האותיות הקטנות מאחורי הסכם הגז: ארה"ב תשלח מזומן ללבנון, ישראל תוותר על שטחי ים

הסכם הגבול הימי עם לבנון נמסר לשרי הממשלה רק בטרם ישיבת הקבינט ביום רביעי. רוב השרים לא ידעו עד הפרסום בגלובס, כי מדובר גם בוויתור על מים טריטוריאליים, שהיו במחלוקת. זו גם טענה שעד כה הוכחשה בתוקף על ידי המעורבים בהסכם. הדיון בקבינט התמקד בהסכם עצמו ובעיקר בהיבטים הביטחוניים והמדיניים שלו, ופחות בנושאים הכלכליים, שם גם נרשם הוויתור הישראלי המשמעותי. כל חברי הקבינט הצביעו בעד ההסכם, פרט לשרת הפנים איילת שקד שנמנעה.

הערבויות האמריקאיות: סיוע כספי אם ההסכם יופר

הצד האמריקאי הוא לא רק המתווך בהסכם, וושינגטון ערבה למימוש התנאים ולכל סכסוך עתידי בין הצדדים. ההסכם אינו מפרט מה כוללות הערבויות, אך ככל הידוע מדובר על הבטחה לסיוע כספי במקרה של הפרת ההסכם, אבל אין לצפות לגיבוי צבאי בפועל. בנוסף, הבקשה הישראלית לפגישה עם לבנון, מוזכרת בהסכם באופן בלתי מחייב, כמפגש שיתקיים "בעתיד הקרוב". הלבנונים מנסים למנוע מההסכם להיראות כמו התחלה של נורמליזציה עם ישראל.

לפי מקור אמריקאי בכיר, במהלך השיחות עם הממשל בלבנון סוכם על חבילות סיוע נדיבות ללבנון הנתונה במשבר כלכלי קשה במיוחד. החבילות הללו, כך לפי המקור, יהיו הן מצידה של ארצות הברית, הן מצרפת והן מגופים בינלאומיים כמו קרן המטבע והבנק העולמי. ההתניות יהיו חריפות בניסיון למנוע את זליגת הכסף לחיזבאללה, והן ככל הנראה יהיו ממוקדות בנושאים (כמו אנרגיה, בריאות וענפים כלכליים אחרים).

לפי הגורם האמריקאי, מדובר בסיוע בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים הקרובות, ובהנחה שהשקט ישמר, והמצב הפוליטי יאפשר זאת. וכאן נעוצה הבעיה: נשיא לבנון מישל עאון, המייצג את העדה הנוצרית ונחשב לשותף עליו סומכים האמריקאים אמור לעזוב את תפקידו בסוף החודש ואין לו מחליף. הממשלה בלבנון טרם אושרה, וגם היא על כרעי תרנגולת. הפרלמנט מורכב מסיעות רבות ומפולגות. וברקע ניצב גם חיזבאללה, הגורם הצבאי והפוליטי החזק ביותר במדינה, שאמנם מברך על ההסכם, אבל ידרוש להשתתף בתמלוגים ובסיוע הצפויים.

מבחינת ישראל מדובר בהימור: אם חבילת הסיוע תחזק את המחנה המתון בלבנון ותייצב את המדינה השסועה - היא גם תרחיק עימות עתידי. האלוף במילואים גיורא איילנד מעריך, בשיחה עם גלובס, כי ההסכם והמצב הנוכחי יקשו מאוד על חיזבאללה ליזום עימות מזוין עם ישראל. לדבריו, הסיבה היא שההסכם פותר את עילת העימות של חיזבאללה, המחלוקת על הגבול הימי.

אבל יש גם אפשרות שההימור הישראלי ייכשל. שחיזבאללה, באמצעות שליחיו בפרלמנט, בממשלה ובגופים האחרים יהיה מעורב בהיבטי ההסכם, ויגזור קופונים מרווחיו. יתרה מכך, איראן הבטיחה לאחרונה להעביר לממשלת לבנון 600 אלף טונות נפט במכליות שיגיעו החל מסוף החודש. המתנה הזו, כמובן, לא ניתנה בחינם. בכיר לבנוני גילה שביירות התחייבה לאיראן כי תקדם השתתפות של חברות איראניות בחיפושי הנפט והגז במים הכלכליים שלה. ביטוי לכך ניתן למצוא בהערות לבנון לטיוטת ההסכם. בטיוטה, היה סעיף שאוסר על חברות שנמצאות תחת משטר העיצומים האמריקאי להשתתף בחיפושי הנפט והגז. הלבנונים דרשו בתחילה לבטל את הסעיף, ואחר כך להמירו באיסור על חברות הנמצאות תחת עיצומים בינלאומיים, כך יוכלו חברות איראניות לפעול בשדה קאנא־צידון. הדרישה הלבנונית הזו, שיזם חיזבאללה, התקבלה.

משפט נוסף באותו סעיף שנכנס בדרישת ישראל קובע כי חברה שתקבל זיכיון באזור שבמחלוקת, לא תוכל להעבירו לחברה אחרת שעליה מוטלים העיצומים הבינלאומיים. אלא שההגבלה הזו לא חלה על שאר אזורי החיפושים במים הכלכליים של לבנון, ובכך נשאר הפתח לחברות איראניות לפעול שם. יתר על כן, ההתחייבויות של ישראל בהסכם עשויות לאפשר לחברות איראניות לפעול גם בחלק משדה קאנא־צידון הנמצא במים הכלכליים של ישראל.

