"בישיבת הממשלה הוטל על ועדת שרים לענייני המנגנון להיפגש עם איגוד עובדי המדינה ולקבוע את הנוהג של העברת פקידים מתל אביב לירושלים", כך קובעת החלטת ממשלה מדצמבר 1949. זה קרה לאחר שבמרץ אותה שנה הוחלט להעביר חמישה משרדי ממשלה לירושלים.
● בנק ישראל לא מצליח להילחם באינפלציה. אלו הסיבות | ניתוח
● נתוני המדד מגלים: זה הסקטור שמושך את מחירי הדירות כלפי מעלה | פרשנות
אך לכל משרד היו הסתייגויות משלו ויחידות שביקשו פטור: העברת משרדים לבית ההבראה "גל־און" בירושלים "תלויה בקבלת בית הבראה בנס ציונה ממשרד הבריאות. שום מקום אחר לא בא בחשבון". משרד הדתות "מוכן היה לעבור ביום שישי, אך הגשם מנע מהם לעשות זאת". בנוסף, כבר אז היו תלונות על חוסר בתשתיות בירושלים: "מ.ע.צ לא בצעה את העבודות שהבטיחה לעשות".
74 שנים לאחר מכן, ולאחר החלטת ממשלה נוספת בנושא, התהליך רחוק מאוד מסיום. נכון ל־2023, על פי המשרד לירושלים ומורשת, "קיימות כיום 189 יחידות ארציות, הרלוונטיות ליישום ההחלטות: 32 יחידות מתוכן (כ־596 עובדים) יישמו את החלטת הממשלה והעתיקו את מקום מושבן לעיר. 86 יחידות ארציות נמצאות בתהליך מעבר לעיר ו־71 יחידות ארציות קיבלו פטור מחובת המעבר ע"י וועדת החריגים לאורך השנים".
עם זאת, המשרד אינו מפרסם חלוקה מפורטת של סטטוס ההתקדמות בין המשרדים השונים. הוא הודיע כי 31 יחידות הכוללות 859 עובדים צפויות לעבור כבר בשנתיים הקרובות, וכי 60 יחידות ממשלתיות הכוללות יותר מ־1,500 עובדים יעברו לירושלים בחמש השנים הקרובות, אך כיצד הן מתפלגות בין המשרדים? מה יקרה עם שאר 26 היחידות שאמורות לעבור? אין על כך נתונים פומביים שהציבור יכול לעקוב אחריהם.
ועדת החריגים סיימה את עבודתה
"בהחלטת ממשלה מַ־2007, שהסדירה לראשונה את הנושא של העברת משרד הממשלה לירושלים, החריגו את משרד הביטחון ומשרד החקלאות שהיום נהנים מנדל"ן נרחב בתל אביב ובבית דגן", אומרת גיתית רמות־אדלר, שותפה במשרד "ארנון, תדמור־לוי" העוסק במעבר משרדי הממשלה לירושלים בהובלת עו"ד אמנון לורך. "אבל באותה הזדמנות, הקימו גם ועדת חריגים שאמורה להחליט על פטורים ודחיות".
עו''ד גיתית רמות אדלר / צילום: איל יצהר
ועדת החריגים התחילה בלי נהלים ובלי הוראות מסודרות למי לתת פטורים ולמי לא. "בתחילת הדרך לא היו קריטריונים ברורים, ומשרדי ממשלה טענו לבעיות כוח אדם. הם לא יצליחו לגייס, או שאנשים יתפטרו. אבל בהמשך הדרך הוועדה החליטה לדחות נימוקים כאלה", אומרת רמות־אדלר. עם זאת, ב"נוהל הגשת ובחינת בקשות", בעמוד האחרון בטופס, מפורטים הנימוקים האפשריים להגשה לוועדה: מיקוד של היחידה באזור גיאוגרפי מסוים, קשרי עבודה מתמשכים עם יחידות אחרות מחוץ לירושלים, ו"האם העברת היחידה לירושלים תפגע בתפקודה התקין?". תחת אמתלה זו ניתן כמובן להכניס כל דבר. ואכן, 71 מתוך 189 (38%) מהיחידות כבר קיבלו פטור בפועל.
"מגוון הפטורים האפשרי היה גבוה מאוד", אומרת רמות־אדלר. "יש פטורים הגיוניים מאוד, כמו ליחידה להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה. אבל יש פטורים לא מוצדקים כמו הפטור שניתן לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שיושבת על קרקע יקרה בתל אביב, וכאשר בימים אלו מושלמת הבנייה של הבניין החדש של משרד המשפטים בירושלים. בחלוף השנים סיימה הוועדה את עבודתה וכיום רק הממשלה מוסמכת לפטור ממעבר לירושלים".
משרדים רבים ניסו להתחמק ממעבר לירושלים. "משרדים פשוט לא ניגשו לוועדה. הם המשיכו להאריך חוזים במקומם הנוכחי ולא קידמו תוכניות לעבור. עד שב־2021 התקבלה החלטה לסגור את ועדת החריגים, וכל מי שלא ייגש אליה - יהיה מחויב לעבור לירושלים בפועל. ב־2022, הוועדה השלימה את תפקידה, וכל מי שלא קיבל פטור עד עכשיו - אמור להיות מחויב לעבור. אלא בשלב הזה משרדים רבים מתעכבים וגוררים רגליים", אומרת רמות־אדלר. "העירייה מקדמת את כל מה שקשור לתכנון, לשחרור חסמים ומסייעת למעבר לירושלים, והממשלה מפגרת מאחור".
ובאמת, אחת הטענות שנשמעו נגד מעבר משרדי הממשלה לירושלים, הייתה שבעיר אין מספיק משרדים ברמה גבוהה להכיל את כולם. אולם בשנים האחרונות אושרו כ־4 מיליון מ"ר חדשים נוספים לתעסוקה בירושלים, לרבות רובע העסקים החדש בכניסה לעיר. הוועדה המחוזית קידמה את התוכניות הללו בזמן קצר יחסית ויזמים יודעים לספר לגלובס כי העירייה דוחפת את התכנון והרישוי ומאיצה ביזמים לממש את התוכניות.
המחיר התעסוקתי: נשים עובדות יותר קרוב לבית
אך האם אנחנו בכלל רוצים שמשרדי הממשלה יעברו כולם לירושלים? יש לכך כמובן חשיבות לאומית וסמלית גדולה, ועוד משרות לתושבי העיר, אך בו זמנית המעבר עלול למנוע גיוס של אנשים מוכשרים מאזורים אחרים בישראל, שלא בהכרח ירצו לעבור לגור בירושלים או לנסוע אליה יום יום.
הקשר בין מקום המגורים למקום העבודה הוא קשר הדוק מבחינה תחבורתית. הסקר הסלולרי שביצע משרד התחבורה בקרב למעלה מארבעה מיליון נוסעים, גילה כי מרבית הישראלים מבצעים נסיעות של עד 15 ק"מ ולא יותר. התופעה הזו שבה לבני אדם "בנק זמן" לנסיעות ובמיוחד נסיעות לעבודה, היא שכיחה במקומות רבים בעולם.
על פי הסקר החברתי של הלמ"ס ב־2021, רק 11% מהעובדים נסעו מעל לשעה מהבית לעבודה, והרוב (56%) נסעו פחות מחצי שעה. נשים נוסעות עוד פחות זמן מהממוצע (והן מהוות 62% משירות המדינה) ונוטות לעבוד במחוז מגוריהן בלבד במחוז תל אביב, למשל, 79% מהנשים עובדות בתוך המחוז, לעומת 65.4% מהגברים. במחוז ירושלים המצב קיצוני עוד יותר: 91.5% מהנשים עובדות במחוז המגורים לעומת 80.7% מהגברים.
מצד שני, אמצעי התחבורה לירושלים השתפרו בשנים האחרונות מאז פתיחת הקו המהיר לירושלים של רכבת ישראל. גם רשת הרכבות הקלות המתוכננת בעיר תסייע להגעה."על פניו, אין היגיון תחבורתי בהעברת משרדי הממשלה לירושלים. תל אביב היא העיר הכי נגישה תחבורתית בארץ - הן לרכב פרטי והן לתחבורה ציבורית, ומיקום משרדי ממשלה שם יאפשר לכמות הגדולה ביותר של אנשים להגיע אליהם ולעבוד בהם", אומר יונתן רוזין, מתכנן תחבורה וחבר בוועד המנהל של איגוד המתכננים. "עם זאת, יש גם היגיון תחבורתי בריכוז כל משרדי הממשלה בעיר אחת, ולאפשר מעבר קל ונוח ביניהם, כי לא את כל הישיבות עושים, או ימשיכו לעשות, בזום".
יצוין כי במגזר הציבורי מודל העבודה ההיברידי שתפס תאוצה מאז מגפת הקורונה פחות נפוץ. לפי נתוני חברת המידע העסקי cofacebdi שדירגה את החברות שהכי טוב לעבוד בהן ב־2023, רק 21% מהמגזר הציבורי עובד בשיטה זאת לעומת ממוצע של 40% בכלל המשק.
עו"ד לורך מקווה שהימים שבהם זלגו יחידות ממשלתיות לשפלה חלפו וכי בשנים הקרובות כל משרדי הממשלה ירוכזו בעיר, דבר שמעבר לחיזוק עיר הבירה ייעל את תפקוד הממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.