צריכים לקחת הלוואה? כך תעשו את זה נכון

הכתבה הקודמת בסדרת ניהול הכסף המשפחתי עסקה במשבר בשוק ההון - הזינוק באינפלציה והריבית המטפסת - והשפעתו על ניהול החסכונות. הכתבה הנוכחית גם תעסוק במשבר, ובעיקר בגורמים הכלכליים שמשתנים ועומדים בבסיסו, תוך התמקדות בהשפעתם על ניהול החובות של משקי הבית.

האיום על החובות

החובות מתחלקים לסוגים שונים על פי בסיס ההצמדה. יש הלוואות שנלקחות בריבית קבועה, כלומר הריבית ידועה בעת לקיחת ההלוואה, והיא לא משתנה לאורך חיי ההלוואה. אפשרות אחרת היא הלוואה שצמודה למדד המחירים לצרכן, בה הריבית משתנה ביחד עם מדד המחירים לצרכן. הלוואות נפוצות נוספות צמודות לריבית הפריים, שהיא ריבית בנק ישראל +1.5%. הריבית בהלוואות אלו משתנה ביחד עם השינוי בריבית בנק ישראל.

ישנן גם הלוואות שצמודות לשינויים במנגנונים נוספים: הלוואות צמודות למדד תשומות הבניה, הלוואות שצמודות לשינויים במט"ח, הלוואות שצמודות לעוגנים מסוימים ומשתנות מידי תקופה (למשל, כל חמש שנים), וגם הלוואות שצמודות למספר גורמים, כמו מדד מחירים לצרכן.

המצב הכלכלי בעולם כיום מוביל לכך שכל ההלוואות במסלולים המרכזיים מתייקרות. לאחר שנים של אינפלציה אפסית בעולם, גל של התייקרויות מוביל לכך שמדד המחירים מרים את הראש. בישראל קצב האינפלציה השנתי כבר הגיע ל-4% - מעל היעד של בנק ישראל. קצב האינפלציה השנתי מייקר את כל ההלוואות צמודות המדד.

הדרך להילחם באינפלציה היא על ידי העלאת ריבית הבנקים המרכזיים, ובהם ריבית בנק ישראל, מה שייקר את כל ההלוואות צמודות הפריים ואת הריביות במסלולים הקבועים. מדוע? מכיוון שריבית קבועה משקפת מצב בו הלווה לא לוקח סיכונים על עצמו, כך שהבנק הוא זה שמתמודד עם סיכון האינפלציה או סיכון העלאת ריבית בנק ישראל. לכן, הריבית הקבועה תהיה הריבית היקרה ביותר מבין האפשרויות. 

  

אולם, חשוב להבין שהריבית הקבועה משקפת את ההערכות של הבנק לגבי הסיכונים שהוא לוקח על עצמו - כמו אינפלציה. בתקופה בה האינפלציה מרימה ראש, הסיכון שהבנק רואה לנגד עיניו עולה, וישתקף בגובה הריבית הקבועה. חשוב להדגיש שהשינוי המדובר רלוונטי רק למי שלוקח הלוואה חדשה ויקבל אותה בריבית גבוהה יותר, ולא למי שכבר יש לו הלוואה קיימת, בה הריבית הקבועה לא תשתנה.

אז מה בעצם קורה בשבועות האחרונים? בנק ישראל פרסם השבוע את נתוני ריביות המשכנתאות בחודש אפריל, וכבר אז נרשמה קפיצה גבוהה בגובה הריבית. חשוב להדגיש שמדובר בקפיצה בריבית הבסיס ההתחלתית לאלו שלקחו משכנתאות חדשות. כלומר, כל מי שלוקח משכנתא כעת, לוקח אותה בריבית התחלתית גבוהה יותר, ובהמשך הריבית תעלה בהתאם למנגנון ההצמדה שהוא בחר: פריים, מדד, עוגן וכדומה.

הגברת הרגישות למחיר

עידן הריבית הנמוכה בעשור וחצי האחרונים הוא גם עידן "הכסף הזול". כלומר, היה זול ללוות כסף, בין אם זה לצריכה, להשקעה או למשכנתא. עידן הכסף הזול היה חלק ממדיניות מוניטרית מכוונת של הבנקים המרכזיים, שנועדה לעודד את האזרחים להוציא כסף לצריכה ועל ידי כך לעודד צמיחה כלכלית. העידן הזה כעת מגיע לסיומו, לבצע מספר התאמות בחשיבה הכלכלית ובהתנהלות.

ככל שהכסף יקר יותר, מומלץ לעבור מהחשיבה "כמה זה ייצא לי בהחזר החודשי" ל"כמה עולה לי ההלוואה". בשנים האחרונות רבים התרגלו לחשוב במונחים של החזרת סכום מסוים בכל חודש, בתמורה לרכישת מוצר מסוים (למשל, רכב). כאשר המוצר או ההלוואה התייקרו, ההחזר נשאר קבוע והתארך במספר חודשים, מה שלמעשה גם מוביל להתארכות תקופת ההחזר הממוצעת של המשכנתא.

