לא רק מניות ואג"ח: איך עוד אפשר להשקיע בשוק ההון?

הכתבות הקודמות בסדרת "ניהול הכסף המשפחתי" עסקו בהשקעת החסכונות דרך הבורסות, מכשירי השקעה מובנים, או באמצעות השקעה עצמאית. כל זאת, לצד בחינת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהדרכים, ובעיקר למי הן מתאימות. הכתבה הנוכחית תצלול לעומק ההשקעות, תוך עיסוק באילו אפשרויות השקעה קיימות לציבור, מה משפיע על ההשקעות עצמן, ולמה כדאי לשים לב.

מניות: עליות חדות לצד ירידות חדות

שני הכלים המרכזיים בהם מושקע כסף בשוק ההון הם מניות ואג"ח (איגרות חוב). מניות הן יחידות השתתפות בהון קיים של חברה מסוימת. כלומר, כשקונים מניה, קונים חלק מחברה. פוטנציאל הרווח ברכישת מניה מגיע מאחד משני מקורות: המקור הראשון, דיווידנדים. חברה שמרוויחה, מחלקת חלק מהרווחים לבעלי המניות שהשקיעו בה, ובזכותם היא יכלה לצמוח ולקיים את פעילותה העסקית.

ישנן חברות שמצהירות על מדיניות דיווידנדים ברורה, וכך למשקיעים יש וודאות שככל שירשמו רווחים ויתקיימו התנאים הקבועים במדיניות החברה, הם ייהנו מדיווידנד. על כן, השקעה בחברות היא אחת מאסטרטגיות ההשקעה הקיימות במניות.

מקור הרווח השני ממניות, הוא עליית ערך המניה. אם המשקיעים קנו מניה במחיר מסוים, ומחירה עלה, הם יוכלו למכור אותה ולהרוויח בהמשך, לאחר שהיא תרשום תשואה.

יש לא מעט אסטרטגיות לבחירת מניות. למשל, ניתן להתמקד במניות ערך מול מניות צמיחה. התמקדות במניות ערך היא התמקדות במניות של חברות יציבות, שכבר הניבו רווחים וחילקו דיווידנדים, אך עדיין נסחרות במחיר נמוך מהשווי הכלכלי שלהן. מנגד, מניות צמיחה הן מניות של חברות צעירות המצויות בצמיחה מואצת, כשההנחה היא שהרווחים שלהן יגדלו בקצב גבוה יותר מאשר אלו של חברות הערך.

יש לציין שהשקעה במניות נחשבת תנודתית - עליות חדות לצד ירידות חדות. על כן, ניהול החסכונות במכשירים מובנים, כמו קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה, מחייב לבחון את רמת הסיכון של ההשקעה בהתאם לאחוז המניות במסלול שנבחר. כלומר, ככל שאחוז המניות גבוה יותר, המסלול יסווג כאגרסיבי יותר. אמנם לאורך שנים המניות יסבלו מתנודתיות, אך הן צפויות לרשום תשואה לחוסכים בטווח הארוך.

  

בחסכונות הפנסיוניים, במידה ולא נבחר אחרת, אחוז המניות בתיק נקבע בהתאם לגיל ההצטרפות, וככל שמתגברים, האחוז הולך ויורד. המסלול האוטומטי לא בהכרח מתאים לכולם, וצעירים שמצטרפים לשוק העבודה צריכים לשקול לצאת ממנו ולבחור אחוז מניות גבוה יותר, שימקסם להם את פוטנציאל התשואה לטווח חיסכון של עשרות שנים. אולם, אם המשקיע החליט לצאת מהמסלול האוטומטי, עליו לזכור שבגיל מבוגר יותר הוא יצטרך להתאים את המסלול, ולהפחית את הסיכון ככל שמתקרבים לפרישה.

אג"ח: הלוואות בתמורה לריבית

כאמור, המכשיר העיקרי השני להשקעות בשוק ההון הוא אג"ח. איגרת חוב היא הלוואה שניתנת לחברה (באג"ח קונצרני) או למדינה (באג"ח ממשלתי), תמורת ריבית שמשקפת את הסיכון. קיים סיכון משמעותי שהכסף המלווה לא ישוב למשקיע, מה שידוע גם בשם "יעשה תספורת למשקיעים". בנוסף, גובה הריבית של האג"ח מושפע ממספר אלמנטים שונים, כמו הפעילות העסקית של החברה שבאג"ח שלה הושקעו הכספים או ההתחייבויות קודמות שלה, וכך גם מפרק זמן עבורו ניתנה ההלוואה.

באג"ח, כמו במניות, ניתן להרוויח בשני דרכים: הדרך הראשונה, להחזיק את האיגרת עד לפדיון. במקרה הזה המשקיע יקבל בסוף הדרך את הריבית שהאג"ח התחייבה לשלם. הדרך השנייה, אם מדובר באיגרות שנסחרות, יש להן שער שנקבע לפי הערכת השוק לגבי היכולת לעמוד בהתחייבות.

