חגי הקניות של נובמבר: הרכישות באשראי הן בריבית דו-ספרתית

הריבית שמטפסת מורגשת היטב בכיס של כולנו. חגי הקניות שבפתח עשויים להחמיר את המצב, אם נתפתה לרכוש מעבר ליכולות הכלכלית שלנו. במקרה כזה, נגלה כי מחיר הכסף התייקר באופן משמעותי בשל עליית הריבית. כתבה זו תעסוק בשלושה סוגי אשראי נפוצים, ומה כדאי לדעת עליהם.

● מי מפחד מריבית גבוהה? כך אפשר להגדיל את החסכונות בעזרתה 
● שני הבנקים הגדולים מציעים לציבור ריבית דומה: איך זה קורה ומה אפשר לעשות? 
● מתי להצמיד למדד ואיך נדע אם הריבית משתלמת: 5 כללים להשקעה בפיקדון 
● בלי אקסל ואפליקציות: ההרגלים שיעזרו לכם לעקוב אחר ההוצאות 

1. פריסת תשלומי האשראי: אל תתגלגלו

הסוג הראשון הוא פריסת תשלומים בקרדיט, כלומר רכישה באשראי שניתן לנו על-ידי חברות כרטיסי האשראי. סוג זה מבוסס פריים, והעלאת ריבית בנק ישראל תייקר אותו. אם נסתכל על הדוחות של החברות בסוף 2021, כאשר ריבית בנק ישראל הייתה 0.1%, והפריים היה 1.6%, הריבית הממוצעת של כאל עמדה על 10.1%, של מקס על 7.4%, ושל ישראכרט על 8.2%.

בסוף המחצית הראשונה, כאשר ריבית בנק ישראל עמדה על 0.75%, והפריים על 2.25%, הריבית בכאל עמדה על 10.4%, במקס על 8.1%, ובישראכרט על 9.3%.

  

מה ניתן מהנתונים? אצל שתיים מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי (מקס וישראכרט), עליית הריבית הייתה גבוהה מזו של בנק ישראל באותה תקופה. לעומת זאת, בכאל, שכבר בסוף הרבעון הראשון הייתה בריבית דו-ספרתית על האשראי, ככל הנראה נעשה שינוי בתמהיל הלקוחות. אבל אם נתעלם משינוי זה, השורה התחתונה היא שצרכני האשראי סופגים את עליית ריבית בנק ישראל, שצפויה להמשיך לעלות.

היום, כשהריבית במשק עומדת על 2.75%, וריבית הפריים על 4.25%, לקוח שקיבל אשראי צמוד פריים בריבית הממוצעת של סוף 2021, ישלם בכאל ריבית שתעמוד על 12.75%, במקס על 10.05%, ובישראכרט על 10.85% - וזו העלות ללקוח ממוצע, לא בעייתי או חריג.

ריביות אלה מייקרות מאוד את הרכישות, וצריך לזכור: ככל שאנו נפרוס את ההחזר לתקופה ארוכה יותר - כך נייקר עוד יותר את הרכישה, וזאת משתי סיבות: ראשית, הריבית תמיד נגבית על קרן ההלוואה שטרם נפרעה, ובפריסה ארוכה הקרן יורדת לאט יותר. שנית, עליות הריבית צפויות להמשיך, ואלה יתגלגלו באופן אוטומטי להחזר החודשי.

נתעכב על עוד סוג של אשראי שמעניקות החברות, והוא האשראי המתגלגל. כלומר, אם השתמשנו הרבה באשראי, נצטרך לשלם סכום שאנו נקבע, ושאר החיוב יתגלגל לחודש הבא. זהו אשראי שבדרך-כלל יקר מאוד, עלותו בדרך-כלל היא מעל לריבית הממוצעת, וקל מאוד להתחיל לגלגל חיובים, אך קשה יותר להפסיק. לרוב, ההפסקה נעשית רק לאחר שהחוב התנפח בגלל הריביות, ובאשראי מתגלגל הוא מתנפח מהר.

2. המינוס: אשראי לכל דבר ועניין

אם נבצע קניות ללא חלוקה לקרדיט, כלומר ללא הלוואה מחברות כרטיסי האשראי, אבל נחרוג מהיכולת שלנו, ככל הנראה נהיה במינוס. מצב זה הוא אשראי לכל דבר, בריבית נדיבה, שגם היא מבוססת פריים ותמשיך ותעלה ככל שהריבית במשק תטפס. כמה נדיבה? בבנקים הריבית על המינוס מתחלקת בדרך-כלל לשתי מדרגות: ריבית "נמוכה יותר" על המדרגה הראשונה, וריבית גבוהה יותר עד לגובה המסגרת.

היום, אחרי עליות הריבית, על-פי מחשבון משרד האוצר, הריבית הממוצעת על המדרגה הנמוכה יותר של המינוס עומדת על 9.4%, אבל היא עשויה להגיע עד ל-14.14%. כמובן, שככל שהמדרגות הולכות ועולות, כך גם הריביות.

3. BNPL: הסוף המר בכל חודש

סוג חדש של אשראי שנכנס בשנה האחרונה לישראל הוא אשראי מחוץ למסגרת בנקודת הרכישה - BNPL, במסגרתו החברה שנותנת את האשראי היא חברה עימה יש לנו יש הסכם. לעתים, בעוד שבעולם אשראי זה ניתן ללא ריבית, בישראל הוא ניתן בריבית נדיבה למדי.

מעבר לריבית, ישנן שתי בעיות נוספות עם סוג זה של אשראי: ראשית, הוא מפתה לבצע רכישות גדולות ובזבזניות יותר ממה שהתכוונו, כך גם מודות החברות שמציעות את האשראי הזה. כך למשל, בחברות התעופה מספרים כי מי שמשתמש ב-BNPL, בדרך-כלל מבצע שדרוגים ורוכש כרטיסים למושבים יקרים יותר ממה שהתכוון.

שנית, מכיוון שהאשראי הוא מחוץ למסגרת, הוא לא יגביל אותנו ברכישות נוספות במהלך החודש, ונראה אותו רק בסוף התקופה, כשהוא יתווסף למסגרות העמוסות לעייפה. ואז, לא מן הנמנע, נגלה כי הוא יוצר לנו קושי תזרימי.