הנתון שמראה עד כמה השנה האחרונה הייתה טובה להייטק הישראלי

מיה אייזן צפריר, מנכ"לית לאומיטק, עונה על שאלת השבוע

משבר האינפלציה עוד לא מאחורינו, הריבית עדיין ברמות גבוהות וישראל מצויה באחת המלחמות הקשות בתולדותיה כבר יותר משנה. ובכל זאת, ענף ההייטק הישראלי הציג בשנת 2024 שנת שיא מרשימה. חברות ההייטק גייסו כ־9.6 מיליארד דולר במהלך השנה שעברה, זינוק של 38% לעומת 2023. עם זאת בהשוואה ל־2022, שהתחילה עם תקופת גאות בהייטק והפכה עם מחצית השנה לשנת משבר, מדובר בירידה של כ־39%.

● שאלות השבוע | המניות האלה מעוררות מחלוקת בוול סטריט. האם הן יהיו המהפכה הטכנולוגית הבאה? 
● שאלת השבוע | אחת ולתמיד: מה יותר משתלם, לקנות דירה או לחיות בשכירות? 

החלק הארי של הגיוסים היה בתעשיית הסייבר, שגייסה 38% מההון בקטר ההייטק. הרבעון האחרון של השנה היה מרשים במיוחד, כשחמש חברות בלבד גייסו 850 מיליון דולר.

במקביל, המשקיעים הזרים הגבירו את נוכחותם בשוק הישראלי, עדות לאמון הבינלאומי בתעשייה המקומית. "הנתונים האלה מספרים סיפור של חוסן יוצא דופן", אומרת לגלובס מיה אייזן צפריר, מנכ"לית לאומיטק. "חברות ישראליות לא רק שרדו את הסערה - הן שגשגו בתוכה. אנו רואים איך טכנולוגיות שפותחו או נוסו במהלך המלחמה כבר הופכות לעסקאות בשטח, וחברות מאמצות דרכי עבודה חדשניות שנולדו דווקא מתוך האתגרים".

הסטראט־אפים החדשים התמעטו בעשרות אחוזים

אבל לצד נתוני הגיוס המרשימים, יש גם מגמה מטרידה שמלווה את התעשייה: ירידה מתמשכת במספר הסטארט־אפים החדשים. על פי הערכות IVC ולאומיטק בשנת 2024 הוקמו כ־550 חברות חדשות בלבד. בשנת 2023 הנתון הזה מוערך על 607. אלא שמדובר במגמה ארוכת טווח. אפילו בשנת 2021, השיא של תקופת הגאות בענף, נרשמה ירידה של 9% במספר החברות החדשות. למעשה, מאז שנת 2014, חלה ירידה עקבית במספר הסטארט־אפים החדשים. וזו לא בהכרח בשורה רעה לפי אייזן־צפריר.

"מה שאנחנו רואים היום זו לא תופעה חדשה", היא מסבירה. "מספר החברות החדשות שמוקמות בכל שנה נמצא בירידה כבר למעלה מעשור. חשוב להבין שההייטק הישראלי, למרות ההצלחה שלו, הוא עדיין תעשייה צעירה שמעצבת את עצמה".

הנתונים נמוכים במיוחד בשלבי ההשקעה המוקדמים. "בשלבים הממש צעירים של פרה־סיד וסיד, באופן טבעי רואים יותר השתתפות של משקיעים שאינם קרנות, כמו אנג’לים, שהם בדרך כלל מקומיים", אומרת אייזן־צפריר. "לפני תקופת הבועה (2021, מ"ו), יותר מ־30% מהכסף שהושקע בסטארט־אפים הגיע ממשקיעים אלה. אבל מאז 2021 המספר ירד ל־25%. במונחים מעשיים, זה אומר כמה מאות סטארטאפים בשלב פרה-סיד שלא קמים כי הם לא מקבלים את הכסף". אבל לדבריה, "השאלה המרכזית היא מהו בכלל המספר הטבעי של חברות חדשות שצריכות לקום בישראל מדי שנה. האם זה ה־500 חברות שאנחנו רואים היום? או אולי ה־1,000 חברות שראינו בשנות השיא? כתעשייה צעירה, אנחנו עדיין בתהליך של מציאת נקודת האיזון הנכונה. מספר החברות החדשות צריך להיות כזה שמצד אחד מאפשר צמיחה והתחדשות של התעשייה, ומצד שני מתאים להיקף השוק והמשאבים שלנו".

החברות הישראליות הפכו מנרכשות לרוכשות

אז האם ההייטק הישראלי מתבגר או מאבד כיוון? לדברי אייזן צפריר, הנתונים מצביעים על התבגרות של התעשייה. היא מספרת כי בין השנים 2020 ו־2022, הצטרפו למועדון היוניקורנים, הקבוצה היוקרתית של חברות השוות מיליארד דולר ומעלה 76 חברות ישראליות חדשות. לשם השוואה. כיום יש כ־100 חברות במועדון הזה, מצטרפות חדשות, ובעיקר ותיקות.

סימן מובהק נוסף להתבגרות השוק, לפי אייזן צפריר, הוא שחברות ישראליות הפכו ממטרה לרכישה לרוכשות בעצמן. רק בשנה האחרונה ביצעו חברות ישראליות 17 עסקאות רכישה גדולות, כל אחת בשווי של יותר ממאה מיליון דולר, בסכום מצטבר של כמעט 6 מיליארד דולר. "אנחנו רואים מספר מאוד מכובד של רוכשים ישראלים, וזה משמח לראות חברות ישראליות צומחות בתוך האקוסיסטם, נשארות וגדלות פה".

ומה צופן העתיד, האם נראה גל חדש של חברות שיקומו לאחר שתסתיים המלחמה? התחזית של אייזן־צפריר זהירה, אך אופטימית. "תחושת הבטן שלי היא שאנחנו נראה את זה, אבל בגלל שהמציאות פה הייתה כל כך מטלטלת אי אפשר באמת לדעת. ייקח לנו עוד שנה־שנתיים כדי באמת לראות".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם