אמה תומפסון באחד מתפקידי הקולנוע הגדולים בקריירה שלה

כשהסרט הבריטי "אף פעם לא מאוחר" (Good Luck to You, Leo Grande), בכיכובם של אמה תומפסון ודריל מקורמק, הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים סאנדנס בחודש ינואר, כולם דיברו על האופן בו מוצגת מיניותה של אישה בוגרת. אבל בעיקר התרכזו בסצינת העירום של תומפסון בסוף הסרט. גם הביקורות שהגיעו אחרי לא חמקו מהתייחסויות אליה. אז כן, זו סצינה בלתי נשכחת, אבל כמו רבות מהסצינות בסרט הזה. תומפסון חשופה כאן, פיזית ורגשית, כפי שמעולם לא היתה ב־33 שנות הקריירה הקולנועית שלה.

תקציר העלילה

שנתיים אחרי שבעלה נפטר, מתוך רצון לגלות את עולם המיניות, ננסי סטוקס (אמה תומפסון) מזמינה לחדר בבית מלון את ליאו גרנדה (דריל מקורמק), גבר צעיר המספק שירותי מין. ננסי, מורה לחינוך דתי בפנסיה, בשלהי שנות החמישים לחייה, ידעה בכל שנותיה רק גבר אחד - בעלה. ועם כל אהבתה אליו, בשלושים השנים שחיו יחד היא לא חוותה סיפוק מיני. כמו במחזה, המפגש בין סטוקס וגרנדה כמעט תמיד מתרחש באותו חדר. אבל בחדר הזה, במהלך ארבע הפגישות שלהם, אנחנו נחשפים כל פעם לעוד רבדים של חייהם ואישיותם.

ספוילר

בתחילת הסרט סטוקס חושפת בפני גרנדה את העובדה שהיא מעולם לא חוותה אורגזמה, וגם לא מצפה לחוות. בסיום הסרט זה קורה לה, ודווקא בלי עזרתו של גרנדה.

ביקורות מהעולם

"אף על פי שסרט על אישה מבוגרת ששוכרת זונה־גבר מרגיש כמו הקנטה מעודכנת על רומנים רומנטיים, הסרט שביימה סופי הייד וכתבה קייטי ברנד מתגלה כחקירה רכה של סקס ואינטימיות, דינמיקת כוח וקשר אנושי".

(ליסה קנדי, ניו יורק טיימס, 15.6)

ההקשר הקולנועי

בהיסטוריה של הקולנוע אין כמעט תפקידים כמו זה שמגלמת תומפסון ב"אף פעם לא מאוחר". מיניותן של נשים מבוגרות הוא נושא שעדיין לא ממש יודעים איך לטפל בו בקולנוע, האמריקאי והאירופי כאחד. סטוקס מציפה בסרט את היחסים המורכבים שנשים מנהלות עם הגוף שלהן, שנוצרו בין השאר בגלל האופן שבו הגוף הנשי מיוצג על המסך.

אלא שלא כולם ראו ב"אף פעם לא מאוחר" סרט שבו נשים מוצגות באור חיובי, להפך. קולות פמיניסטיים בארצות הברית ובאירופה טענו כי דמותה של סטוקס מתנהגת בדיוק כמו גבר שצורך זנות: היא משתמשת באדם כאובייקט לסיפוק מיני. גברים מצדם טענו כי במידה והתפקידים בסרט היו הפוכים, הוא לא היה עומד בנורמות הפוליטיקלי קורקט.

3 דברים שכדאי לדעת

● כוכבי הסרט דריל מקורמק ואמה תומפסון החליטו לא להשתמש במתאמת אינטימיות (Intimacy Coordinator) כדי לעבוד על הסצינות שלהם, כפי שמקובל היום בכל סרט קולנוע או טלוויזיה המשלבים סצינות סקס, אלא לעבוד עליהן בעצמם. במשך ארבעה שבועות הם חיו אחד עם השני כמעט בכל מובן: הלכו כל בוקר יחד לסט הצילומים, חזרו ממנו יחד בערב, אכלו יחד על הסט ועבדו יחד על הטקסטים.

● בשמה האמיתי של גיבורת "אף פעם לא מאוחר" - ננסי רובינסון - מובלעת מחווה קטנטנה לסרט אמריקאי מיתולוגי משנת 1967. זהו גם שמה של הדמות שגילמה אן בנקרופט בסרט "הבוגר", הלא היא גברת רובינסון, שמנהלת גם היא רומן עם גבר צעיר.

● בכל קריירת הקולנוע הארוכה של אמה תומפסון, שהתחילה לפני 33 שנים בסרט "הנרי החמישי", היא הופיעה בעירום רק עוד פעם אחת: זה היה בקומדיה "הבחור הגבוה"
(The Tall Guy) משנת 1989. היא היתה אז בת 30.

למה בחרנו בו

"אף פעם לא מאוחר" הוא אחד הסרטים המצוינים שיצאו השנה, בגלל המשחק המרשים של אמה תומפסון. בתפקיד ננסי סטוקס - שהוא מאוד לא טיפוסי בשבילה - היא מעבירה את מנעד היכולות הקומיות והדרמטיות שלה. הטרנספורמציה שעוברת דמותה של ננסי סטוקס בסרט, מאישה עצורה ועצובה לאישה משוחררת ותאבת חיים, מאוד אמינה, כי היא איטית ומובנית. והשיחות החשופות בין סטוקס לליאו גרנדה, עובד המין שהיא מזמינה לחדר במלון, הן דבר שנדיר לראות על המסך.

עוד מהז'אנר

● נער קריאה, 124 דקות, 2008
מיכאל ברג (דיוויד קרוס / רייף פיינס), נער מתבגר מערב גרמני, בימים שאחרי מלחמת העולם השנייה, פוגש את האנה (קייט וינסלט), אישה שגילה כפול משלו. תוך כדי שמיכאל מקריא להאנה קלאסיקות ספרותיות, הם מתאהבים. יום אחד האנה נעלמת מחייו של מיכאל ומותירה אותו שבור לב. שמונה שנים מאוחר יותר, כשמייקל צופה במשפטי נירנברג, הוא נדהם לגלות שהאנה עומדת למשפט על פשעים נגד האנושות. מבוסס על ספרו של ברנהרד שלינק משנת 1995.

● המורה לפסנתר, 131 דקות, 2001
אריקה קוהיט (איזבל הופר), מורה לפסנתר בשנות השלושים המאוחרות לחייה, המתגוררת עם אמה, פוגשת ברסיטל נגן צעיר בשם וולטר קלמר (בנואה מאז'ימל). הוא מתחיל לחזר אחריה באופן עיקש, עד שהיא נעתרת לו. אלא שאז היחסים ביניהם מקבלים אופי לא שגרתי. סרטו של הבמאי מיכאל הנקה הוא עיבוד לספר "הפסנתרנית" של כלת פרס נובל לספרות אלפרידה ילינק.