אושר לקריאה שנייה ושלישית: הוועדה לבחירת שופטים לא תמנה את נציב השופטים הבא

ועדת החוקה בראשותו של ח"כ שמחה רוטמן אישרה היום (ג'), לאחר הליך חקיקה מואץ, לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שנועדה להעביר את השליטה בוועדה שתמנה את נציב התלונות הציבור על השופטים הבא לוועדה חדשה בראשות שר המשפטים. זאת במקום המצב הקיים, שבו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון מציעים יחד מועמד לתפקיד הנציב, והוועדה לבחירת שופטים מחליטה. מדובר בהצעת חוק פרטית של יו"ר ועדת החוקה רוטמן, שנועדה למנוע מינוי של שופט בית המשפט העליון בדימוס.

בקשת הרביזיה בנושא נדחתה. ח"כ קארין אלהרר מסרה: "מדובר בפתרון לא טוב לסיטואציה פשוטה ופתירה, שכל מטרתו היא להשתלט על שופטי ישראל כדי שפסיקתם תהיה מותאמת לקואליציה. זה חוק רע, שיש להתנגד לו". ח"כ גלעד קריב הוסיף: ״חוק ההשתלטות על הנציבות יבוטל ביום הראשון של הכנסת הבאה". 

● תביעת המיליונים והפשרה שכמעט הייתה: למה נוחי דנקנר נסוג?
● קרעי: הליך הדחת היועמ"שית יתחיל בשבועיים-שלושה הקרובים

מאז מאי 2024 אין נציב תלונות על השופטים בישראל לנוכח חוסר הסכמה בין שר המשפטים יריב לוין לבין נשיא בית המשפט העליון - בתחילה ממלא-המקום עוזי פוגלמן שפרש, ולאחר מכן יצחק עמית - הנשיא החדש. לוין מתנגד למינוי שופט בית משפט עליון בדימוס כפי שנהוג, ואילו ברשות השופטת מתנגדים למנות שופט בדימוס בערכאה נמוכה נוכח החשיבות של מי שבוחן תלונות על כלל הערכאות. 

רוב של ארבעה 

לפי הנוסח שאושר, הוועדה תכלול שבעה חברים, ויידרש רוב של ארבעה לבחירת הנציב. שלושה מחברי הוועדה יהיו נציגי הקואליציה ועוד דיין בדימוס שייבחר על-ידי הרבנים הראשיים לישראל, כך שהנציב יוכל להיבחר על-ידי הקואליציה יחד עם נציג של הרבנים. 

הרבנים הראשיים נתפסים כבעלי זיקה פוליטית. במצב כזה, החשש הוא שהנציג שימנו ישמש כצינור למינוי על-ידי גורמים בעלי זיקה פוליטית.

שבעת החברים בוועדה יהיו: שר המשפטים, שר העבודה, שני שופטים בדימוס שייבחרו האחד על-ידי שופט בית המשפט העליון והשני על-ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שייבחר על-ידי הרבנים הראשיים, הסנגורית הארצית הציבורית וחבר כנסת שייבחר בדרך שיחליט יו"ר הכנסת.

באשר להצעת מועמדים לוועדה: כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיערך ברוב רגיל של ארבעה מתוך שבעה. משך כהונת חברי הוועדה יעמוד על 4.5 שנים, ומבין שני הנציגים שבוחרים שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט המחוזיים - אחד יהיה אישה. 

"שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק" 

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה בדיוני ועדת החוקה כי מדובר ב"שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק היא תופעה הולכת וגוברת בכנסת הזו".

עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, כינה את המהלך "פסול" ואמר כי שינוי אופן המינוי הוא חלק מהמאמצים להחליש את הרשות השופטת, לפגוע בעצמאות השופטים ולהגביר את הפוליטיזציה בהליכי מינוי השופטים.

ח"כ רוטמן אמר בדיון כי "המציאות שבה שופט מכהן, ואחר-כך שלושה שופטים מכהנים, בוחרים מי מברר עליהם תלונות, זו מציאות חולנית שאסור לקבל. זו מציאות שהופיעה בספר החוקים של ישראל והיא חור גדול שהיה צריך לתקן. הפתרון לא מושלם, אבל האלטרנטיבה כרגע היא שהם יישבו ויסגרו ביניהם, והשופט עמית יוכל לבחור מי יברר עליו את התלונות. זה לא מקובל". 

"הפיכה משטרית על סטרואידים" 

ח"כ יואב סגלוביץ, שהתנגד להצעת החוק, אמר: "החוק נולד בחטא, בגלל ששר המשפטים לא מדבר עם נשיא העליון. הצעת החוק נחתה על שולחננו כחלק מפקודה מסודרת לאצבע בעין למערכת המשפט. יש פה שליטה פוליטית קואליציונית, ונותנים כוח בידי אותו נציב עתידי".

ח"כ גלעד קריב אמר: "זו חקיקה המחזירה אותנו לימים של לפני ה-6 באוקטובר ואף חמור מכך. אני עומד על קריאתי לכל האופוזיציה להבין שחזרנו לימי המהפכה המשטרית על טורבו".

בתנועה לאיכות השלטון אומרים כי מדובר ב"הפיכה משטרית על סטרואידים - צעד נוסף במתקפה השיטתית והמתמשכת על עצמאות מערכת המשפט, שמטרתו המובהקת היא להכפיף את הרשות השופטת לשליטה פוליטית ישירה. הרכב הוועדה המוצע, עם רוב מובנה לנציגי הקואליציה, יאפשר לדרג הפוליטי לשלוט במי שאמור לחקור ולהעמיד שופטים לדין משמעתי - מהלך המהווה פגיעה יסודית בעיקרון הפרדת הרשויות ובדמוקרטיה הישראלית". 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, כתב בתגובה: "חוק ההשתלטות על תפקיד נציב תלונות הציבור על השופטים הוא חרפה, ונדבך מרכזי ורעיל בחוקי ההפיכה המשטרית שלוין ורוטמן מקדמים באמוק בחסות המלחמה. כל מטרת החוק היא בחירת נציב פוליטי, שירסק את המוסד החשוב של ביקורת על שופטים ויתרכז בניהול מסעות רדיפה נגד שופטים, במטרה למרר את חייהם ולהביא לשליטה פוליטית של השלטון במערכת המשפט. ניאבק נגדו בכל הכוח, ציבורית ומשפטית".