מה מרוויחות ארה"ב וצרפת מהסכם הגז של ישראל עם לבנון?

האופן שבו דהרה הממשלה, בלחץ אמריקאי, להגיע להסכם הגבול הימי עם לבנון, מעורר את החשד כי יש אינטרסים נוספים מאחורי ההסכם. מה שתפס במיוחד את תשומת הלב שלי היה הלהיטות האמריקאית וגם זו של הצרפתית לקידום ההסכם. דחיפות שלא נוגעת רק לשאיפת המעצמות לרגיעה באזור.

"בכל קזינו הבנק מרוויח"

אחרי שהתפרסמה השבוע כתבה בה הגדרתי את ההסכם כהימור ישראלי, קיבלתי שיחה מגורם בכיר מאוד בענף הגז ובעיקר בזה של מזרח הים התיכון. "בסוף כל קזינו יש את הבנק שמרוויח", הוא אמר. "בארצות-הברית וצרפת יש את חברות האנרגיה שלהן כוח פוליטי עצום, כוח שהתגבר מאוד עם משבר האנרגיה שהחל לפני שנה בערך והתעצם מאוד בשל המלחמה באוקראינה וסגירת צינורות הגז מרוסיה. מי אתה חושב שיקבל את הזיכיונות הבאים לקידוחים במים הכלכליים של לבנון?", הוא שאל.

ואכן, בשיחה עם מקורות אמריקאים ולבנוניים מצטיירת תמונה ברורה: להסכם הגבול הימי משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור לבנון - ומהן אמורות ליהנות גם חברות אנרגיה אמריקאיות וגם זו הענקית מצרפת, "טוטאל", שממשלת צרפת מחזיקה ב-50% ממנה. מדובר בזיכיונות לכמה וכמה מאגרים נוספים הנמצאים כנראה בשטח המים הכלכליים של לבנון (שבעקבות ההסכם הורחבו בעוד 860 קמ"ר שטח המחלוקת עם ישראל).

לבנון חילקה את המים הכלכליים שלה לעשרה בלוקים, בבלוק 9 נמצא מאגר קאנא-צידון. הזיכיון עליו מצוי בידי חברת טוטאל וגם ENI (אני) האיטלקית שותפה לו. ישראל מנהלת מו"מ עם טוטאל על התמלוגים שהיא אמורה לקבל תמורת החלק שלה שמוערך בכ-17%. טוטאל ו-ENI הן בעלות הזיכיון בבלוק נוסף באזור. לפי התכנונים, אם וכאשר יאושר ההסכם, המכרזים יצאו לדרך עם מה שהגדיר אחד מהמקורות בתור: "עדיפות לחברות שכבר פועלות במזרח הים התיכון", משמע טוטאל, וגם חברות אנרגיה בינלאומיות אחרות כמו שברון ונובל אנרג'י.

 נשיא לבנון מישל עאון / צילום: Associated Press, Hassan Ammar

הגילוי הזה מצטרף לחבילות הסיוע הנדיבות שפרסמנו בגלובס שארה"ב הבטיחה ללבנון. החבילות הללו, כך לפי מקור אמריקאי בכיר, יהיו הן מצד וושינגטון ופריז, והן מגופים בינ"ל כמו קרן המטבע והבנק העולמי. ההתניות יהיו חריפות בניסיון למנוע את זליגת הכסף לחיזבאללה, והן ככל הנראה יהיו ממוקדות בנושאים (כמו אנרגיה, בריאות וענפים כלכליים אחרים). לפי הגורם, מדובר בסיוע בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, ובהנחה שהשקט ישמר והמצב הפוליטי יאפשר זאת. וכאן נעוצה הבעיה: נשיא לבנון מישל עאון, המייצג את העדה הנוצרית ונחשב לשותף עליו סומכים האמריקאים, אמור לעזוב את תפקידו בסוף החודש ואין לו מחליף. הממשלה בלבנון טרם אושרה, וגם היא על כרעי תרנגולת. הפרלמנט מורכב מסיעות רבות ומפולגות. וברקע ניצב גם חיזבאללה, הגורם הצבאי והפוליטי החזק ביותר במדינה, שאומנם מברך על ההסכם, אבל ידרוש להשתתף בתמלוגים ובסיוע הצפויים.

