הסטארט-אפ החדש של אמנון שעשוע והמהלך המפתיע של אפל: השבוע בהייטק

הילה וייסברג פרסמה במוסף G כתבה חשובה על השפעת הקורונה על אי השוויון המגדרי , גם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (איור: הילה נועם). אני נותן את הבמה להילה ולפוסט שהיא פרסמה על הכתבה (ואתייחס בסוף בקצרה גם להייטק ספציפי):

"הקורונה טלטלה את החיים שלנו בכל כך הרבה מובנים, וברמה הכלכלית היא טלטלה בעיקר את חייהם של העובדים החלשים יותר, ועוד יותר מכך, העובדות החלשות יותר (משתכרות שכר נמוך) בגלל אופי המקצועות שנפגעו הכי קשה: תיירות, מסחר, שירותים, פנאי ותרבות וכן הלאה. הן המלצריות, הן המוכרות בחנויות, הן המוקדניות וסוכנות הנסיעות.

אבל אז התברר עוד משהו. גם נשים (אימהות, יש לדייק) שעובדות במקצועות שנפגעו פחות במשבר, מצאו את עצמן פגועות מאוד. בשבועות האחרונים שוחחתי עם הייטקיסטיות, כלכלניות, אדריכליות, רופאות, מרפאות בעיסוק ומהנדסות ושמעתי מהן על איך הקורונה - באופן זה או אחר - החזירה אותן הביתה. "מצאתי את עצמי עקרת בית, בעל כורחי. לא זיהיתי את עצמי. טיגנתי שניצלים וקציצות לילדים ושאלתי את עצמי: זה הייעוד שלי?", סיפרה לי אנליסטית שפוטרה אחרי הסגר הראשון.

הטריגר היה סגירת מערכות החינוך. הנשים הן אלה שמצאו את עצמן יוצאות מוקדם מהמשרד או עובדות בעיקר בלילות, בעוד הקולגה המשיך כרגיל; הן היו אלה שביקשו חל"ת כי פשוט לא עמדו במעמסה; הן היו אלה שבמקביל לישיבה בעבודה, גם היו אחראיות לתפעול הזום של כיתה ד' 3. המעמסה הזו דחקה את חלקן אל מחוץ לשוק העבודה ואחרות עוד יידחקו ממנו בעתיד.

'הרגשתי שאני משאירה את הילדים שלי מאחור כמו כלבים בבית, לא עמדתי בזה', סיפרה אחת מהן, שביקשה חל"ת בקיץ. אחרת אמרה: 'הוא מרוויח כפול ממני, אז היה ברור מי נשאר בסגר עם הילדה בת השלוש'. לפי דוח של מקינזי וארגון Lean in מהקיץ האחרון כמעט אחת מכל ארבע נשים (23%) - אחת מכל ארבע! - שהן אימהות לילדים עד גיל 10 שוקלת לעזוב את שוק העבודה, לעומת 13% מהעובדים בסטטוס הזה. מספר המנהלות הבכירות שחושבות לצמצם את משרתן או לעזוב גדול פי 1.5 ממספר המנהלים הבכירים. הסטטיסטיקות האלה עלולות לפגוש גם אותנו.

אולי התובנה הכי חזקה מכל זה היא שהקורונה העלתה מעל פני השטח את מה שביום יום (בעיקר כל עוד יש מערכת חינוך מתפקדת), הרבה יותר קל להעלים ממנו עין: הנורמות, הציפיות החברתיות, פערי השכר - כל אלה הם עדיין לרעת נשים. "לא ניצלנו את המשבר הזה כדי לתקן את היחסים בין המינים. רמת השוביניזם לפני פרוץ המגפה זהה לזו של 1 בנובמבר", הסביר פרופ' מאיר יעיש. 'אישה שעובדת מהבית ואישה שפוטרה - הן מקדישות מספר שעות דומה לטיפול בבית ובילדים'. וזה אומר הכל, לא?

שריל סנדברג אמרה בתגובה לדוח ש: 'אם היה לנו כפתור פאניקה, היינו לוחצים עליו כעת". זה בהחלט הזמן ללחוץ על הכפתור. ולהחזיר את מערכת החינוך לתפקוד מלא. מתברר שכשהיא סגורה, אימהות הן הנפגעות העיקריות'.

