ניהול גרוע ולא רק צרות פיננסיות: מאחורי הקלעים של קריסת בנק סיליקון ואלי

בנק סיליקון ואלי אומנם קרס ביום אחד - אך קדמה לו התנהלות כושלת שהביאה אותו אל פי פחת. את הכשלים לא ראו בענף ההייטק - בכירי המשקיעים, קרנות ההון סיכון או היזמים. להפך, הם המשיכו להעביר אליו את מיטב כספם ועד בוקר רביעי נרשמה פעילות ערה במשרדי החברה, כולל בסניף במגדלי הארבעה בת"א.

הביקורת על ההתנהלות שלו הגיעה דווקא מחוגי שוק ההון והמאקרו־כלכלה שהענישו את SVB בימים שקדמו ל"ריצה אל הבנק" של הלקוחות ההייטקיסטים בימים חמישי ושישי. כבר ברביעי ניפקה סוכנות הדירוג מודי'ס הורדת דירוג לבנק, ולאחר מכן הופתעו המשקיעים בשוק ההון מתוכנית החילוץ התמוהה שהציג הבנק.

היתרון של ה"בנק של הייטקיסטים" הפך באחת לחסרון: אחרי עשרות שנים של מעמד מרכזי בשוק צומח, דווקא העובדה שסיליקון ואלי בנק לא היה בנק רגיל באה בעוכריו - הוא פעל לכאורה במנותק מהשוק הבנקאי ומנהליו הגיעו מחוגי ההייטק ולא משוק ההון או הבנקאות.

הדרך בה הבנק תיקשר את הפסדיו פגעה בו

המנכ״ל והנשיא גרג בקר עבד כל חייו ב־SVB; הוא סבל מחשיפה מוגברת ללקוחות בענף ההייטק שעסקו לאחרונה יותר במשיכת כסף קיים ולא בהפקדת כסף חדש, ולא אוזן כהלכה עם מגזרים אחרים; הוא אף החזיק היקף תיק ניירות ערך גדול ביחס לפקדונות, גבוה הרבה יותר בהשוואה לבנקים אחרים - מה שמוטט עליו בסופו של דבר.

הסממן שהצית יותר מכל את דאגתם של אנשי הפיננסים והמשקיעים ברביעי היה אפרורי למדי והגיע מעולמות החשבונאות: הייתה זו הצורה בה רשם הבנק את הפסדיו והדרך בה הוא תקשר אותם החוצה. באותו בוקר רביעי בשבוע שעבר חשף SVB כי למעשה עד אותו הזמן לא הכיר בדיווחיו בהפסד אדיר של 15 מיליארד דולר, שצבר מההשקעה באגרות חוב מגובות משכנתאות בסך 91 מיליארד דולר. ההפסד נוצר מעליית הריבית מאז תחילת השנה שעברה, כאשר כל עלייה כזו רק הגדילה את היקפו.

הסיבה לכך שהבנק לא נדרש לדווח על ההפסד עד כה הייתה חשבונאית: כל עוד הוא מתכוון לפדות את האג"ח בעתיד עם פקיעתו, הוא איננו נדרש לדווח עליו כעל הפסד במאזן החשבונאי. אלא שעם עליית הריבית העדיף הבנק להיפטר מחלק מאגרות החוב ולהצהיר על הפסדים שנבעו מחלקם. ביום רביעי, כאשר ביקש למכור מניות בסך 2.25 מיליארד דולר במטרה לפצות על ההפסד הוא נאלץ סוף סוף להכיר בהשקעה באג"ח כהפסד.

"ההודעה של הבנק אומנם תמימה למראה אך היא זו שחשפה למעשה כי כל ההון של הבנק נמחק ואיננו עוד, ושלמעשה הבנק מתהלך עירום לחלוטין בחוצות וול־סטריט כשאין לו את ההון ההכרחי לקיומו - ובשל כך ימיו ספורים", כתב מנהל חדר עסקאות באחד הבנקים הגדולים במסמך שהופץ בין עובדיו.

"העובדה שכל זה שוחרר באופן לקוני היא זו שעוררה את חוסר אמונם של אנשי שוק ההון", אומר בכיר אחר בחטיבת ההשקעות באחד מהגופים המוסדיים בישראל. "גם שיחת הלקוחות שערך מנכ"ל הבנק בחמישי בבוקר, שארכה עשר דקות ובתוכה לא נאמר דבר מלבד מסר של 'תירגעו', עשתה את האפקט ההפוך.

