האם רוב מצביעי הקואליציה מאוכזבים מתפקוד הממשלה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משה טור פז
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: המהדורה המרכזית (רדיו קול חי)
ציטוט: "רוב רובם של מצביעי הקואליציה חושבים שהיא עשתה עבודה גרועה בשנתיים האחרונות"
תאריך: 14.1.25
ציון: חצי נכון

במסגרת מאבקי האופוזיציה להביא להפלת הממשלה, ח"כ משה טור פז טען בריאיון לרדיו קול חי שהדבר מוצדק לנוכח ההתנגדות הרחבה בציבור לכהונת הממשלה. לטענתו, אפילו "רוב רובם של מצביעי הקואליציה חושבים שהיא עשתה עבודה גרועה בשנתיים האחרונות". בדקנו האם זה נכון.

היות שדבריו של טור פז נאמרו באמצע חודש ינואר והתייחסו לתפקוד הממשלה במלאת שנתיים לכהונתה (שהחלה ב-29 בדצמבר 2022) - ניסינו להתחקות אחר נתונים בעניין מסוף דצמבר 2024 ועד ינואר 2025.

ב-27 בדצמבר, פורסם בחדשות 12 סקר "אולפן שישי" לרגל שנתיים להקמת הממשלה. הסקר - שנערך על ידי מכון מדגם בראשות מנו גבע בשיתוף iPanel, שאל "איזה ציון אתה נותן לממשלה במלאות שנתיים לכהונתה". בקרב הציבור הכללי, 68% נתנו את הציון "גרוע" ו-26% את הציון "טוב". ובקרב המצביעים לאחת ממפלגות הקואליציה? כאן התמונה התהפכה: 53% נתנו את הציון "טוב" ו-37% את הציון "גרוע" (10% השיבו שהם לא יודעים). כלומר, בניגוד לדברי טור פז, כאן רוב מצביעי הקואליציה דווקא העניקו ציון טוב לממשלה לאחר שנתיים של כהונה.

מי שעוד אסף נתונים בעניין הוא המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. המכון מפרסם את מדד שביעות רצון הציבור מהממשלה ומתפקודה - מדד שמשקלל מענה של נשאלים ביחס לארבעה מרכיבים: רמת האמון שרוחש הציבור לממשלה, שביעות רצון הציבור מהממשלה, אמון הציבור ביכולת הממשלה לטפל בנושא החשוב ביותר לציבור (לכל אדם על פי הנושא שחשוב לו) וההערכה עד כמה הממשלה קשובה לציבור.

לבקשתנו, פרופ' אסיף אפרת - עמית מחקר בכיר במכון - העביר לנו את הנתונים על תשובות מצביעי הקואליציה. לפי הנתונים הללו, 49% ממצביעי הקואליציה שבעי רצון מהממשלה ומתפקודה, 46% אינם שבעי רצון ו-5% לא יודעים. כלומר, כמחצית ממצביעי הקואליציה שבעי רצון מהממשלה. אף שגם נתון זה סותר את אמירתו של טור פז, פרופ' אפרת מדגיש כי מדובר בנתון נמוך.

גוף אחר שגם פרסם נתונים רלוונטיים הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה. המכון מציג מדי שנה את "מדד הדמוקרטיה הישראלית". לפי המכון, המדד מציע "הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית". מדי שנה נערך סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, כאשר מטרתו של המדד היא "לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים".

על פניו, במדד 2024 - שמבוסס על סקר שנערך במאי 2024 עם תיקוף של חלק מהנתונים בנובמבר - יש נתון שנראה שעשוי להצדיק את טור פז: בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, שיעור נותני האמון בממשלה נע בין 22.5% (יהדות התורה) ל-41% (הליכוד). חשוב לציין שהסקר בחן אמון - ולא שביעות רצון (מאמירתו של טור פז ניתן להתרשם שהוא התכוון לאחרון).