לפרק בפודקאסט "הצוללת" על הנושא.

----------

אם מישהו רוצה להמשיך לספר לעצמו שבחברות ההייטק זה לא קורה - הוא עוצם עיניים. באחרונה אמר לי איל וולדמן שבמלאנוקס יותר נשים מבקשות לצאת מוקדם בהשוואה לגברים. נכון, הבעיה לא מתחילה בחברות ההייטק אבל זה גלגל שמזין את עצמו - נשים יוצאות יותר מוקדם בגלל הבניות חברתיות לפיהן האחריות של האישה לגידול הילדים גדולה יותר, ואז הניסיון, הוותק והיכולת שלהן להתקדם נפגעת - דבר שמוביל לכך שהשכר שלהן לא צומח בקצב של שכר הגברים. כשמדברים על פערי שכר בין גברים ונשים - זאת הסיבה. בדרך כלל לא מדובר באפליה ישירה אלא מאפליה מגדרית מובנית בחברה הישראלית ובשוק העבודה, אותה הכתבה הוכיחה מעל לכל ספק.

השכר הממוצע של הייטקיסטיות נמוך ב-16% (ויותר) מזה של גברים. זה אומר שגם אם שני בני הזוג הייטקיסטים, יכול מאוד להיות שהקריירה של האישה היא זאת שתיפגע. נכון, יש חברות שנותנות חופשות לידה ארוכות לגברים, דבר חשוב מאוד בניסיון לשנות את התפיסות החברתיות, אולם לא הכל מסתכם בהגדרות. יש גם אלמנטים חמקמקים יותר שחייבים לשים אליהם לב. מעסיקים נוהגים להגיד שאין אפליית שכר בחברות שלהן, או ששום תפקיד אינו סגור בפני נשים. הבעיה עמוקה הרבה יותר.

האחריות היא של כולנו - בני זוג, קולגות, מעסיקים וכו' - לוודא שאין אפליה במקום העבודה, שלא נזרקות הערות כלפי הורים שיוצאים מוקדם או שהם אף נפגעים מכך, במודע או שלא במודע. וגם בתוך המשפחה - לחשוב פעם אחר פעם האם אנחנו לא משמרים תפקידים מגדריים, שאנחנו לא מתנערים מאחריות לגידול הילדים שלנו ושדרך קבלת ההחלטות המשפחתית לוקחת בחשבון את שני בני הזוג (כן, יש כמובן משפחות שחייבות לחשוב על כל שקל, ולכן אי אפשר לשפוט אותן). ולפני הכל, להכיר בבעיה, לזכור שהמצב אמנם לא ישתפר ביום אחד, אך הדרך לפתרון צריכה להתחיל כבר היום.

האם התירוצים של אפל עדיין תקפים?

אפל הודיעה השבוע כי תפחית בחצי את העמלה שהיא גובה ממפתחי אפליקציות באפסטור, אך רק לאלו שהמכירות שלהן מסתכמות במיליון דולר ומטה (אופיר דור עם הפרטים). כיום החברה גובה מכלל המפתחים עמלות של 30%. העמלות הללו, שאוהבים לכנות אותן "מס אפל", עומד בבסיס סכסוך בין אפל לאפיק גיימס, מפתחת פורטנייט. הסכסוך הגיע באחרונה לבית המשפט, ובמקביל אפיק גיימס רתמה חברות נוספות לביקורת ציבורית נגד אפל.

דוברת אפל מסרה בעבר ל"וול סטריט ג'ורנל" שהעמלות משמשות למימון מאמצי החברה להפחית את דואר הזבל, התוכנות הזדוניות וההונאות. היא ציינה גם כלים למפתחי אפליקציות שאפל מספקת בחינם, כמו TestFlight לבדיקת גרסאות בטא ולסיוע טכני ו-Xcode, סביבת תוכנה שמאפשרת למפתחים לפתח את היישומים שלהם.

