ד"ר שאול שארף הוספה למעקב +

בית המשפט אינו רשות נבחרת, ולכן אינו הריבון או נציגו • לכן אין בסמכותו לבטל חוקי יסוד או לאיים על ביטולם, או כמו שעשה לאחרונה: לפרש אותם עד ריקונם מתוכן

אני תומך עקרונית ברפורמות לוין, אך יש מקום לדון בתיקונים ובשיפורים • אם תתקבל פסקת ההתגברות ברוב של 61 ותעגן חוקתית את פסילת החוקים ע"י העליון בהרכב מיוחד וברוב מיוחס של שופטים, נכון לבחון אפשרות לריכוך הרפורמה ביחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים

למרות התחושה הרווחת, בחירות תכופות מחזקות את הדמוקרטיות של המדינה, שכן הציבור נדרש להביע את עמדותיו באופן חופשי

הצהרותיהם של ראשי המפלגות עם מי ישבו ובעיקר עם מי לא ישבו, יצרו מציאות בלתי אפשרית המחויבת בהתגמשות אידאולוגית, או באופן חריף יותר - בהפרת ההבטחות הפוליטיות • החברה הישראלית מענישה את המתפשרים – או כפי שמכנים אותם "השקרנים" – אך צריך להכיר בכך שדווקא אלה הם המאפשרים את זרימת המציאות

ישראל עומדת מול אתגרים הנדרשים להתגייסות ציבורית - אך השימוש בשיח זכויות הפרט, מטבעו, אינו מספיק לשם כך • כדי לעודד נטילת אחריות יש לשכלל את השיח באמצעות תפיסות עולם המקדמות אחריות ציבורית באתוס הליברלי

המהפכה החוקתית, שהמליכה את הפקידות על הפוליטיקה הישראלית, יצרה מציאות בה הפוליטיקאים הבחירים (ואולי גם הבכירים) לא מזדרזים למנות פקידים

על השופט המכריע בסוגיה הפוליטית להכיר כי בכוחו לקבל החלטות המשפיעות על אורחות-חיים במדינה, ולכן, במסגרת נטילת אחריות פוליטית ומתן דין וחשבון בפני הכוח האלקטורלי, עליו להיערך לאפשרות של ביקורת ציבורית כחלק אינטגרלי מהדרישות המקצועיות של תפקידו השיפוטי