כשהכסף מתחיל להתייקר בצורה משמעותית, כדאי מאוד לסגל הסתכלות שונה, ולשאול "כמה זה עולה לי?". לדוגמא, בשנה שעברה נלקחה הלוואה בריבית 8% צמוד לשלושה שנים עבור חופשה בחו"ל. כמה החופשה תעלה בשקלים, ולא באחוזים? כמה תעלה הלוואה להחליף ריהוט, כשריבית בנק ישראל היא כבר לא 0.1%, אלא 1.5%? ההבנה של העלות האמיתית של הכסף, היא הבסיס ללקיחת הלוואה מושכלת ונכונה. על העלות משפיעה גם אורך תקופת ההלוואה, ולא רק גובה הריבית, כך שהארכת תקופת החזרת המשכנתא - רק מייקרת אותה.

הבנת הסיכונים

החודשים האחרונים מלמדים שאחרי תקופה די ארוכה של אינפלציה אפסית, כנראה שסיכון האינפלציה הוערך בחסר - לא רק ברמת הלווה הסופי, אלא גם ברמת קובעי המדיניות. למשל, אינפלציה היא תהליך לא ידוע וקשה לחיזוי, ופעמים רבות מתבטאת בהערכת חסר של הסיכון. התקופה הנוכחית מתאפיינת בחוסר ודאות גבוה מהרגיל, גם בשווקים הפיננסים וגם בכלכלה העולמית. בתקופה הזו, צריך להבין לעומק את מהות הסיכונים להם חשופים המשקיעים בעת לקיחת ההלוואה, ולא להקל בהם ראש.

זהירות עם המינוף

"הכסף הזול" הוביל לפרקטיקה שהפכה להיות נפוצה - לקיחת הלוואות במטרה להשקיע את הכסף ולקבל תשואה גבוהה יותר. כלומר, מינוף לטובת השקעה. ההלוואות אטרקטיביות נלקחות פעמים רבות מגופים מוסדיים למי שמנהל אצלן את החיסכון. באקלים הפיננסי הנוכחי, הסיכון בפרקטיקה הזאת עלה מאוד - בייחוד למי שלוקח את ההלוואה להשקעות בשוק ההון. מומלץ לשים לב שככל שתעלה ריבית בנק ישראל, גם הכדאיות הכלכלית של הפרקטיקה הזאת דורשת בחינה מחדש.

משכנתאות בקצה המזלג

למשכנתאות, שהם החוב הפיננסי הגדול ביותר שלוקח על עצמו משק הבית, נקדיש כתבה נפרדת שתעסוק באופן המיטבי לתכנון המשכנתא. עם זאת, בהקשר של השינויים בכלכלה שמשפיעים על המשכנתאות, ראוי לציין שלקיחת משכנתא כעת - שנקודת הפתיחה שלה מראש יקרה יותר, בתקופה בה ישנן עליות בכל מנגנוני ההצמדה - כדאי מאוד להיות ערים לתרחישים של עליית ריבית בנק ישראל ואף בקצב האינפלציה. עליית ריבית ואף קצב אינפלציה הם תרחישים שעשויים להשפיע על גובה ההחזר החודשי כבר בחודשים הקרובים.

לסיכום, הכלל שתקף תמיד לכל תקופה, בין אם קצב האינפלציה דוהר והריבית מטפסת, חשוב לדעת ולתכנן מראש מהיכן וכיצד מחזירים את ההלוואה.

הצעת חוק: מיחזור משכנתאות ייכנס לרפורמת הניוד

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקריאה טרומית את הצעת החוק להקלה בתהליך מיחזור משכנתאות והעברת משכנתא קיימת מבנק לבנק. על פי ההצעה - אותה יזם חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה - העברת הרישומים בין הבנקים תבוצע בהליך פנימי במקום, ותחסוך ללקוח את ההליך המסורבל.

"מדובר במהלך צרכני שיגביר את התחרות בתחום מיחזורי המשכנתאות, ויאפשר לצרכנים שנרתעים מההליך המסורבל והמתיש לחסוך בעמלות מיותרות", אמר לגלובס חבר הכנסת אשר. הצעת החוק זכתה לתמיכת חבר הכנסת מיכאל ביטון ממפלגת כחול לבן, יו"ר ועדת הכלכלה.

ההליך הנוכחי ארוך ומסורבל ללקוח

במסגרת הליך מיחזור משכנתא, הלקוח נדרש להגיע פיזית אל הבנק מספר פעמים לשם הרישומים ומתן הוראות להיכן להעביר את התשלום בין הבנקים. על פי הצעת החוק, תהליך סילוק ההלוואה הישנה והפרוצדורה הנלווית לכך, יתבצע במערכות הפנימיות בין הבנקים ותחסוך ללקוח את ההליך ארוך ומייגע.

הצעת החוק מתבססת על רפורמת הניוד בין חשבונות הבנקים, ומרחיבה אותה לניוד הלוואות לדיור. בהתאם, לבנק ישראל תוענק סמכות לקבוע עמלות לגבי ביצוע ניוד משכנתאות על ידי הבנקים. במקביל, בנק ישראל יידרש לקדם תקנות ברוח החוק בתוך ארבעה חודשים.