האם העלויות הללו נחתכו בחצי? ברור שלא. אפל רוצה להצטייר ככזאת שעוזרת לעסקים קטנים, אבל אם כך, אז איך היא תנמק מעתה את הצורך בגביית 30%? אין לי השכלה משפטית, אבל זה נשמע לי בעייתי. תמיד ניתן לטעון שהחברה החליטה על "מיסוי" דיפרנציאלי, כלומר שהחברות העשירות ישלמו יותר. אבל כאן נכנסת בעיה אחרת - הנוכחות בחנות האפליקציות גם עוזרת להגדיל את החשיפה לאפליקציות, וזה חלק מהסיבה שאפל גובה את העמלה. אולם בפורטנייט טוענים, בצדק, שהם לא זקוקים לחשיפה הזאת מכיוון שמכירים אותם מספיק. כנראה שבינתיים אפל חוששת יותר משיח ציבורי שלילי מאשר הפסד במשפט.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● עירא היה יוצר וידאו שלא מצא מוזיקה לסרטונים שלו, ורצה להקים אתר שיפתור את הבעיה; אסף לא הבין מי יקנה את זה, אבל זרם; איציק התלבט אבל נתן צ'אנס; היום הם מספקים מוזיקה ליוטיוברים הכי חמים ברשת, וגם פרנסה לאמנים ישראלים. חברת ארליסט מציגה: כך מגלגלים עשרות מיליוני דולר מחדר האוכל בקיבוץ. ראיון של אופיר דור

● בתחילת משבר הקורונה החליט דובי פרנסס להקפיא גיוס קרן פינטק חדשה, אך אז ראה את האופטימיות בתעשייה ואת הסטארט־אפים שלו מגייסים הון בזה אחר זה. לאחר שגייס קרן של 75 מיליון דולר הוא מזהיר בראיון ל"גלובס" מפני השלכות המצב הכלכלי: "הרבה חדי קרן לא אמיתיים, אלו שבהם אני מושקע - כן", וגם חושף באופן חריג את התשואות של הקרנות שלו

● תשקיף ההנפקה של ענקית התיירות Airbnb נותן הצצה לפעילות החברה בתקופה מאתגרת, שכוללת חודשיים "אבודים" ב־2020, שבה הצליחה לצמצם את הירידה בהכנסות ואף להציג רווח מפתיע. וגם - כיצד נערכים לשינויים בדפוסי התיירות

● כלא או שחרור בערבות? קבלת קצבה או שלילה שלה? אישור הלוואה או סירוב? ביותר ויותר מקרים מי שקובע בסוגיות הרות הגורל הללו הם אלגוריתמים. בראיון לגלובס ד"ר דועא אבו אליונס חקרה את הנושא במסגרת דוקטורט שעשתה בהרווארד, ומזהירה: "אלגוריתם נשמע כמו פתרון קסם, אבל התוצאה שונה לחלוטין". ראיון של גלי וינרב ושלומית לן

● סכסוך משפטי בין אורקל לגוגל בנוגע לקניין רוחני נמשך כבר כמעט עשור והגיע באחרונה לביהמ"ש העליון האמריקאי. ההכרעה, שצפויה להתקבל בקיץ הבא, תבהיר למיליוני מתכנתים בעולם מה מותר להעתיק, במה אסור להשתמש ותגדיר מה הוא "שימוש הוגן". הקרב שישרטט מחדש את גבולות החדשנות

● משלמים ב-Colu בבתי קפה וחנויות? כנראה שלא לעוד הרבה זמן. Colu עומדת לפני שינוי עסקי נוסף, אחרי שסגרה בעבר את פעילות הקריפטו שלה, ויוצאת מהפעילות בישראל

● טוויטר הוסיפה השבוע סטוריז, לינקדאין הוסיפה גם באחרונה. אורי ברקוביץ' כתב על זה: האם הסטנדרטיזציה של הרשתות החברתיות תחזק את השמרנות או דווקא תעודד את החברות לבדל את עצמן בתחומים אחרים?