המשמעות היא כי האמריקאים, הערבים רשמית להסכם, והשותפים הצרפתים יצטרכו לבחוש עמוק במתרחש בלבנון כדי למנוע את השפעת חיזבאללה על בחירת חברות האנרגיה וניתוב כספי הסיוע העתידיים. ממומחים ללבנון סבורים כי המשימה הזו נדונה לכישלון מראש, וכי חיזבאללה, באמצעות המפלגות, השרים, חברי הפרלמנט והפקידים הבכירים שסרים למרותו, יידע לנצל את נתיב הכסף לצרכיו. גורם אמריקאי בכיר אמר השבוע כי יש לארצו יכולות מעקב ובקרה, וכי הבנק המרכזי של לבנון וגופים פיננסים אחרים יעברו שינויים מתבקשים ויעמדו בפיקוח בינלאומי הדוק. אבל גם הוא הודה כי בפועל אין אפשרות ממשית למנוע זליגה של הכספים לידי חיזבאללה.

בכמה כסף מדובר?

בהסכם אין הגדרה מדויקת של חלקה של ישראל בשדה המשתרע הן בשטח לבנון, הן בשטח המחלוקת, והן בשטחה של ישראל. ההסכם קובע כי ישראל וטוטאל ינהלו מו"מ על קבלת זכויותיה הכלכליות של ישראל בשדה, והתחלת ההפקה ממנו, אם תקרה, תחל רק לאחר השלמת המו"מ. שטח השדה המוערך בצד הישראלי הוא כ-17%, אלא שההסכם עם טוטאל לא מבוסס על השטח אלא על כמויות הגז שימצאו בשדה והחלקיות הישראלית בהן. כלומר, הוא יוכל להיקבע רק לאחר שיתבררו תוצאות קידוחי האקספלורציה. בינתיים, יחתם בתוך שבועיים, הסכם עקרונות הקובע את מנגנון הפיצוי לישראל, על בסיס הנוהג הבינלאומי והסכמים קודמים.

עם השלמת ההסכם והתחלת ההפקה - אמורה ישראל לקבל את התשלום הראשון. מנגנון התשלומים לא יהיה קשור לחוקי המס של ישראל ולתמלוגי קרן העושר, אלא את הפיצוי על ערכו של הגז המצוי בשטח ישראל. הערך הזה יקבע במו"מ הסופי, גם בהתאם למחיר הגז שיהיה אז בשוק העולמי. כנראה תידרש לכך התאמת חקיקה כדי לקבוע את חלוקתו לאוצר ולקרן העושר.

השיווק והספינים
בניסיון לשווק את ההסכם, ראש הממשלה לפיד אמר השבוע במסיבת עיתונאים שאזרחי ישראל ירוויחו מיליארדים מההסכם. זאת למרות שההערכות בישיבת הקבינט הסתכמו בכחצי מיליארד שקל, אם יופק בכלל גז. ההבטחה של לפיד תתממש אך ורק אם יתגלה בשדה גז בהיקפי ענק. לפיד אמר עוד כי ישראל סירבה לקבלת דרישותיה של לבנון, אבל גם זה לא מדויק. לבנון דרשה וקיבלה את צמצום ההגבלות על החברות היכולות להשתתף בחיפושי הגז; ואת התחלת הקידוחים (אם כי לא את ההפקה, מיד לאחר החתימה, בלי תלות בהגעה להסכמות בין ישראל לחברת טוטאל על גובה התמלוגים.

 רה''מ יאיר לפיד / צילום: אוהד צויגנברג

דוברי הממשלה גם לא נתנו תשובה לכמה שאלות מהותיות, ובהן הדחיפות הגדולה בהשלמת ההסכם כעת. נימוק פרישתו הצפויה של נשיא לבנון לא מחזיק מים, שכן אם אחרי לכתו המצב בלבנון יתערער, האם ההסכם כולו לא יהיה בסכנה?