"היזמים לא נדרשו למשכן את הבית": כך משך הבנק שקרס את ההייטק הישראלי

עד כמה תהפוך קריסתו של סיליקון ואלי בנק (SVB) בקליפורניה לאירוע מכונן עבור ענף ההייטק המקומי? בכירים בענף התקשו להעריך בתחילת השבוע את היקף ההשלכות, וחלקם הדגישו כי האירוע עדיין "מתרחש", כלומר ייתכן שכבר בימים הקרובים עשויות להגיע חדשות חיוביות מארה"ב, אם הרגולטורים יצליחו למכור את נכסי הבנק הקורס לאחד מענקי הבנקאות האמריקאית.

"אני מכיר מאוד מקרוב את סיליקון ואלי בנק, וכמובן עבדתי איתו הרבה מאוד שנים", אומר משקיע ההייטק יזהר שי, מי שכיהן בעבר כשר המדע והטכנולוגיה. "אני יושב בדירקטוריון ששם את כספי החברה בבנק הזה, הייתי שותף בקרן הון סיכון אמריקאית שפעלה עימו באופן הדוק, זה בנק שהיו לו תוכניות מימון מיוחדות עבור חברות סטארט-אפ עם אחיזה מאוד חזקה בתחום בארה"ב וגם בקהילת ההייטק בישראל".

במה הייתה הגישה של SVB שונה משל בנקים אחרים?
"הבנק התמחה במתן הלווואות לחברות הייטק, באופן כזה שאיש לא היה צריך למשכן את הבית שלו. הם היו נותנים הלוואה לחברה, מימון לטווח ארוך, ובמקביל הבנק היה מקבל אופציות בחברות הללו".

שי מוסיף כי היקף הפעילות של הבנק מול חברות ישראליות הוא עצום. "ההערכה היא שסדר גודל של כ-500 חברות טכנולוגיה בישראל, רובן חברות הזנק צעירות, פעלו דרך הבנק הזה".

 יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה / צילום: איל יצהר

כיצד הוא משך אותן?
"אם אתה חברה צעירה אתה גדל עם הבנק הזה, ויש גם לא מעט חברות גדולות שצמחו איתו לאורך השנים. זה היה מודל שאתה מקבל הלוואה ומתחייב לשים סכום כסף מסוים בבנק, בין מיליון דולר ל-5 מיליון דולר.

"המודל הזה יצר קשרים ויחסים מיוחדים בין הבנק וענף ההייטק. הרעיון היה שככל שתגדל בתחום, ככה תקבל יותר שירותים מהבנק". שי מוסיף, כי "רבות מחברות הטכנולוגיה עוברות לעבוד מהר מאוד בחו"ל. הן היו צריכות את הבנק כדי לצמוח בארה"ב".

מה קרה במשבר הנוכחי?
"זה התחיל ברביעי וחמישי. כמה מאות חברות ישראליות התחילו לקבל טלפונים בהולים ממשקיעים וממקורות שונים. אמרו להם: 'שימו לב, קורה משהו בבנק, תוציאו את הכסף'. זה קרה מהר מאוד בארץ מול הסניף המקומי שלו כאן.

"התוצאה הייתה שההנהלה של סיליקון ואלי בנק פנתה בדחיפות למשקיעים וללקוחות, בעיקר בעמק הסילקון עצמו, וניהלה שיחות ועידה. המסר היה: אל תגרמו ל'ריצה לבנק'. אנחנו תמכנו בכם עשרות שנים, אל תגרמו לבהלה מיותרת. כל זה גרם לעוד יותר בהלה".

"צוות מעולה ועשרות עובדים בישראל"

הסניף הישראלי של SVB הוקם ב-2008, והוא שוכן במגדלי הארבעה בת"א. לדברי שי, "יש לבנק צוות מעולה בישראל, בראשותו של דוד כהן, מנהל הסניף בארץ, שהוא איש הון סיכון ותיק. חשוב לציין שהבנק עמד לעזרת הרבה חברות הזנק בעבר. הם לא הלכו לחלט מיד את כל הרכוש במקרים שהיו חברות במצוקה.

"כך שיש כאן כאב גדול גם ברמה האישית. הבנק הזה מעסיק גם עשרות עובדים בישראל, אלה אנשי אקוסיסטם שהם שותפים נאמנים של הענף. אני תקווה שאם יימצא רוכש לבנק, הוא יבין את הערך ויחזיק נוכחות משמעותית בישראל".