● עבודה מהבית? אפל שוכרת שטח בפארק מת"ם בחיפה ב-30 מיליון שקל לשנה. בהזדמנות זו, אריק מירובסקי ואורי ברקוביץ' כתבו על הפארק שמפגיש בין אפל, אינטל, גוגל, אמזון ומיקרוסופט

מה בתעשייה

רכישה

חברת BondIT שמפתחת מערכות למנהלי השקעות אג"ח, רוכשת את חברת Scorable שמספקת מערכת מבוססת בינה מלאכותית לחיזוי והסבר הדירוג של אגרות החוב והחברות המנפיקות. בחברה מסרו כי הרכישה תתבצע באופן של החלפת מניות לפי שווי של 12-16 מיליון דולר. חברת BondIT הוקמה ב-2015 על ידי איתי רביד.

קרן השקעות

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd הודיעה כי התאגיד היפני ORIX (אוריקס) השקיע בה השקעה אסטרטגית בהיקף של 60 מיליון דולר. בעקבות המהלך מתכננת OurCrowd לספק לענקית השירותים הפיננסיים מיפן גישה לטכנולוגיות וחברות חדשניות ולהשקיע בהתרחבות פעילותה ברחבי העולם. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

● חברת הסייבר קאטו נטוורקס גייסה 130 מיליון דולר נוספים לפי שווי של מיליארד דולר (לפני הכסף), שבעה חודשים לאחר סבב הגיוס הקודם שלה. קאטו נוסדה ב-2015 על ידי שלמה קרמר וגור שץ. מי שהובילה את סבב הגיוס היא זרוע הצמיחה של קרן לייטספיד, שגם הובילה את שני סבבי הגיוס הקודמים של החברה. בסבב גם השתתפה משקיעה חדשה - קואטו - לצד המשקיעים הקיימים, גריילוק, Singtel Innov8, ואקרו קפיטל (אספקט ונצ'רס). קאטו מפתחת רשת ארגונית בענן, וכך גם מאפשרת לה להיות מאובטחת יותר. לידיעה המלאה.

● חברת פורטר (Forter), המפתחת פתרונות למניעת הונאות במסחר מקוון, הודיעה כי השלימה גיוס של 125 מיליון דולר על פי שווי של 1.25 מיליארד דולר (לפני הכסף). פורטר הוקמה ב-2013 על ידי מיכאל רייטבלט, לירון דמרי ואלון שמש. את סבב הגיוס הובילו קרן בסמר ואיתי צידון, ממייסדי חברת לייטריקס, שבעצמה הפכה לחד-קרן בשנה שעברה. בגיוס השתתפו גם קרן פליקס קפיטל, סקויה קפיטל, NewView Capital, סקייל ונצ'רס, March Capital Partners ו-Commerce Ventures. לידיעה המלאה.

● חברת ורביט, שמפתחת טכנולוגיה לתמלול אוטומטי, הודיעה על גיוס של 60 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 110 מיליון דולר). ורביט הוקמה ב-2016 על ידי תום ליבנה, אריק שלף וקובי בן צבי. את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון סאפאייר ונצ'רס האמריקאית והשתתפו בו גם המשקיעות הקיימות בחברה - הקרנות ורטקס, סטרייפ, כללטק, ISF והקרן הגרמנית HV ונצ'רס, אליהן הצטרפה גם ורטקס צמיחה. לידיעה המלאה.

● חברת K-Health, שמאפשרת למשתמשים לקבל חוות דעת ראשונית באמצעות אפליקציה, הודיעה על גיוס של 42 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 139 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי אלון בלוך, ישראל רוט ורן שאול. את סבב הגיוס הובילה Valor Equity Partners והשתתפו בו גם Marcy Venture Partners, שנוסדה על ידי המוזיקאי ,JAY-Z, קרן פיקו וכן את המשקיעים הקיימים 14W ומקס ונצ'רס.

● חברת Fireblocks (פיירבלוקס), המתמחה בהעברה מאובטחת של מטבעות קריפטו, הודיעה על השלמת סבב גיוס בהיקף של 30 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 46 מיליון דולר). פיירבלוקס הוקמה ב-2018 על ידי מיכאל שאולוב, עידן עפרת, ופבל ברנגולץ. את סבב הגיוס הובילה קרן Paradigm והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים: החברות Tenaya Capital ,Swisscom ,Galaxy Digital, Digital Currency Group ,Cedar Hill Capital וקרן Cyberstarts של גילי רענן. לידיעה המלאה.

