בשבוע שעבר פורסמה טיוטת חוק הסדרים, אותה מתכוון האוצר להעביר בסמוך לאישור תקציב המדינה לשנת 2023. בין סעיפי טיוטת החוק מסתתר סעיף חשוב להפקדות הפנסיוניות של כולנו, ולפיו לא נוכל להפקיד כספים לקופת הביטוח, כל עוד לא הופקד הסכום המקסימלי האפשרי לקרן פנסיה חדשה. ובמילים אחרות, ביטוח המנהלים, שהיה אחד מהמכשירים הפנסיוניים השנויים ביותר במחלוקת, ישנה את אופיו. כעת, ממכשיר המהווה תחליף לקרן הפנסיה עבור הפקדות שוטפות, הוא יהפוך למכשיר משלים לו, רק להפקדות הנגזרות משכר הגבוה פי שניים מהשכר הממוצע במשק. החוק החדש יחול רק על מצטרפים חדשים.
בדברי ההסבר להצעה נכתב שהשינוי נעשה כיוון שביטוחי המנהלים הם מוצר נחות ביחס לקרן הפנסיה - דבר שמתבטא גם בדמי הניהול הגבוהים של ביטוחי מנהלים. האמירה הברורה לגבי נחיתות ביטוחי המנהלים אל מול קרנות הפנסיה מבטאת עמדה רגולטורית שכדאי לשים אליה לב גם אם החוק לא יאושר במתכונת הנוכחית. אז בשלב זה, מה היא בעצם המשמעות האופרטיבית של החקיקה המסתמנת על שוק הפנסיה?
ביטוחי מנהלים: על רגל אחת
כאמור, ביטוחי המנהלים מהווים מוצר פנסיוני תחליפי לקרן הפנסיה, רק ממותג בצורה יפה יותר. שני המכשירים הפנסיוניים הללו כוללים ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח למקרה מוות וחיסכון לגיל פרישה שנהנה מהטבות מס מהמדינה.
לאורך השנים, ביטוחי המנהלים עברו רפורמות רבות ושונות. כך, ממוצר שכלל הבטחת תשואה - הוא הפך למוצר שבו כספי החוסכים הושקעו בשוק ההון, וממוצר שניתן למשוך את הכספים ממנו במשיכה חד פעמית בעת היציאה לקצבה - הוא הפך ב-2008 למוצר שניתן לקבל ממנו קצבה חודשית בלבד.
אולם, השינוי הדרמטי ביותר בביטוח מנהלים הגיע בשנת 2013 - ביטול ההבטחה למקדם בפוליסה שהגן מפני התארכות תוחלת החיים. מה המשמעות של המקדם? המקדם הוא מספר שמחלק את סכום החיסכון שלנו על מנת לדעת מהי הקצבה החודשית בעת היציאה לפנסיה. למשל, אם המקדם 200, וחסכתם מילון שקל, הקצבה החודשית שלכם תהיה 5,000 שקלים בכל חודש.
ככל שהמקדם גבוה יותר, כך הקצבה החודשית לסכום נתון תהיה נמוכה יותר. אז איך בעצם נקבע המקדם? ישנם שני מרכיבים שמשפיעים עליו: תוחלת החיים והריבית על כספי החיסכון מרגע הפרישה ואילך. בקרנות הפנסיה, המקדם איננו מובטח כלל. בביטוחי המנהלים, החלק של תוחלת החיים הובטח, אך כאמור הבטחה זו בוטלה.
עד שהחוק יאושר, תצפו לשיווק אגרסיבי
גם בתקופה בה המקדם היה מובטח, הייתה מחלוקת האם יש עדיפות לביטוחי המנהלים על קרנות הפנסיה והאם הבטחת המקדם מצדיקה את העלות הגבוהה שלו. בתקופה זו, ביטוחי המנהלים שווקו באופן אגרסיבי מאוד על ידי סוכני הביטוח כמוצר פרימיום בשיווק שהתבסס בחלקו על פחד, כשהטענה המרכזית שלהם הייתה: בביטוחי מנהלים הקצבה לא תקוצץ כמו בקרנות הפנסיה הוותיקות.
גם לאחר ביטול המקדם המובטח, המשיך השיווק מתוך פחד כשהפעם ביטוחי המנהלים הפכו למעין חוזה אישי מול חברת הביטוח - במקום הערבות ההדדית שיש בקרן הפנסיה, שמשפיעה על התשואה בקרן. בעולם הפנסיוני שיווק מתוך פחד הוא דבר יעיל לחברות הביטוח - גם כך מדובר במכשירים שהאדם הממוצע מתקשה להבין אותם והם כוללים חוסר ודאות. אז מכשיר שמוביל לצמצום חוסר הודאות בדמות ביטוח המנהלים - גם אם הוא נחות יותר - קל יותר למכור.
ובחזרה לזמננו. כעת הגיעה הצעת האוצר להפסיק את ההפקדות אל ביטוחי המנהלים כמוצר פנסיוני ראשוני. עד שהאיסור יכנס לתוקף, אנו צפויים גם לראות מבצעי שיווק לביטוחי המנהלים בסגנון "מהר מהר לפני שייגמר". מדובר בשיטה נפוצה בענף במוצרים וביטוחים שהמפקח מגביל את מכירתם, כשהטענה המרכזית של חברות הביטוח - אם תעזבו עכשיו, כבר לא תוכלו להתחרט על כך.