קיימים מקרים בהם השער לא באמת משקף את הסיכון הריאלי של חדלות פירעון, מכיוון שבבורסה השער של האיגרת יכול לעלות ולרדת, ולפעמים הוא יורד למרות שהחברה עומדת בהחזר ההלוואה. הסיבה שזה קורה היא שבשוק ההון מבדילים בין "כסף חכם" ו"כסף טיפש". הראשון, "כסף חכם", הוא כסף שנכנס להשקעה מסוימת מתוך קבלת החלטה מושכלת שמתבססת על ניתוח ואסטרטגיה. השני, "כסף טיפש", הוא כסף שנכנס להשקעה מסוימת באופן שרירותי. בתקופות של נפילות בשווקים ותנודתיות גבוהה, "הכסף הטיפש" פעמים רבות מוכר את ההשקעות במחירים נמוכים, ולכן נוצר מצב שבו מחיר האג"ח לא באמת משקף את הסיכויים של החברה להחזיר את החוב.

בחיסכון במכשירים מובנים, כמו קופת גמל להשקעה או במסלולי ההשקעה במכשירי החיסכון לטווח ארוך, האג"ח נמצאות בשפע. בין היתר, זו אחת הסיבות לירידות שנרשמות בתיקי חיסכון רבים בחודשים האחרונים, כיוון שהתנודתיות והירידות בשווקים מתחילת השנה לא פוסחות על אפיקי האג"ח.

יש גם אלטרנטיבות להשקעות בשוק ההון

גם במניות וגם באג"ח אפשר להשקיע בחברה בודדת ורכישת מכשיר ההשקעה מתאים. אם לא רוצים להשקיע בחברה בודדת, ניתן להשקיע בקבוצת חברות או באמצעות מכשיר אקטיבי, למשל דרך קרן נאמנות, בה מנהל המכשיר קובע את זהות החברות שמוצעות למשקיעים. ניתן גם להשקיע באמצעות מכשיר השקעה פסיבי, למשל קרן מחקה, שעוקבת אחרי מדד מסוים.

מלבד מכשירים אלו, התפתחו בשנים האחרונות השקעות רבות שנקראות בשם הכולל "השקעות אלטרנטיביות", שמהוות אלטרנטיבה להשקעות בשוק ההון, ונחשבות לפופולריות בקרב משקיעים רבים. אז מדוע הן משגשגות? ראשית, כחלק מפיזור סיכונים בהשקעות, משקיעים רבים מפזרים את ההשקעה גם בתוך שוק ההון, וגם מחוצה לו.

שנית, בשנים האחרונות האג"ח מציעות תשואה נמוכה מאוד, בשל הריבית הנמוכה ארוכת השנים. לכן, מי שלא רוצה לשים את כל כספו במניות, מחפש אפיקי השקעה אלטרנטיביים. גם בתוך מכשירי החיסכון המובנים של הגופים המוסדיים ישנן השקעות אלטרנטיביות רבות, זאת בשל יכולות לבצע עסקאות פרטיות מורכבות יותר, ולא רק לרכוש ולמכור אג"ח בשוק ההון.

השקעות אלטרנטיביות כוללות בתוכן קשת רחבה מאוד של השקעות שונות זו מזו ברמת הסיכון, בשקיפות ובנזילות. בהשקעות אלטרנטיביות ניתן למצוא השקעות בנדל"ן בארץ, השקעות בנדל"ן בחו"ל באופן ישיר, השקעות בנדל"ן בחו"ל באופן עקיף דרך קרנות, השקעות בפלטפורמות של הלוואות, בפלטפורמות גיוס הון, בקריפטו ועוד. כל אחת מסוגי ההשקעות הללו היא עולם ומלואו, כל אחת מהן דורשת הבנה ראשונית של מהו בעצם הסיכון שאנו לוקחים בהשקעה, ומהיכן יגיע הרווח שלנו.

על אף שזה נשמע ברור, לפעמים הסיכון חמקמק מאוד וקשה להבין אותו. למשל, השקעה בשני בתים בערים שונות יכולה לחשוף אותנו לסוגים שונים לגמרי של סיכונים: בעיר אחת יש אוניברסיטה ושוכרים, ובשנייה לא. בפרויקט אחד יש כבר היתרים, והשני צריך לקום על קרקע שאמורה לעבור שינוי יעוד.

שהשקעות בשוק ההון צריכות לעמוד בכללים ובפיקוח של רשות ניירות ערך, גם המוצרים עצמם וגם האנשים שמציעים אותם, עוד שההשקעות האלטרנטיביות פטורות מאלו. על כן, בחינת ההשקעות האלטרנטיביות צריכה להיעשות בתשומת לב, ומתוך חשדנות כלפי אנשי השיווק, שברוב המכריע של המקרים ייטו לצד האופטימי.