● הסטארט-אפ הישראלי קונטרולאפ (ControlUp), המפתח טכנולוגיה לניהול מחשבי הקצה בארגונים גדולים, הודיע על השלמת סבב גיוס בהיקף של 27 מיליון דולר (בסך הכל גייסה הסטארט-אפ 40 מיליון דולר). הסטארט-אפ הוקם ב-2011 על ידי אסף גנות ויוני אביטל. את סבב הגיוס הובילו הקרנות JVP ו-K1. לידיעה המלאה.

● הסטארט-אפ AI21 Labs , שמפתח מערכות בינה מלאכותית להבנה ויצירה של שפה טבעית, גייס 25 מיליון דולר והודיע לראשונה גם על גיוס יד של 9.5 מיליון דולר (בסך הכל 35 מיליון דולר). החברה הוקמה על ידי פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם ואורי גושן. את סבב הגיוס של החברה הובילה פיטנגו פירסט, והשתתפה בו קרן TPY Capital. לידיעה המלאה.

● חברת אנבאונד טק (Unbound Tech), שמפתחת פלטפורמת ניהול מפתחות קריפטוגרפיים, הודיעה על גיוס של 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 40 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי פרופ' יהודה לינדל, פרופ' נייג'ל סמארט וגיא פאר. את סבב הגיוס הובילה קרן Evolution Equity Partners ובין המשקיעים בחברה נמנים גם הבנקים גולדמן זאקס וסיטי קרן Innovation Endeavors ו-BlueRed Partners.

● חברת ביונד-מיינדס (BeyondMinds), שמסייעת לארגונים לפתור בעיות עסקיות באמצעות בינה מלאכותית, הודיעה על גיוס 15 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 16 מיליון דולר). ביונד-מיינדס הוקמה בסוף 2018 על ידי רותם אללוף, ד"ר רועי מחרז ואור קרמר (שאינו פעיל בחברה כיום). את סבב הגיוס, שנסגר בחודש אוגוסט, הובילה קרן גרוב ונצ'רס, והשתתף בו גם מריוס נכט. לידיעה המלאה.

● חברת הפינטק אובליגו (Obligo), המפתחת תחליף לפיקדונות מזומן בחוזי שכירות בארה"ב, הודיעה על גיוס 13.5 מיליון דולר בהובלת קרן 10D (בסך הכל גייסה החברה 16.5 מיליון דולר). אובליגו נוסדה ב-2018 על ידי האחים רועי ועמרי דור, יפתח ברוך ואור הררי. בסבב הגיוס השתתפו גם מספר משקיעי נדל"ן אסטרטגיים מארה"ב והצטרפו אליו המשקיעים הקיימים של אובליגו, 83North ואנטרי קפיטל. לידיעה המלאה.

● חברת Ride Vision, שמפתחת מערכת בטיחות לאופנועים, גייסה 7 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 10 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2018 על ידי אורי לביא וליאור כהן. את סבב הגיוס הובילה קרן OurCrowd, והשתתפו בו גם הקרנות YL Ventures ו-obilion, וכן חברת Metagal.

● הסטארט-אפ Build Security, שמפתחת מערכת לניהול הרשאות בארגונים, גייסה 6 מיליון דולר בסבב סיד. הסטארט-אפ הוקם השנה על ידי עמית קנפר ודקל בראונשטיין. את סבב הגיוס הובילה קרן YL Ventures, והשתתפו בו גם שורה של משקיעים מעולם הסייבר, בהם ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר CrowdStrike.

● הסטארט-אפ ליסטורי (Listory), שמפתח פיד מותאם אישית, גייס 4 מיליון דולר בסבב סיד. ליסטורי התחילה לפעול כסטארט-אפ בתוך אאוטבריין, ובחודש מרץ האחרון החלה לפעול באופן עצמאי. הרעיון מאחורי החברה פותח על ידי יניב גלעד, לשעבר ראש תחום משתמשי הקצה באאוטבריין. את סבב הגיוס הובילו הקרנות ויולה ונצ'רס, גלוביס קפיטל ורודיום של דניאל רקנאטי. לידיעה המלאה.