"זו מכה קלה בכנף, גם אם נפסיד 15 מיליון דולר, זה מחיר ששווה לשלם עבור הסולידריות. הממשל האמריקאי כבר אמר שיסייע לבנק. המנכ"ל ליבנה הוא אילון מאסק הישראלי, וכעת הוא החל בגישושים לקנות את הבנק במיליארדי דולרים יחד עם קבוצת משקיעים". בדברים האלו סיכמו מקורבי תום ליבנה, מייסד חברת ורביט, את ההחלטה שלא למשוך כספים מסיליקון ואלי בנק גם כשהצרות החלו להיחשף. הסיבה, כך על פי מקורבים לחברת ורביט בשיחה שקיימו עם גלובס - הרפורמה המשפטית והשלכותיה, וההחלטה עליה הצהיר מייסד ורביט לפני מספר שבועות להוציא כספים מישראל.
● לחברת ורביט של תום ליבנה חשיפה של 100 מיליון דולר לבנק שקרס
"ליבנה סירב למשוך את הכסף כשהתחילה הנפילה וכשזה עוד היה אפשרי, מתוך אמון בבנק ומתוך סולידריות עם המצב שלו ועל רקע ההתנגדות למהפכה המשפטית בישראל". אמרו מקורביו, והוסיפו: "מנהיג צריך שיהיה לו אומץ, נחישות וסבלנות. יש לנו שם 100 מיליון דולר, אבל גייסנו 600 מיליון דולר. מבחינתנו, זו מכה קלה בכנף, כשהבנק כבר הבהיר שיש לו יכולת החזר של לפחות 87%. עוד טענו המקורבים לחברה כי "הביביסטים סתם עושים רעש ומחפשים איפה לתקוף. לא הוצאנו שום כסף מהארץ לאחר הראיון של ליבנה. הכסף מלכתחילה לא היה בארץ, והוא מפוזר בין בנקים שונים בחו"ל".
האם ניתן לתבוע יזם בגלל מניעיו?
האמירות הללו, שעשויות להביא להפסד כספי משמעותי לחברה של ליבנה, היכו בתדהמה את תעשיית ההייטק בישראל והציפו גם שאלה משפטית - האם משקיעים של חברה יכולים לתבוע יזם אם השיקול שמניע אותו איננו כלכלי או עסקי טהור?
עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף במשרד ב. לוינבוק ושות' ומומחה בנושא אחריות דירקטורים, המעורב ברבות מהתביעות הגדולות נגד דירקטורים ונושאי משרה שנוהלו בישראל, אומר בשיחה עם גלובס: "אם נכונים הפרסומים לפיהם היה בידי חברת ורביט מידע קונקרטי כי בנק סיליקון ואלי עלול לקרוס, ואף הועלתה מצד בכירים בחברה אפשרות למשוך ממנו את הכסף ולהחזירו לחשבון בבנק ישראלי, ומנהל בחברה החליט שלא לעשות כן 'מתוך סולידריות עם הבנק' או מתוך שיקול פוליטי, הרי שעלולה לדעתי להיות לאותו מנהל חשיפה לאחריות כלפי החברה.
"אני באופן אישי מתנגד מכל וכל להפיכה המשטרית המסוכנת והאיומה המתוכננת כרגע, וכל מנהל חברה בוודאי זכאי שתהיינה לו הדעות שלו בכל סוגיה פוליטית שהיא. ככל שמדובר בכספו שלו, הוא בהחלט זכאי לעשות בו כרצונו מכל שיקול שהוא, וליישם לגביו כל אג'נדה פוליטית שהוא מאמין בה".
המניע לשיקולים של ליבנה
"יחד עם זאת", הוסיף עו"ד ליבוביץ, "מרגע שמדובר ב'כספם של אחרים', ובכספי חברה שאותו מנהל מופקד עליהם, הרי שעל פי החוק - חובת הזהירות של נושא משרה בחברה מוטלת עליו כלפי החברה. עליו לשקול את שיקולי טובת החברה, וככלל - אותה בלבד.
"השיקולים המתוארים לעיל, אם הם אכן אלה שנשקלו על ידו והובילו אותו לפעולה, עלולים להצטייר, אם הדבר יובא למבחן משפטי, כשיקולים זרים לאלה שמותר לו לשקול כנושא משרה בחברה.
"אם בסופו של דבר ייגרם נזק לחברה מקריסת הבנק ויתברר שאכן ניתן היה להוציא את הכסף ולמנוע את הנזק, הרי שבמקרה כזה ואם אלה היו אכן השיקולים, עלולה לדעתי להיווצר חשיפה לתביעה בטענה להפרת חובת זהירות כלפי החברה. עם זאת, חשוב לזכור, כי אנו עדיין בשלב מוקדם ביותר בו טרם ידוע אם המפקידים ב־SVB אכן יסבלו בסופו של דבר נזק ובאיזה היקף; אם יימצא רוכש לבנק שייטול את התחייבויותיו; עד כמה הממשל יתמוך בבנק וכו'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
