפרישו יותר חומר שמעודד צמיחה של כלי דם ומזריקים את התאים הללו לתוך העורקים. שם התא מפריש את החומר הרצוי שלו, ואז התא עצמו מסתלק מן הגוף, אחרי שהחומר שהופרש גרם לאותם מעקפים לצמוח".

חברות כמו קייט פארמה ונוברטיס הראו שאפשר לעשות בדיוק את זה לתחום הטיפול בסרטן. כך בדיוק פועלים טיפולי CAR-T, שבהם נוטלים תאים ממערכת החיסון של המטופל, מהנדסים אותם כך שיזהו באופן ספציפי את הגידול, ושולחים אותם בחזרה לגוף כדי לתקוף את הגידול ואותו בלבד.

אם השוק כבר התרגל לפרוצדורה הזאת עבור טיפול בסרטן, הרי שהתקווה של Vessl היא כי ניתן יהיה להרחיב את השימוש בפרוצדורה למניעה של קטיעות גפיים, צליעות חמורות וכאבים קשים מאוד.

 הטכנולוגיה של חברת וסל / צילום: באדיבות וסל

"הוכחנו את היעילות של הטיפול בבעלי חיים וגם ב-35 בני אדם בארה"ב ובישראל", אומר פליגלמן, שהקים את החברה עם בני זאבי, שמשמש כיו"ר. 35 המטופלים אמנם עדיין לא הושוו לקבוצת ביקורת, אבל אפשר לראות שמצבם השתפר. "אנחנו עושים משהו אפילו מורכב יותר מ-CAR-T", מתגאה פליגלמן, "כי הטיפול שלנו כולל הנדסה של שני סוגי תאים בשני סוגי גנים". השלב הבא הוא ניסוי עם קבוצת ביקורת.

זה לא הדבר היחיד שהם עושים. המוצר השני שעובדים עליו ב-Vessl הוא איבר מלאכותי שמורכב משכבה של חומר סינתטי, פולימר, ומעליה שכבה של תאים שהונדסו גנטית כך שיידבקו לשתל הסינתטי באמצעות חלבון המופרש מן התאים. "החומר הסינתטי, הבסיס שלו הוא טפלון", אומר פליגלמן.

אז בעצם אתה צריך ביצה.
"משהו כזה. אנחנו משתמשים היום בווריד המלאכותי מצופה התאים הזה כשקשה להגיע לוורידים האמיתיים אצל חולי דיאליזה למשל. את החומר הזה אנחנו משתילים ומחברים לווריד קיים כדי להאריך אותו וכדי שהנגישות אליו תהיה טובה. יש לנו אישור לעשות ניסויים בבני אדם בארה"ב ובהונגריה, ואנחנו נתחיל אותם בקרוב".

החברה המקורית של פליגלמן וזאבי, MGVS, הוקמה בשנת 2000 בחסות מור יישומים, חברת המסחור של קופת חולים כללית (פליגלמן, שגם המציא את המוצר, היה ועדיין רופא של הקופה). היא הוקמה בחממה ניות (היום Abital) של האחים עופר, וגייסה הון מקרן תמיר פישמן, Latartech Holdings, איתן ורטהיימר, קרן אביב והמשקיע הפרטי דיוויד מילר.

את ההסכם עם טבע  איבדה החברה ב־2012 במסגרת תהליך ארגון מחדש שבו התנתקה ענקית התרופות מרוב השקעותיה בסטארט־אפים ישראליים. היום היא מחדשת את פעילותה בתחום הזה, אבל לווסל זה כבר לא משנה.

בדיעבד זו הייתה טעות לקשור את גורלכם בזה של טבע?
"בזמנו זה היה הסכם אטרקטיבי מאוד. החברה הייתה אמורה להיות ממומנת עד סוף הדרך מכספיה של טבע. גם כשהם החליטו לא להמשיך לממן, מבחינה משפטית הם לא הרפו מאיתנו במשך שנתיים. מצד אחד לא השקיעו, ומצד שני לא סיימו את ההסכם באופן שיאפשר לנו לגייס ממקורות אחרים. זה בעצם מה שגרם לחברה להיכנס להדממה. אבל היו לנו משקיעים טובים, ד"ר בני זאבי, ראובן בן מנחם וישראל גרדינגר. הם אפשרו לנו לשמור על הפטנטים ולחפש משקיעים. במצב שבו הייתה החברה היה קשה מאוד למשקיעים להיכנס".

ב-2020 גייסה החברה, שפועלת מיקנעם, 16 מיליון דולר מתמיר פישמן, עופר הייטק (היום XT Ventures), קרן אביב ובהובלת קרן RunYoung הישראלית-סינית - וגם הפכה ל-Vessl. "שינינו את השם כדי לרענן את המוטיבציה, ולהזכיר לכולם שאנחנו נמצאים בתחום הזה כדי לעזור לחולים בצורה חדשנית וייחודית".

וסל (Vessl)

הקמה: 2020
פיתוח: הנדסת כלי דם לטיפול בטרשת עורקים; שתל שמורכב מחלבון
יזמים: משה פליגלמן ובני זאבי
עובדים: 5, יקנעם
גייסה עד היום: 16 מיליון דולר
סטטוס: סיימו ניסוי בבעלי חיים וב-35 בני אדם ומחכים לקבוצת ביקורת
איך זה עובד: מוציאים וריד מגוף החולה, נוטלים ממנו את התאים, מהנדסים אותם גנטית כדי שיצמיחו כלי דם ומזריקים את התאים הללו לתוך העורקים החסומים. שם התא מפריש את החומר הרצוי ומצמיח מעקפים לאותו העורק