סקר גלובס: 59% מהציבור בעד פשרה ברפורמה המשפטית. ומי האדם שיכול להוביל מתווה כזה

מה חושב הציבור בישראל על הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין? את השאלה הזאת בדקנו באמצעות סקר מיוחד לגלובס, שבוצע על-ידי חברת Shiluv I²R. מהסקר, שבוצע בקרב מדגם מייצג של 500 גברים ונשים, יהודים וערבים, עולה כי הציבור בישראל נגד הרפורמה של השר לוין. עוד עולה מהסקר כי שני שלישים מהציבור טוענים כי כלל לא הבינו או לא התעניינו במשמעות הרפורמה בעת שהצביעו בבחירות האחרונות לכנסת לפני כחצי שנה.

● זו הבעיה האמיתית של מערכת המשפט, ואלה ההצעות לפתרון |  אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
● ברקע המחאה: בממשלה שוקלים לרכך את רפורמת המשפט

לנשאלים הוצגו ארבעת סעיפי הרפורמה העיקריים - חקיקת פסקת ההתגברות ברוב של 61, מינוי יועצים משפטיים כמשרות אמון, ביטול עילת הסבירות ושליטת הקואליציה במינוי שופטים.

התוצאות חד-משמעיות: 43% מהציבור מתנגד לרפורמה המשפטית של השר יריב לוין, לעומת 19% התומכים בה. 20% הביעו תמיכה בחלק מהסעיפים.

המתנגדים נמנים בעיקר עם השמאל (76% בקרבם) והמרכז (71%), בזמן שהימין יותר מפוצל בנושא: רק 36% מהימין תומך בכל סעיפי הרפורמה, בעוד 28% ממנו תומך רק בחלק מהסעיפים.

בפרופיל הדמוגרפי של המשיבים - ההתנגדות לרפורמה גוברת ככל שעולים הגיל, ההשכלה והמצב הכלכלי (ההכנסה), אבל אין הבדלים משמעותיים בכל הקשור למגדר.

רוב יחסי חושב שניתן להגיע לפשרה

49% מהציבור חושב שפשרה בנוגע להצעות רפורמה היא אפשרית, במידה כזאת או אחרת של ודאות. זאת לעומת 36% הגורסים שפשרה אינה אפשרית. גם כאן ההבדלים גדולים: בימין 62% חושבים שפשרה היא אפשרית, בשמאל 57% חושבים שהיא אינה אפשרית, ובמרכז לשתי הדעות יש משקל שווה.

רוב מוחלט בעד פשרה

בשאלה האם רצוי להגיע לפשרה, נמצא רוב מוחלט (59%) החושב שזה הדבר הנכון לעשות. רק 25% מהמשיבים התנגדו לכל פשרה.

התמיכה בפשרה חזקה מאוד בימין (68%) ובמרכז (63%), אבל גם בשמאל יש לה רוב יחסי, של 49%.

אין מדרג חשיבות לסעיפי הרפורמה

אחד הממצאים המעניינים הוא התשובות לשאלה: בנוגע לאילו מהסעיפים הבאים של הרפורמה ניתן לדעתך להתפשר? התשובות מפתיעות: אין הבדלים גדולים בנכונות להתפשר על שינוי הליך מינוי השופטים, פסקת ההתגברות, יועצים משפטיים ועילת הסבירות. 23% מתנגדים לכל פשרה. ישראל אולייניק, נשיא חברת שילוב, אמר כי "מחצית מהאוכלוסייה (55%) חושבת שיש סעיפים שניתן להתפשר עליהם. בקרב מי שציינו שיש סעיפים שניתן להתפשר עליהם, ציינו בממוצע שני סעיפים".

מה המשמעות? לא לגמרי ברור. ניתן מצד אחד לומר שאין מרכיב אחד מובהק ברפורמה שהוא "ייהרג ובל-יעבור". באותה מידה ניתן לומר את ההפך: לגבי כל אחד מהסעיפים יש כנראה רוב בציבור שאינו מוכן להתפשר עליו.

מי האישיות שהכי תשכנע לפשרה?

השאלה שנשאלה הייתה - תמיכה של מי מהאישים הבאים בנוסחת הפשרה הייתה משכנעת אותך לקבל אותה? חמישה שמות הוצגו לנשאלים (בכל שאלון הוצגו שמות האישים בסדר משתנה):
1. נשיא המדינה יצחק הרצוג; 2. ראש הממשלה בנימין נתניהו; 3. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד; 4. נשיאת העליון אסתר חיות; 5. ח"כ בני גנץ; 6. אף אחד/לא יודע/ת

השאלה נשאלה בשני שלבים: בשלב הראשון ניתן היה לבחור רק באישיות אחת, ובשלב השני בעוד אחת. התשובות המוצגות משקפות את שני השלבים יחד.

29% מהציבור היו מקבלים פשרה הנתמכת על-ידי נשיאת העליון אסתר חיות ורק אחר-כך האישים האחרים. אגב, הרוב היחסי הכי גדול (43%) השיב ש"אף אחד" או "לא יודע". גם כאן החלוקה הפוליטית מובהקת: יש רוב בשמאל (46%) ובמרכז (48%) לפשרה הנתמכת על-ידי חיות, לעומת רוב בימין (42%) לפשרה הנתמכת על-ידי נתניהו.

במערכת הבחירות לא הבנו שתהיה רפורמה משפטית כזאת

ניסינו לבחון האם הציבור היה בכלל מודע לרפורמה המשפטית בעת שהצביע לכנסת בנובמבר האחרון. השאלה שהוצגה בסקר נוסחה כך: האם בעת שהצבעת לכנסת בפעם האחרונה הבנת כי על הפרק עומדת רפורמה משפטית כמו זו המוצעת כיום?

רק שליש מהציבור (34%) השיב שידע שעל הפרק רפורמה משפטית כפי שהיא מוצעת כיום. חלק ידע ובגלל זה הצביע ימין (22%), והחלק השני ידע ובגלל זה הצביע לשמאל (12%). אבל רוב יחסי של 39% טוען כי לא הבין את משמעות הרפורמה בזמן ההצבעה.

למעלה מרבע מהמשיבים (28%) אמרו שזה לא עניין אותם או לא שהם התעמקו בנושא. המשמעות - לגבי רוב גדול בציבור (67%) נושא הרפורמה היה לא ברור או בכלל "חלף" לו מעל או מתחת לרדאר.