יותר בדיקות ללא מעבדה: הצעד החדש של משרד הבריאות

בעוד חודשים ספורים, בדיקות המעבדה שלנו צפויות להפוך לנגישות יותר. נוהל חדש שפרסם השבוע משרד הבריאות יאפשר להוציא את בדיקות המעבדה מחוץ למעבדה, ומטופלים יוכלו לבצע אותן במרפאה או אפילו בבית המרקחת מתחת לבית, ולקבל את התוצאות במקום. הנוהל פורסם להערות הציבור, אבל אם לא יהיו הפתעות או התנגדויות לא צפויות משרד הבריאות עשוי לאשר אותו בתוך כמה חודשים והטמעתו צפויה להיות מהירה.

● שתי היזמות הישראליות שנכנסו לרשימה היוקרתית של CNBC
● חלום ההנפקה נגוז, והחברה של בכיר טבע לשעבר נסגרת  

"זה לא אומר שהבדיקות יהיו בסופר", מבהיר פרופ' אבי פרץ, נשיא אילמ"ר, האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית, ומנהל מערך חדשנות, אקדמיה ומחקר במרכז רפואי צפון. "הן יתקיימו במרפאות, חדרי מיון קדמיים, בתי מרקחת, מסגרות של טיפולי יום, אשפוז בית, אמבולנסים".

 פרופ' אבי פרץ, נשיא איגוד המעבדות / צילום: תמונה פרטית

מיישרים קו עם העולם

הדגש הוא על בדיקה ומתן תוצאה במקום. מדובר בהתקדמות משמעותית ביחס למצב הנוכחי: תור לרופא, הפניה, תור נפרד לבדיקת דם, המתנה עד שבדיקות הדם חוזרות מהמעבדה ואז תור נוסף לרופא. תהליך כזה מעכב את הטיפול ויש גם סיכון שהוא ייקטע באמצע מסיבות שונות, בלי שהבירור הרפואי יושלם.

"אנחנו מתחננים לרגולציה הזאת יותר משנה", אומר ד״ר ערן רוטמן, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות. "כבר הכנסנו לשימוש אולטרסאונד נייד לרופאים לביצוע בדיקות במקום, כבר הכנסנו לשימוש במוקדי הרפואה המיידית שלנו בדיקה של חברת MeMed הישראלית המאפשרת להבדיל במהירות בין זיהום ויראלי לחיידקי כדי לא לחכות עם האנטיביוטיקה, ועכשיו אנחנו ממש רוצים להכניס בדיקות ספירת דם למרפאות. אנחנו מאמינים שעם קבלת הנוהל, נוכל לפעול לכך באופן מיידי".

כיום אפשר לבצע מספר קטן של בדיקות ללא מעבדה ואפילו בבית, כמו קורונה, סטרפטוקוק והיריון, אולם רוב הבדיקות הרפואיות מתבצעות במעבדה. הן נשלחות לרוב למעבדת־מפעל גדולה ועתירת אוטומציה. היתרון לגודל מוזיל את הבדיקות, אבל החיסרון הוא שהבדיקה של כל אחד מאיתנו מחכה בתור שלה לשינוע, לעיבוד ולדיווח.

במדינות רבות בעולם זה כבר לא כך, ומכשירים שיכולים לבצע בדיקות מעבדה מסוימות בעת המפגש עם הרופא הפכו נפוצים. בנוהל שפרסם משרד הבריאות נכתב שגם בישראל כבר זוהתה "הגירה לא מבוקרת" של בדיקות אל נקודות הקצה - תחום שקיבל דחיפה בתקופת הקורונה, ומכשירי המדף שנפוצו בשווקים בחו"ל הקדימו את הרגולציה. עם הזמן הם נעשים קטנים יותר, זולים ויותר ופשוטים יותר, והם מופעלים בנקודות קצה על ידי מי שאינם בהכרח עובדי מעבדה, או אפילו צוות רפואי, אלא על ידי מי שעברו הכשרה ייעודית לתפעול המכשיר.

האחריות של המעבדות

זליגה לא מבוקרת כזאת מעלה חששות, אומר פרץ, שהיה שותף כראש ארגון אילמ"ר בקידום הנוהל. ראשית, ישנו סיכון לטעות בדיגום בגלל חוסר מיומנות בביצוע הבדיקה או בגלל תנאי שטח מאתגרים. טלטול של הדגימה, תנאי חום וקור יוצאי דופן, זיהומים מקומיים - כל אלה עלולים להשפיע על התוצאה ואף לגרום נזק למטופלים.

לכן הכוונה תחילה להגביל את הבדיקות למרפאות קצה, לבתי מרקחת (במקום ייעודי שיוקדש לכך), לשירותי חירום כמו מד"א ולבית המטופל.

