איש הלוחמה האלקטרונית שמצא דרך להדפיס קרניות ורשתיות

המסע של פרסייס ביו (Precise Bio) מתחיל כשאריה באט, יזם ואיש תאגידים בתחום התעשיות הביטחוניות, בעיקר לוחמה אלקטרונית, מנסה בהססנות לפסוע בשטח לא מוכר. את טכנולוגיית הדפסת תלת־הממד שפיתח ייעד לעולמות המוכרים לו, אלקטרוניקה, אולי מוליכים מיוחדים לסמארטפונים. אבל אז הוא מגלה עולם שלם: "הבנתי שלטכנולוגיה הזאת יש יכולת לשנות את כל עולם ההשתלות: אנשים לא יצטרכו לחכות שנים לאיברים ולרקמות מתורמים".

באט התחיל להסתובב במרכזי הפיתוח המובילים בעולם בתחום, ושם שלחו אותו לפרופ' אנתוני אטלה מאוניברסיטת צפון קרוליינה, שהצליח כבר לפני 20 שנה להשתיל בגוף ילד שלפוחית שתן, רקמה מהונדסת שנבנתה מתאים שנלקחו מגוף הילד עצמו.

באט דיבר עם חבר מהצבא, שדיבר עם חבר אחר, שהפנה אותו לפרופ' שי סוקר, מומחה בתחום ייצור כלי דם ועצבים. בתוך שבועיים נפגשו השלושה, באט הציג להם את הטכנולוגיה שלו ושאל לדעתם. בתגובה הם ביקשו להיות שותפים.

ב־2015, חודשים ספורים לאחר מכן, נוסדה פרסייס עם החלום הגדול: להדפיס לב, ריאות וכליות. אלא שמהר מאוד הבינו בחברה שמדובר בפרויקטים שהם גם מסובכים וגם ידרשו מהם לחצות משוכות רגולטוריות. משם הם עברו לאופתלמולוגיה. "זה תחום שרופאיו מחפשים כל הזמן פתרונות חדשים ויודעים לאמץ חדשנות", אומר באט.

התברר להם שבעולם יש מחסור זועק לקרניות להשתלה, שכן התחום נשען על תרומה ממתים, התורים ארוכים ועל כל אדם שמקבל קרנית יש 70 שלא יקבלו. אבל לפרסייס היו שיקולים נוספים. "קרנית היא התחלה טובה כי היא רקמה יחסית פשוטה, בלי כלי דם, אין שם בעיה קשה של דחיית השתל, ולא צריך לחכות חמש שנים להוכיח את התוצאה, היא ברורה ומיידית". גם מבחינת הרגולטור זה היה פשוט יותר: אם השתלת איבר פנימי לא מצליחה, חיי החולה בסכנה, ואם השתלת הקרנית לא הצליחה - אפשר להוציא אותה ולהשתיל קרנית אחרת.

 הטכנולוגיה של Precise-Bio / צילום: באדיבות Precise-Bio

אז איך הטכנולוגיה עובדת? למדפסת "מכניסים" תאים של קרנית מתורם שתאיו שוכפלו או מתאי גזע שעושים להם דיפרנציאציה. במכל של המדפסת, במקום צבע, יש תאי אנדותל (רקמת תאים המרפדת את פני השטח הפנימיים של כלי הדם) וחומרים אחרים, שהמדפסת מסדרת אותם בצורה של קרנית אנושית.

לחברה שני מוצרים בתחום הקרנית, אחד בשיתוף חברה רב־לאומית בתחום העיניים, והם מצויים בשלב הניסויים בבעלי חיים. ביוני הגישה פרסייס בקשה ל־FDA לאישור אחד המוצרים, ושם נאמר לה שהיא החברה הראשונה שמגישה רקמה אנושית מודפסת לאישור. "יש רוח גבית חזקה מאוד מהרגולציה, ועכשיו ב-FDA בונים איתנו את תהליך האישור".

עוד מוצר שפרסייס עובדים עליו הוא רשתית מודפסת. היום אחד מכל 40 אנשים בעולם יתעוור בעקבות ניוון רשתית. פרויקט הרשתית של פרסייס ביו גם ממומן על ידי רשות החדשנות, ונעשה בשיתוף עם חברת סלקיור הישראלית והדסה עין כרם. פרסייס ביו היא אחת מחברות הדגל בתוכנית ה־Bioconvergence (שילוב של ביולוגיה עם מקצועות הנדסיים) של הרשות. לדברי באט, ההבדל בין הקרנית של פרסייס לבין הקרניות האחרות שיוזכרו בפרויקט הזה הוא שהיא מדמה כמה שיותר את הרקמה האנושית, ו"לגוף הרבה יותר טוב לקבל רקמה אנושית מאשר לקבל סיליקון או פולימר".

פרסייס ביו (Precise Bio)

הקמה: 2015
פיתוח: הדפסת איברים, כרגע קרניות ורשתיות
יזמים: אריה באט (בתמונה), פרופ' אנתוני אטלה, פרופ' שי סוקר
עובדים: 20, במודיעין וצפון קרוליינה
גייסה עד היום: 21 מיליון דולר (יוצאת לגיוס של 25 מיליון דולר)
סטטוס: בשלב הניסויים בבעלי חיים, הגישה ביוני בקשת אישור ל-FDA
איך זה עובד: "מכניסים" למדפסת תאים של קרנית מתורם או מתאי גזע, ובתוכה יש רקמה שהמדפסת יכולה לסדר בצורה של קרנית אנושית