שי מבקש לשלוח מסר נוסף: "ככה זה כשקורס בנק, וזה עניין פסיכולוגי, ומדובר בבנק ה-14 בגודלו בארה"ב. מדובר באובדן של אמון המשקיעים, וזה עלול לקרות חלילה גם בארץ. על זה אני ואחרים מתריעים כבר כמה שבועות - האפשרות שבגלל קידום הרפורמה המשפטית משקיעים יאבדו אמון בבנק ישראלי, ואז אי אפשר יהיה לעצור את זה. זה לא קשור לשום דבר כלכלי אמיתי. כך תוך עשרים וארבע שעות בנק בארה"ב נמחק".

הבנקים הגדולים בישראל פתחו מערכי חירום

מי שכן פעלו במהירות מרשימה הם הבנקים הישראליים, שפתחו חדרי מצב ומנהלים צוותי חירום, שמאפשרים לחברות ענף ההייטק לפתוח באמצעותם חשבונות בנק בארה"ב שאליהם יועבר כספן. חלק מההיערכות הזו, כפי שאמר גורם בכיר בענף ההייטק, מונעת מתוך 'ציונות', קרי רצון אמיתי לסייע לחברות הטכנולוגיה שנקלעו לצרה בשל קריסת SVB, וחלק במטרה לנצל הזדמנות ולהשיג פלח שוק גדול יותר בענף ההייטק.

לאומי, פועלים ודיסקונט פתחו כולם מערכי חירום שמאפשרים פתיחת חשבונות בנק מהירה יחסית וגם העמדת אשראי בזק לחברות הייטק כדי להיכנס לחלל שהותיר אחריו SVB; "אנחנו בנוהל קרב מלא", אומר גיא נבון, מנכ"ל דיסקונטק, מערך בנקאות ההייטק של בנק דיסקונט בישראל.

לדבריו, "כבר בחמישי פתחנו חמ"ל, ויש לנו במקביל בנק אמריקאי בניו יורק (IDBNY) עם יחידת טק משלו". הפעילות המיידית שהעניקו בדיסקונטק לחברות הייתה לצורך קבלת כספים שהצליחו לחלץ החברות מהבנק הקורס. "חלק מהחברות הצליחו להוציא את כספן, בעיקר הכספים הנזילים. לגבי הפיקדונות הייתה הצלחה חלקית".

נבון מוסיף, כי "אנחנו קודם כל משתדלים לתת מענה מאוד מהיר. וזה לא בקטע של ציניות, זה לנסות לסייע לחברים וללקוחות שלנו: עובדי חברות ההייטק, היזמים והחברות עצמן".

מה ביקשו החברות?
"הייתה בקשה לפתוח חשבון בנק אמריקאי במהירות האפשרית. עבור חברות ההייטק לחשבון כזה יש שימוש שמיועד לקבל גם כספים מלקוחות. בשישי נעשו עשרות פניות, בשבת זה הפך למבול. בראשון אנחנו כבר בקצב של עשרות בקשות מדי שעה".

לדבריו, "עשרות חשבונות בנק כבר נפתחו. מאות פנו אלינו ונמצאים בהליכים שונים. צריך להבין שפתיחת חשבון היא לא עניין של מה בכך. הבנק צריך לקבל לידיו מסמכי חברות, החלטות דירקטוריון רלוונטיות. אנחנו מבטיחים שתוך 48 שעות מקבלת המסמכים לשביעות רצון הבנק, ייפתח החשבון".

מה להערכתכם תהיה ההשפעה המיידית על חברות הייטק שניהלו את כספן ב־SVB?
"זה משפיע ישירות על היכולת לשלם משכורות לעובדים. יחד עם זאת, אנחנו מעריכים שההשפעה תהיה יחסית נמוכה בשלב הזה, משום שרוב החברות שמרו מספיק כספים לתקופה שבין שלושה לשישה חודשים לתשלומי שכר בישראל".

מעבר לכסף למשכורות, מה עוד השלכות הקריסה?
"הדאגה להמשך עסקיה השוטפים של חברה. חלק מהחברות, למשל, משלמות על שירותים ב'ענן', קרי השרתים שמספקים להן שירותים שונים של חברות כמו אמזון וגוגל באמצעות כרטיסי אשראי של בנק אמריקאי, וחלקן צריכות חשבון זמין לצורך התשלומים הללו.

"במקרים אחרים, מדובר בקבלת כספים מלקוחות. למשל, יכול להיות לקוח שאומר: 'אמזון אמורה לשלם לי חצי מיליון דולר מחר, אני צריך שזה לא ייכנס לחשבון שיש לי ב-SVB, אלא לחשבון אחר".