"אתנה": סרט חברתי רב עוצמה החושף את החיים בפרברי צרפת

"אתנה", שהשתתף בתחרות הראשית בפסטיבל ונציה, נכתב בתקופת הקורונה על ידי רומאן גברס, בנו של הבמאי היווני־צרפתי המוערך קוסטה גברס (""Z, "נעדר") ולאדז' לי, מהגר שגדל בפרבר עני בצרפת, התעמת לא מעט עם המשטרה בתור נער והיה הבמאי השחור הראשון שייצג את צרפת באוסקר עם סרט הביכורים שלו ("עלובי החיים"). השניים כתבו את הסרט בלי לדעת אם הוא יצולם, מה שעזר להם, לדבריהם, לצאת מגבולות ההיגיון.

תקציר העלילה

תושבי אתנה, פרבר בצרפת בו חיים בעיקר מהגרים מצפון אפריקה, מזדעזעים לאחר שברשתות החברתיות עולה סרטון בו אידיר, נער בן 13, מוכה למוות על ידי שוטרים.

מכאן, כל אחד מאחיו הגדולים של אידיר מגיב בדרכו למוות. עבדל (דאלי בנסאלח), חייל בצבא צרפת, מנסה לשמור על הסדר. כרים (סמי סלימאן), מנהיג מרד יחד עם צעירי השכונה, ומוכתר (אוסיני אמבארק), סוחר הסמים, דואג לסחורה שלו. המשטרה פועלת על מנת לדכא את המרד והשכונה הופכת לשדה קרב בוער ומדמם במהלכו נחטף אחד
השוטרים (אנתוני באז'ון).

ביקורות מהעולם

"העוצמה של רצף הפתיחה יוצאת דופן; הוא קצת תעלולי, אולי, אבל עוצר נשימה ללא ספק, אקט קולנועי גבוה שהתאפשר בזכות דמיון רב, תזמון מדויק ומשאבים טכניים שהגיעו לכדי שלמות. זה כל כך חזק וקיצוני שאתה תוהה לאן זה יכול ללכת מכאן".
(אתר דד ליין, טוד מקארתי, 2.9.22)

ההקשר למציאות

הסרט מהדהד את המהומות שהתרחשו בצרפת לפי 17 שנה, בעקבות מותם של שני צעירים ממוצא אפריקני במהלך מרדף משטרתי. באוקטובר 2005 בפרבר ליד פריז,
Clichy-sous-Bois, שני צעירים ברחו מהמשטרה, הסתתרו בתחנת כוח והתחשמלו למוות. נער נוסף נכווה קשות. בעיר, ואחר כך בשאר חלקי המדינה, התקיימו הפגנות אלימות, הצתות והריסת רכוש פרטי וציבורי בידי מהגרים מוסלמים.

ההקשר הקולנועי

"אתנה" מצטרף לשורה ארוכה של סרטים המתעסקים בעימותים בין אוכלוסיות מוחלשות לרשויות החוק. בין הראשונים היה הסרט האיטלקי "הקרב על אלג'יר" (1966) בבימויו של ג'ילו פונטקורבו, שגולל את סיפור מאבקה של אלג'יריה אחרי שנות השלטון הצרפתי, והפך לסרט מרכזי בשיח על מחאות פוליטיות.

במידה רבה "אתנה" הוא המשך ישיר לסרט הביכורים של לי, "עלובי החיים", שבנוסף לייצוג באוסקר זכה בפרס השופטים בקאן. הסרט מתרחש בפרבר בו גדל לי, ובדומה ל"אתנה" הוא חושף את החיים בשכונה ענייה ומסוכנת באחד הפרברים הצרפתיים.

3 עובדות שלא ידעתם

● יוצרי הסרט, לי וגברס, מכירים כבר מגיל העשרה ושותפים בקולקטיב הקולנוע Kourtrajmé, שהתחיל כקבוצה של במאים עם דעות דומות בנוגע לייצוג בני מהגרים בסרטים, וכיום מאפשר לצעירים מאוכלוסיות מוחלשות ליצור קולנוע.

● בגלל המורכבות הדרושה לצילום הסצנה הראשונה, היא הייתה האחרונה שצולמה. הרצף מורכב מ־7 צילומים שונים שחוברו יחדיו כדי לייצר צילום רציף של 10 דקות.

● לי מעולם לא למד קולנוע באופן רשמי ולפני הסרט הראשון שלו, "עלובי החיים", הוא לעולם לא התנסה בהפקות גדולות. בגיל 17 הוא קנה את מצלמת הקולנוע הראשונה שלו. במשך עשור וחצי ביים סרטים קצרים, תיעודיים ועלילתיים, שהתעסקו ברובם באלימות המשטרתית בפרברים.

ספוילר

במהלך הסרט טוענים השוטרים כי מי שרצחו את הנער היו אנשי ימין קיצוניים שהתחזו לשוטרים. בסיום הסרט מתגלה שאכן מי שהכה למוות את אידיר לא היו שוטרים אלא אנשי ימין, שגם ביצעו את הרצח וגם צילמו אותו כשהם לבושים מדי שוטרים.

למה בחרנו את הסרט הזה

בעזרת אמצעים אמנותיים מגוונים, כמו הצילום יוצא הדופן שמשתמש בטכניקות קלוז אפ ווואן־שוט, מצליחים יוצרי הסרט להעביר את האלימות, הכאב, הזעם, חוסר האונים והייאוש של תושבי שכונת אתנה. הגיבורים, במשחק אקספרסיבי מאוד, מעבירים את המורכבות של הדילמות המוסריות שעומדות בפניהן.

עוד מהז'אנר

● השנאה, 1995
סרט צרפתי, בבימויו של השחקן והבמאי מתייה קסוביץ', זוכה פרס הבימוי בפסטיבל קאן 1995 ופרס הסזאר עבור הסרט הצרפתי הטוב ביותר. העלילה עוקבת אחר שלושה צעירים תושבי שכונה בפרברי צרפת, מוכת עוני ופשע, כשברקע מתחוללים עימותים בוערים עם רשויות החוק. עם ונסן קאסל, הובר קונדה וסעיד טאגאמאווי.