"איש לא היה בא בטענות לבנק על כך שהחליט להשקיע מיליארדים באג"ח לפני שנתיים - זה היה מהלך מובן כיוון ש־SVB נשטפה בפקדונות של חברות הייטק שגייסו הון וחיפשה איפה לשים את הכסף. הבעיה הייתה שהוא לא ניהל את המשבר כהלכה. אם SVB היה מגייס הון בשקט כבר לפני חצי שנה, אולי הוא עוד היה קיים איתנו".

למרות חבל ההצלחה: בענף ההייטק לא נרגעים

כעת נשמו לרווחה מאות יזמים, מנכ"לים ומשקיעים של חברות הייטק ישראליות, לאחר הדיווחים כי ממשלת ארה"ב תבטח את כל הפקדונות וחשבונות העו"ש במלואם על ידי קרנות ייעודיות שמומנו ממסים ששולמו על ידי הבנקים. המהלך צפוי לבטח 150 מתוך כ־165 מיליארד דולר בפקדונות סך הכל.

החל מאחר הצהריים של יום שני, כך לפי ההצהרה, יוכלו כל מחזיקי הפקדונות לגשת אליהם באופן חופשי וללא הגבלת הסכום שמופקד בו - שינוי מגמה ביחס להכרזה של שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן מאתמול כאילו ארה"ב לא תציל את SVB. מטרת המהלך היתה מרחיקת לכת הרבה מעבר ל־SVB והיא נועדה למנוע "ריצה אל הבנק" - תהליך של אובדן אמון בבנק ומשיכת הכסף ממנו - גם בבנקים אחרים. ובכל זאת, הבטחתה של ילן תישמר: הממשל לא יחלץ את בעלי המניות ואיגרות החוב של SVB או של בנק סיגנצ'ר פושט הרגל.

אלא שגם לאחר חבל ההצלה הממשלתי, בענף ההייטק לא נרגעים. עו"ד סיימון וינטרוב, שותף בתחומי הייטק ובנקאות במשרד ארנון שניצח על עסקאות רבות של הלוואות הון־סיכון בשנים האחרונות, מספר כי תוכנית החילוץ הממשלתית איננה תקפה למחזיקי ההלוואות וקווי האשראי. מי שכבר קיבל את מלוא סכום ההלוואה נהנה מכסף בבנק, אבל אלה שמחכים להלוואות עתידיות או שלרשותם קווי אשראי שלא נוצלו - עדיין עומדים בפני אי ודאות גדולה.

"FDIC, מי ששולט כעת בבנק SVC, ימכרו את תיקי ההלוואות לגופים פיננסיים אחרים, לבנק אחד או לכמה מהם, אבל לאחר מכן, תנאי ההלוואה עשויים להשתנות במשא ומתן - הם לא יהיו אותם התנאים אליהם התרגלו יזמים".

"דגל אדום למערכות הפיננסיות בישראל"

חיים סדגר, שותף מנהל בקרן S Capital ולשעבר איש סקויה בישראל, הצליח להוציא את כל חשבונות הקרן מבנק SVB מבעוד מועד. "התמוטטות הבנק היא קריאת השכמה - כולנו רואים עכשיו איך זה נראה, וכמה אמון בבנקים ובמערכת הפיננסית הוא חשוב. המערכת האמריקאית הוכיחה כי ניתן לסמוך עליה - כי הם מבינים היטב שבבסיס כל מערכת פיננסית עומד האמון בה. מה שקרה בסיליקון ואלי הוא דגל אדום לכל מי שעובד במערכות הפיננסיות בישראל, זה יכול לקרות לכל אחד, ללא התרעה מוקדמת כיוון שהבעת אי האמון קורית בזמן אפס".

לטענת סדגר, גם לאחר משבר SVB העברות הכספים של חברות ההייטק הישראליות יימשכו. "לאו דווקא בגלל הפוליטיקה שבעצמה גורמת לאי יציבות, אלא בגלל הרצון לשים את הכסף במקום בטוח. הממשל האמריקאי הראה לכולנו שהכסף שם מוגן יחסית".

דורון כהן, מנכ"ל חברת הפינטק קוברסי (Covercy) העוסקת בהעברות כספים בין מדינות ובהמרות מט"ח, טוען כי חל גידול של 40% בהעברות כספים של ישראלים לחו"ל בחודש פברואר ביחס לחודש שלפניו - במונחים של חשבונות עו"ש או פקדונות - לא כולל השקעות. פברואר השנה, הוא מגלה, גבוה פי שלושה מהחודש המקביל אשתקד. למעשה, הגידול בהעברות הכספים לחו"ל היה בחודש פברואר גבוה ביחס לכל חודש אחר בשנתיים האחרונות.