הריבית לא תרד, המסים יעלו - והסיבה לכך מפתיעה

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי־דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות

בחודשים האחרונים תחזיות מדד המחירים לצרכן מפספסות בגדול פעם אחר פעם. בספטמבר, לדוגמה, המדד היה נמוך משמעותית מהצפי והפתיע לטובה את השווקים. לעומת זאת, באוגוסט הוא זינק בחדות רחוק מתחזיות הכלכלנים. הסיבה לפערים הללו נעוצה בסעיף אחד - מחירי הטיסות - ששיטת המדידה שלו שונתה בשנה שעברה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התנודות החדות במחירי הטיסות הפכו את העלייה חודשית במדד המחירים לצרכן לירידה. בחודש שעבר מחירי הנסיעות לחו"ל צנחו ב־16.7% והורידו את המדד, אחרי שבאוגוסט הם זינקו ב־22.1% ודחפו אותו כלפי מעלה.

הטלטלה באחד המדדים הכלכליים החשובים במשק מקשה על החזאים, ולא ברור עד כמה הוא משקף את המציאות. כך לדוגמה, בין ספטמבר שקדם למלחמה לספטמבר השנה, מחירי הטיסות בכלל ירדו - אף שהציבור הישראלי מרגיש מגמה הפוכה לחלוטין בכיס. בלמ"ס מסבירים זאת בכך שהביקוש הגיע לשיא בקיץ, ובכך שספטמבר השנה יצא נטול חגים בשונה מבשנה שעברה. אולם גם חברת התעופה אל על מדווחת בדוחותיה הרבעוניים על עליות מחירים - בניגוד לנתוני הלמ"ס.

ההשלכות דרמטיות: המדד משפיע באופן ישיר על המסים, הקצבאות, הארנונה, השכר במשק, מחירי השכירות המוסדית, הלוואות צמודות למדד (כולל משכנתאות) וכמו כן על קבלת החלטות שנוגעות ליוקר המחיה - כולל ריבית בנק ישראל. כשאלה מתייקרים, הדבר יוצר תגובת שרשרת שמתגלגלת לכיס של הצרכנים.

אומנם על־פי התקציב המתוכנן, צפויה הקפאה של מדרגות מס ההכנסה והקצבאות שתקצץ בהן ריאלית על־מנת להתגבר על הגירעון, אך כך או כך המדידה והדיוק במדד הם קריטיים, ואפילו תנועה קלה משפיעה כלכלית באופן דרמטי.

לא חפה מבעיות

המשקל של סעיף "הוצאות על נסיעה לחו"ל וטיסות בארץ" במדד המחירים לצרכן עומד על כ־3.5%. מתוכו, לפי הלמ"ס, המשקל הנוכחי של מחירי הטיסות לחו"ל בלבד עומד על כמעט 3%. המשמעות היא שירידה של 16.7% כפי שהיה בחודש האחרון מיתרגמת לירידה של כ־0.5% במדד. כלומר, כשמדד המחירים לצרכן יורד ב־0.2% כפי שקרה בספטמבר, זה בדיוק ההבדל בין עלייה לירידה - מה שהפתיע את החזאים.

כדי לברר את מחירי הטיסות בספטמבר, בלמ"ס עשו ממוצע בין כרטיסים שנרכשו בכמה מועדים שונים - חודש לפני התקופה הנבדקת, ארבעה חודשים לפני ושבעה חודשים לפני - כלומר באוגוסט, מאי ופברואר. כך למשל שוקללו מוקדם יותר השנה גם מחירי טיסות שהוזמנו טרום המלחמה.

זאת בניגוד לשיטה הישנה, במסגרתה המדד חושב חודש לפני באמצעות פנייה לחברות התעופה ואיסוף מחירי הטיסות מהן. משקל השינויים חושב בהתאם למשקלי החברות והיעדים של רשות שדות התעופה.

אך כפי שהלמ"ס הסבירו, באמצעות שיטה זו לא נאספו מחירים של הזמנות אונליין וסוגי טיסות מובחנים כמו סדירות ולואו קוסט. לכן הוחלט בלשכה להתחיל לאסוף באופן ישיר את מחירי הטיסות מהאינטרנט, במרווחים של מספר חודשים לפני ההמראה. כך הם מקבלים גישה למידע חדש, מה שאמור להניב תוצאות מדויקות יותר.