בשורה התחתונה: כיצד ישפיע החוק עליכם?
מה בעצם משמעות הצעת החוק? בעבר היו שלושה מוצרים פנסיוניים שנהנו מהטבות מס ויכולנו להפקיד אליהם את החיסכון לגיל פרישה - קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. אלא שכעת, לאחר שיעבור חוק ההסדרים, יהיה בפועל מוצר אחד שאליו ילכו ההפקדות הפנסיוניות והוא קרן הפנסיה החדשה (קופת הגמל היא מוצר בעייתי בהקשר זה כיוון שהיא זקוקה למעטפת ביטוחים נפרדת, שלא מובנית בתוך מכשיר החיסכון כמו קרן הפנסיה וביטוח המנהלים, ולכן בפועל אין הפקדות פנסיוניות כמכשיר ראשי לקופות גמל כמעט בכלל).
הפניית כל הישראלים לקרנות הפנסיה מציבה את כל החוסכים במנגנון של ערבות הדדית בעל כורחם, קרי מנגנון איזון אקטוארי, לפיו אם לקרן יש עודף של תביעות ביחס לנכסים שלה - למשל מתו הרבה אנשים, או הרבה אנשים חלו והגישו לקרן תביעה על אובדן כושר עבודה - מפחיתים לכל העמיתים את הזכויות בהתאם. ואותו דבר הפוך: אם יש לה מעט תביעות ביחס לנכסים - מעלים לכל העמיתים את הזכויות. במצב זה, הרגולטור צריך להיות ער הרבה יותר לפיקוח הנאות על המנגנון, על תיקון מהיר של פגמים בו ועל סבסודים צולבים.
כדאי לשים לב שיש הבדלים בין הביטוחים בביטוחי המנהלים לאלו שבקרן הפנסיה, הרלוונטיים בייחוד למי שעובד בתחום עיסוק ספציפי. ייתכן שעבורכם ביטוח אובדן כושר העבודה בביטוחי המנהלים התאים יותר מהביטוח הקיים בקרן הפנסיה. כיום יש לכך פיתרון במכשיר שנקרא "מטריה ביטוחית" שניתן להוסיף לקרן הפנסיה, וכדאי להיות מודעים אליו כאשר מצטרפים להסדרים פנסיוניים. מטריה ביטוחית משמשת כהרחבה משמעותית של קרן הפנסיה, והיא מספקת ביטוח מקיף במקרים של אובדן כושר עבודה.
שאלת השאלות: איזה ביטוח עדיף?
הוויכוח סביב איזה ביטוח עדיף - ביטוח מנהלים או קרן פנסיה - הוא פחות רלוונטי עבור מצטרפים חדשים, אלא יותר לגבי אנשים שכבר יש להם ביטוח מנהלים יקר. אז איזה ביטוח עדיף לכם? אין תשובה חד משמעית, ככל הנראה לבעלי ביטוחים משנות ה-90 עם מקדם טוב, כדאי להישאר בפוליסה מאשר לבעלי ביטוחים לאחר 2013, ללא מקדם מובטח ובעלות דמי ניהול גבוהה.
ככלל אצבע, למי שיש פוליסה מ-2004 ואילך, כדאי לעשות סימולציה שתשווה בין המוצרים ולקבל החלטה. חשוב מאוד גם לשים לב לאותיות הקטנות של הפוליסה ולהבין באילו תנאים אתם בכלל תנצלו את המקדם המובטח. בחלק לא מועט מהפוליסות, משלמים דמי ניהול גבוהים עבור מקדם שלא תנצלו, שכן באותיות הקטנות של הפוליסה יש תנאים מאוד ספציפיים למימוש המקדם. למשל, מתוך חמישה מסלולים לקבלת הקצבה, רק אחד הוא בתנאי המקדם המובטח, ואם תרצו מסלול אחר תוותרו על המקדם המובטח.
דוגמה אחרת היא שדמי הניהול שתשלמו לחברת הביטוח בתקופה שאתם מקבלים קצבה, יובילו לכך שעל אף המקדם המובטח - הקצבה תהיה נמוכה יותר מאשר אם תניידו את החיסכון לקרן פנסיה. כדאי להבין אם לפי תנאי הפוליסה שלכם, תנצלו בכלל את המקדם, עליו אתם משלמים לאורך השנים את דמי הניהול הגבוהים.
מצטרפים למוצרי הפנסיה המשלימים
בקטגוריה של המוצרים הפנסיוניים המשלימים שלא נהנים מהטבות מס של המדינה נמצאים קרן פנסיה כללית וקופת גמל, ואליהם מצטרפים ביטוחי המנהלים. גם כאן חשוב להיות ערים לאפשרויות, ולבקש מאיש המקצוע שמולכם הצעות למוצר שמתאים לצרכים שלכם. כמו כן, חשוב לבדוק, בין היתר, האם יש צורך בביטוחים מעבר לשכר הזה, מה עלות הביטוחים במכשיר המוצע ומהם דמי הניהול בכל אחד מהמוצרים?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.