"הבן": מדוע זה סרט שכל הורה צריך לראות?

פלוריאן זלר, מחזאי צרפתי מוערך והבמאי של הסרט, כתב טרילוגיית מחזות: "האם" (2010), "האב" (2012) ו"הבן" (2018). סרט הביכורים שלו, "האב" (2020), המבוסס על המחזה שכתב, זיכה אותו באוסקר על תסריט מעובד ובשלל פרסים נוספים. כעת "הבן", המחזה האחרון בטרילוגיה, הופך לסרט. עם כריסטופר המפטון וקאסט שחקנים נפלאים, הצליח פלוריאן זלר ליצור סרט רגיש על כאבם של הורים שלא מצליחים לעזור לילדיהם.

תקציר העלילה

ניקולס (זן מקגראת'), בנם של פיטר (יו ג'קמן) וקייט (לורה דרן) הגרושים, עובר משבר נפשי, בעקבותיו הוא עובר לגור עם אביו ועם המשפחה החדשה שהקים אחרי הגירושים. עם מעברו נראה שניקולס חוזר למסלול, אך עם הזמן מצבו שוב מדרדר עד שהוא בקושי מתפקד. השיחות בין ניקולס לאביו חושפות את הכאב שהסבו לו גירושי הוריו, ואת הקושי של אביו להבין מה עבר עליו.

ביקורות מהעולם

"אם חשבתם שסרט הביכורים של פלוריאן זלר 'האב' הוא עצוב, הממחטות שלכם יתמלאו בדמעות כשיגיעו הקרדיטים בסיום הסרט השני שלו, "הבן". זו יכולה להיות צפייה מצלקת, אבל הדרמה הזו תתמודד באוסקר בכל הקטגוריות, כולל הסרט הטוב ביותר".
(קלייטון דייוויס, מגזין "וראייטי", 7.9)

ההקשר קולנועי

פלוריאן זלר, במאי הסרט, הוגדר במגזין "הטיימס" כ"מחזאי הכי מרגש של זמננו" ואף זכה ב"מולייר", פרס התיאטרון הצרפתי היוקרתי. "האב" ו"הבן" הם אמנם שני הסרטים היחידים שביים, אך הם אינם המחזות היחידים פרי עטו שעובדו לסרט. בין עבודתיו המעובדות נמצאות הקומדיה הצרפתית "Une Heure de tranquillité" (שנקראת באנגלית "Do Not Disturb"), "פלורידה", דרמה-קומדיה צרפתית המבוססת גם היא על המחזה "האב", והסרט "מאוהב באשתי", המבוסס על המחזה "מאחורי הקלעים" שכתב זלר. את טביעת היד העדינה שלו מרגישים בשני הסרטים שביים, בהם הוא הצליח להעביר עולמות רגשיים שלמים במעט מילים. בראיון ל"גרדיאן" שפורסם בינואר האחרון, הוא סיפר שהשחקנים באחד המחזות שכתב הרגישו מוגבלים בגלל הטקסט התמציתי, אך הוסיף כי "הם גילו שאם אתה מקפיד על זה, זה נותן לך חופש מוחלט".

3 דברים שכדאי לדעת

● שלושת המחזות מהטרילוגיה שכתב פלוריאן זלר עלו בתיאטראות בישראל - "האב" עלה ב-2015 בתיאטרון בית ליסין, "האם" ב-2019 בתיאטרון גשר ו"הבן" מוצג בימים אלו בתיאטרון הקאמרי.

● בראיון ל-ynet סיפר פלוריאן זלר שכאשר התחיל לעבוד על הסרט קיבל מייל מיו ג'קמן, בו השחקן המוכר הביע רצון לגלם את דמות האב בסרט, פיטר. זלר קבע עימו פגישת זום, ולאחר שמונה דקות עצר את השיחה והודיע לג'קמן שירצה שישחק בסרט.

● מתוך חמשת השחקנים הראשיים בסרט, זן מקגראת' הצעיר (20) שמגלם את הבן, ניקולס, הוא היחיד שלא היה מועמד או זכה באוסקר. יו ג'קמן היה מועמד על "עלובי החיים" (2012), ונסה קירבי הייתה מועמדת על "קרעים של אישה" (2020), לורה דרן זכתה על "סיפור נישואים" (2019) ואנתוני הופקינס זכה פעמיים: על תפקידו ב"שתיקת הכבשים" (1991) ועל תפקידו ב"האב" (2020).

ספוילר

ניקולס, הבן, מאושפז במחלקה פסיכיאטרית לאחר שניסה להתאבד. כאשר הוריו, פיטר וקייט, באים לבקר אותו, הוא מתחנן בפניהם שישחררו אותו מהאשפוז. למרות אזהרותיו של הרופא בנוגע לסיכון הגבוה הכרוך בשחרורו, פיטר וקייט מחליטים להוציא אותו מבית החולים. כאשר המשפחה מגיעה הביתה, ניקולס נכנס להתקלח ושם קץ לחייו.

למה בחרנו בו

בסרטו פלוריאן זלר מהדהד את אחד הפחדים הכי גדולים של כל הורה - חוסר היכולת לשמור על ילדו. הצופה מצליח להזדהות באופן עמוק גם עם ניסיונותיו של האב לעזור לבנו, וגם עם הטעויות הרבות שהוא עושה בדרך. כל השחקנים בסרט, ויו ג'קמן בפרט, מצליחים להעביר בלי הרבה מילים, בשימוש בעיניים ובהבעות פנים, עולם רגשי שלם.