בעיה נוספת היא ההתמודדות עם התוצאות. כדי לפענח אותן דרוש לפעמים כוח אדם ייחודי שלא בהכרח זמין בנקודת הקצה, גם אם הבדיקה עצמה מבוצעת בה. ובעיה שלישית קשורה בהעברת המידע למטופל. לדוגמה, מה קורה אם התשובה עלולה לטלטל את חייו של אדם, כמו בדיקת אבהות או בדיקה למחלה קשה? יש גם בדיקות שתוצאתן עלולה להיות לא חד־משמעית ודרוש תיווך נכון שלה על ידי רופא. ומה אם ביצוע הבדיקה מחייב גם תיעוד, כמו בדיקת איידס במקרה שהתוצאה חיובית?

שאלה אחרת היא מה עושים עם "ערכי פאניקה" המחייבים טיפול חירום. מי אחראי (גם משפטית) להרים דגל אדום אם ערכים כאלה עולים בבדיקה?

מהסיבות האלה, משרד הבריאות החליט להשאיר את האחריות לבדיקות הללו בידי המעבדות. כל בדיקה שתבוצע בנקודת קצה תשויך למעבדה שתקבל עליה אחריות וזו תהיה אחראית לקבוע את הפרוטוקול לדיגום בתיאום עם מעבדות אחרות ועם משרד הבריאות, להכשיר את הדוגמים, לדווח בהתאם לנהלים ולהקים מערכת הפעלה שתאפשר לעדכן את תוצאות הבדיקות לרשומה הרפואית של המטופל.

השארת האחריות למעבדות אפשרה למעשה לרתום את אילמ"ר למשימה ולנטרל התנגדות. "כארגון מקצועי שפתאום משנים לו את הכללים, היינו צריכים לעבור תהליך כדי לקבל את העובדה שכך אפשר לעבוד וגם לשמור על הציבור", אומר פרץ. "אני מלא הערכה למשרד הבריאות על האופן שבו הקשיבו לנו ולכל הגורמים הרלוונטיים, ולאופן שבו ניהלו את התהליך.

"הנוהל יצמצם כניסתם של גורמים שהם רק עסקיים ולא אנשי מקצוע. לא כל אחד יכול להיכנס ל־Ebay ולהזמין בדיקות".

"לא ידקרו לשווא"

בעקבות השיחות, הוחלט על כמה סוגי בדיקות שאסור יהיה לבצע מחוץ למעבדה: בדיקות גנטיות ובדיקות פתולוגיה, בשל התהליך הרגיש הדרוש בעת מתן התוצאות, בדיקות סמים ובדיקות פוריות.

אילו בדיקות יהיו הראשונות שייצאו אל נקודות הקצה? "החשודות המיידיות הן ספירת דם ובדיקת טרופונין לאבחון מחלת לב, כדי לקבל החלטה אם לשלוח מטופל למיון", מעריך רוטמן.

חברה ישראלית בשם נובמד פיתחה בדיקה כזאת, שניתן עקרונית לבצע אותה בבית, אולם עד כה הנהלים אסרו על השימוש בה בישראל.

במשרד הבריאות מעריכים שגם בדיקות כימיה בדם (למשל כולסטרול, סוכר וחלבונים) יבוצעו כך. גם בדיקת הסטרפטוקוק שניתן לבצע בבית תהיה מדויקת יותר אם יבצע אותה איש צוות מיומן ולכן היא מתאימה לביצוע בנקודת הקצה.

לדברי פרץ, "נראה גם בדיקות למחלות זיהומיות נשימתיות ובדיקות כמו המוגלובין A1c (לאבחון סוכרת, שנחשבת מדויקת יותר מבדיקת רמת הסוכר בדם)".

כשבדיקות נגישות יותר, משתמשים בהן יותר. האם קופות החולים חוששות מהשפעתן על התקציב? לדברי גורם במשרד הבריאות, "בדיקות מעבדה בישראל הן זולות ומהירות יחסית לעולם, ולכן אנחנו חושבים שבדיקות רבות שאין בהן דחיפות יישלחו עדיין למעבדה.

"במקרה שיש דחיפות, האבחון במקום יכול לחסוך טיפולים מיותרים או הידרדרות במצב בעקבות העיכוב בטיפול. במחירים הנוכחיים של המכשירים, אפשר אפילו להרוויח יותר במניעת מצב כזה מאשר תוספת העלות של הבדיקה. לגבי שימוש יתר בבדיקות בגלל הנגישות, אנחנו מאמינים שרופאים לא יתחילו לדקור את המטופלים שלהם לשווא".