מים טריטוריאליים: ישראל תוותר על שטח קטן

הסעיף שעורר אולי את הסערה הגדולה ביותר בקשר להסכם הוא קו הגבול עצמו. הקו נקבע על בסיס הדרישה הלבנונית משנת 2010 והוא כולל העברה רשמית של יותר מ־860 קמ"ר לתחום המים הכלכליים של לבנון. ישראל קיבלה את דרישתה לאישור של קו המצופים, קו ההגנה הישראלי אותו הציבה עם הנסיגה מלבנון בשנת 2000. אלא שכאן לא מדובר בקביעת גבול רשמית אלא בהכרה ושמירה על הסטטוס־קוו, בלי התחייבויות לעתיד. הדיון בקביעת הגבול הרשמי יתקיים רק לאחר הסכמה בין שתי המדינות על הגבול בניהן. המשמעות העקיפה היא כי האמריקאים צפויים ליזום התדיינות מתווכת בין הצדדים גם בסוגיה הזו.

בירור אצל גורמים אמריקאים וישראלים מעלה כי ייתכן שוושינגטון תיזום דיון גם בסוגיה הזו, אבל רק לאחר שההסכם הנוכחי ייכנס לתוקף.

כפי שפורסם בגלובס, לבנון תקבל גם שטח של כמה קמ"ר מתחום המים הטריטוריאליים שהיה במחלוקת בין המדינות. האלוף במיל' איילנד והשר יועז הנדל שהתעמקו בהסכם, משוכנעים כי לשטח הזה שמגיע למספר קילומטרים רבועים ספורים, שימסר ללבנון, אין משמעות ביטחונית הפוגעת ביכולתה של ישראל להגן על עצמה. עם זאת, הנדל מדגיש כי הנקודה הזאת הופכת את ההסכם לכזה שדרוש הצבעה בכנסת, ולא הנחה בלבד (ראו הרחבה בתיבה).

התמלוגים לישראל: תנאי להפקת גז בלבנון

באשר לשדה קאנא־צידון, נקבע כי לפי דרישת לבנון, החברה הזכיינית טוטאל מצרפת תחל מיד לאחר חתימת ההסכם בקידוחי ניסיון, אך לא תחל בהפקה (אם ימצא גז) לפני שיקבע מנגנון הפיצוי לישראל על חלק השדה שנותר במים הכלכליים שלה (מוערך ב־17%). זו הפשרה שהושגה בסוף בשבוע בין הצדדים לאחר שישראל סירבה לדרישה הלבנונית המקורית.

עוד הוסכם כי כל גילוי עתידי של גז נפט או מחצבים אחרים שיחצה את קו הגבול, יובא בפני האמריקאים, ויחד יוחלט כיצד לנהל את החיפושים וההפקה אם יהיה בכך צורך.

במערכת הביטחון הדעות חלוקות לגבי משמעויות ההסכם. בחיזבאללה טוענים כי מדובר בהצלחה של איומי נסראללה על מאגר הגז כריש. בכירי הדרג הביטחוני לא נבהלים מהמסר הזה וגורסים כי ההסכם ימנע מחיזבאללה לתקוף. מנגד, גורם בטחוני בכיר אומר כי בדיונים לא הובאה מספיק העמדה ההפוכה. "האקדח על הרקה (מאגר כריש) שהחזיק חיזבאללה השפיע", הוא אומר. "צריך לכל הפחות להודות בכך".

במישור הכלכלי, ההסכם כולל ויתור פוטנציאלי של ישראל על תמלוגים משדה קאנא־צידון. אלא שמכיוון שלא ברור אם יש גז בהיקף המאפשר הפקה, מדובר בהשערות בלבד: סכום הויתור נע מאפס ועד ל־15 מיליארד דולר לאורך עשרות שנים. מנגד, השקט שנקנה באמצעות ההסכם, אמור למשוך לאזור חברות בינלאומיות לפיתוח שדות הגז הממתינים בארץ. ויש כבר כמה מכרזים הנמצאים בתהליך.

● הסכם הגז עם לבנון: לא כל הצמרת הביטחונית תומכת. מה טוענים המתנגדים?
● היועצת המשפטית לממשלה המליצה לאשר את הסכם הגז בכנסת, ראש הממשלה לפיד סירב 

משמעות עיקרי ההסכם

ויתור על מים טריטוריאליים
ישראל תוותר על אזור נרחב של מים כלכליים ועל מספר קמ"ר של מים טריטוריאליים. למרות הפגיעה הסמלית בריבונות, מוסכם שהאינטרסים הביטחוניים של ישראל לא נפגעים והאיום להתלקחות יוסר לטווח הקרוב

ערבויות אמריקאיות
ההסכם לא מפרט את ההיקף, אך הובטח סיוע לישראל במקרה של הפרה. בנוסף, ארה"ב התחייבה להיות מעורבת בכל מחלוקת עתידית

חלוקת תמלוגי הגז
ישראל זכאית ל־17% מרווחי הגז שיימצא במאגר. הוויתור הכלכלי ביחס לדרישה המקורית הוא בין אפס ל-15 מיליארד דולר על פני עשרות שנים

סיוע בינלאומי ללבנון
תקבל חבילת מימון נדיבה לטובת ייצוב הכלכלה