ואולם, במכון הישראלי לדמוקרטיה העבירו לנו נתונים את הנתונים שעודכנו באוקטובר - שהם רלוונטיים יותר לטענה של טור פז על עמדת הבוחרים לאחר שנתיים של כהונת הממשלה. לפי הנתונים האלה, המשיבים שיש להם "די הרבה אמון" או "הרבה מאוד אמון" בממשלה עמדו על 49% בקרב מי שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות; 63% בקרב מצביעי ש"ס; 42% ממצביעי הציונות הדתית; 48% ממצביעי יהדות התורה. המשמעות היא ששיעור האמון בממשלה בקרב מצביעי הקואליציה משתנה על פני הרשימות השונות והוא נע בין 42% ל-63%.

אלא שחשוב לעשות כאן הבחנה חשובה. בעוד שטור פז דיבר על שביעות רצון מתפקוד הממשלה, המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בוחן את האמון בממשלה. כפי שמוסבר בהצגת מדד שביעות רצון הציבור מהממשלה ומתפקודה של המכון לחירות ואחריות, אמון הציבור בממשלה הוא בהחלט מרכיב בשביעות הרצון ממנה, אך הוא לא היחיד (ראו פירוט לעיל). לכן, המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה לא חופף לגמרי למושג שעליו דיבר טור פז. המשמעות היא שהן על סמך ההבנה הזאת והן על סמך הנתונים, גם במדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה קשה לאתר רוב גדול של מצביעי קואליציה שסבורים שהממשלה.

נציין כי בחיפוש אחר נתונים פנינו לסוקרים אחרים שממצאיהם לעתים מפורסמים בתקשורת - דודי חסיד, פרופ' יצחק כ"ץ, ד"ר מנחם לזר וד"ר אריאל איילון - אולם לא קיבלנו מהם נתונים רלוונטיים.

בתגובה לפנייתנו, ח"כ משה טור פז טען כי להבנתו, "סקרי 'שביעות רצון כללית' הם פחות משמעותיים, כי יש בהם הטיית 'ההגנה על השבט' - כלומר, אדם נוטה להצדיק את בחירותיו".

במקום זאת, טור פז הציע לבחון סקרים שבוחנים את עמדות מצביעי הקואליציה ביחס לסוגיה ספציפית משמעותית שנמצאת על סדר היום - ואף הפנה אותנו למספר סקרים כאלה. ביניהם, "מדד הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממאי 2024, ממנו עולה, למשל, שהנשאלים שמוגדרים כ"ימין" נותנים ציון של פחות מ-3 (בסולם של 1-5) לממשלה במה שקשור לטיפול במפונים מהצפון ומהדרום ובהסברה בחו"ל (וגם בלחימה מול חיזבאללה - אולם הסקר נערך לפני מבצע הביפרים וחיסול נסראללה). כמו כן, נמצא שם שרוב אנשי הימין (66%) סברו שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה באשר ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה ושרובם (51%) חשבו שלא נכון לקדם את הרפורמה המשפטית. עוד סקר שטור פז הפנה אותנו אליו הוא סקר אולפן שישי מ-13 דצמבר 2024, ממנו עולה ש-56% ממצביעי הקואליציה בעד עסקת חטופים וסיום המלחמה בעזה.

אבל האם אכן ראוי להסתייג מהסקרים שבוחנים באופן כללי יותר את עמדת הציבור ביחס לממשלה? לפי פרופ' אפרת, "זה נכון שמידת שביעות הרצון מושפעת מהשאלה אם האדם הוא תומך קואליציה או אופוזיציה" - אבל לדבריו, דווקא מסיבה זו "המדד הוא עדיין משמעותי", שכן הוא מראה שבהינתן ההטיה הזאת, "גם תומכי הקואליציה שאמורים להיות שבעי רצון מהממשלה אינם מרוצים ממנה. לכן, המדד כעת מראה שביעות רצון נמוכה יותר ממה שהיינו מצפים גם בהינתן הנטייה של אדם להצדיק את בחירותיו".

לסיכום, סקרים שבחנו את שביעות הרצון של מצביעי הקואליציה מהממשלה מעידים על כך שכמחציתם מרוצים. אלא שהנתונים הללו משקפים תמיכה נמוכה באופן יחסי של מצביעי הקואליציה בממשלה. לכן דבריו של טור פז חצי נכונים.