עם זאת, המתודולוגיה לא חפה מבעיות, בעיקר משום שלא "הריצו" אותה במשך זמן מסוים לפני שהיא הפכה לחלק רשמי ממדד המחירים לצרכן. כששינו את מתודולוגיית מחירי הביגוד וההנעלה ב־2017, הלמ"ס פרסמו את הנתונים המקבילים בשתי השיטות לאורך זמן, ורק לאחר מכן עברו רשמית לשיטה החדשה. במקרה של הטיסות לא היה ניתן לעשות זאת, משום שלא היה ניתן לגשת לנתונים בדיעבד דרך האינטרנט, מה שאומר שעדיין לא יכול להיות תקנון מתאים לעונתיות - והמחירים משתוללים בהתאם.

לא מה שיכריע

גם השינוי בהרגלי ההזמנות יוצר בעיה במתודולוגיה של הלמ"ס. בשל המלחמה ואי־הוודאות, לא מעט ישראלים מזמינים כיום טיסות יקרות שבוע ואפילו ימים ספורים לפני, מה שלא משתקף בשיטה הנוכחית.

תוצאה מפתיעה נוספת שנובעת מהשיטה החדשה היא שבין ספטמבר 2023 לספטמבר 2024 מחירי הטיסות ירדו ב־3%. אולם כל מי שניסה להזמין טיסה לחו"ל בחודש הקודם נאלץ להתמודד עם מחירים גבוהים במיוחד. באוגוסט, אז מחירי הטיסות היו גבוהים עוד יותר, משרד הכלכלה אף הגיע להסכמות עם אל על להקצאת טיסות במחירים מפוקחים.

בדוח הרבעון השני למשקיעים, אל על דיווחו על עלייה של 17% בהכנסות לק"מ־נוסע ועל עלייה של 24% לק"מ־מושב, כל אלה ביחס לרבעון השני של השנה שעברה. כלומר, על־פי החברה ששולטת נכון להיום על כ־40% משוק הטיסות בישראל - המחירים עולים, ואפילו בחדות.

"אפילו במונחים דולריים, מחירי הטיסות של הלמ"ס עלו ב־3.5% בלבד (ספטמבר עד ספטמבר)", אומר כלכלן בכיר בשוק ההון, ומתייחס להתחזקות השקל בשנה האחרונה. "זה הגיוני? בשיטת המדידה הישנה, מחירי הטיסות היו עולים ב־4.5%-4%. כשמדברים עם הלמ"ס, הם אומרים 'זה מה שיצא'".

בתשובה לשאלת גלובס, בלמ"ס מאשימים את לוח השנה העברי ומצביעים על כך שהשנה החגים נפלו על חודש אוקטובר, בניגוד לחודש ספטמבר בשנה שעברה. תקופת החגים היא זמן פופולרי לטיסות לחו"ל, מה שאומר שבמדד הבא של חודש אוקטובר אנחנו צפויים לראות זינוק במחירים, אחרי צניחה בספטמבר וזינוק באוגוסט.

 ירון פלוס, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה / צילום: ויקיפדיה

על־פי הערכות אחרות, זה לא מה שישפיע באופן דרמטי על המדד, מכיוון שהאינפלציה ככלל היא רחבה ונובעת מבעיות היצע, מחסור בעובדים וביקוש שמוזרם על־ידי הממשלה בזמן שהגירעון הולך ותופח. גם בנק ישראל מודד את האינפלציה באופן מדוקדק יותר, ולא צפוי "להתרגש" מעלייה או ירידה דרמטית בסעיף מסוים. מה שמשנה עבורו הוא יותר הציפיות לאינפלציה על־פי שוק ההון, שעומדות כעת על 3%.

ובכל זאת, פרסומי המדד עלולים להשפיע גם על הציפיות לעתיד, וחוזים רבים נחתמים תוך הצמדה למדד המחירים. גם השיח הציבורי הדוחף לרפורמות ביוקר המחיה מושפע מכך, כמו גם הדרישות לשכר - שעלולות לגלגל אינפלציה אמיתית לגמרי.

במובן זה, חשוב לפקוח עין על השינוי במדדים המפורטים יותר בתוך מדד המחירים לצרכן, שכן סעיף סורר אחד עלול להשפיע משמעותית על המדד כולו - עד כדי היפוך של כיוונו, כפי שקרה בחודש האחרון.