מה יקרה ביום שבו הרובוט יחליף אותנו במשרד

ב־2015 חבר דניאל סוסקינד, ד"ר לכלכלה בריטי, לאביו, המשפטן פרופ' ריצ'רד סוסקינד, לכתיבת הספר "עתיד המקצועות", שחקר את השפעת הטכנולוגיה על עובדי הצווארון הלבן - רופאים, עורכי דין ורואי חשבון.

הספר "עולם בלי עבודה" הוא הרחבה של הקודם, ומתאר את ההתפתחויות שחלו מאז: המכונות נעשו "חכמות" יותר - יכולת הלמידה שלהן השתפרה; בני האדם נעשו עניים יותר - חלקם הקטן נעשה עשיר וחזק יותר, אבל אי השוויון הכלכלי גדל והעמיק בכל העולם, אפילו במדינות סקנדינביה. זה לא מקרי. שתי התופעות כרוכות זו בזו.

● הפעם זה אמיתי: בתוך כמה עשורים נחיה בעולם ללא עבודה | ראיון

למהדורה השנייה של הספר נוספה הקדמה שכתב סוסקינד בימי הקורונה. המגיפה שימשה לדעתו כמעבדת ענק חיה לטיעונים שבספר, שהמחישה מה קורה כשמיליוני אנשים מוצאים את עצמם בוקר אחד בלי עבודה ובלי הכנסה. על פי סוסקינד, הקורונה היתה הצצה מפחידה לעתיד, פרומו למה שרבים מאיתנו ייאלצו להתמודד איתו ממש בקרוב.

זמן קריאה (328 עמ')

● קורא איטי (15 עמודים בשעה): 21 שעות ו־52 דקות

● קורא בינוני (30 עמודים בשעה): 10 שעות ו־56 דקות

● קורא מהיר (60 עמודים בשעה): 5 שעות ו־28 דקות

נתוני הקריאה מתבססים על נתוני האתר Omni Calculator המחשב זמני קריאה

נושא הספר

גם בלי הקורונה ובלי סוסקינד ידענו שעולם העבודה אינו יציב כשהיה. החידוש בספרו הוא המיקוד בשאלה האם תהיה מספיק עבודה לכולם כבר במאה ה־21. ולפי סוסקינד, התשובה היא "לא".

הטכנולוגיות החדשות, בעיקר הבינה המלאכותית, מתפתחות במהירות. הן יכולות לעשות יותר והן הולכות ודוחקות את האדם ממעגל העבודה. ממה שיישאר לא יהיה די כדי לספק עבודה לכולם, בטח לא בשכר הולם. הרבה שאלות נגזרות מכך: איך זה משפיע על המרקם הכלכלי, החברתי והפוליטי, ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות בקשר לזה? החדשות הטובות: כן, אנחנו יכולים.

בתור התחלה - להכיר במצב. בשלב השני - להתחיל להתכונן לזה. החל בשינוי תוכניות הלימודים כדי להתמודד עם אבטלה טכנולוגית, דרך קיצור שבוע העבודה ועד חשיבה מחודשת על אופן חלוקת המשאבים בחברה.

מה אנחנו חושבים עליו

החששות שמא המכונות יתפסו את מקומם של בני האדם אינם חדשים. עד עכשיו - מהמהפכה התעשייתית ועד "זמנים מודרניים" - הם התגלו כחסרי יסוד. סוסקינד יודע שהעבודה שלו היא לשכנע את קוראיו השאננים, על כן הוא מעמיד מולם מראה מועצמת של עתיד שיש בו אבטלה, גידול באי השוויון וערעור דפוסי החיים.

כדי לשכנע את קוראיו הוא משתמש בשפע נתונים, גרפים, סיפורים וניתוחים, והאפקט המצטבר מרתק ומטריד. גם אם אפשר להתווכח על חלק מהטיעונים, כמו גם על ההיתכנות של חלק מהפתרונות שהוא מציע (כמו חלוקה מחדש של ההון בדרך יותר סולידרית למשל) הספר מעורר מחשבה על עולם העבודה המשתנה ועל משמעותה של עבודה בחיינו בכלל. רק בשביל זה שווה המאמץ.

איך לדבר עליו בארוחת ערב

לשבחו של סוסקינד יש לומר שהספר קריא ונגיש, כנראה במתכוון, כדי שיצליח למלא את תפקידו כקריאת השכמה. והוא אכן כזה. ההבנה שכמעט כל אחד מאיתנו יכול להפוך למובטל טכנולוגי, משכילים ומוכווני קריירה ככל שנהיה, היא פוקחת עיניים.

עם זאת, היא גם פותחת אפיקי מחשבה חדשים, חלקם גם נועזים. בהנחה שלא ישרור מחסור (בזכות ההתקדמות הטכנולוגית והודות למיסוי נמרץ של אלה שהתעשרו מאוד בזכותה) והמובטלים יקבלו קצבאות נדיבות דיין מהמדינה, מעין חל"ת ארוך לכולם, אפשר יהיה להתפנות לבדוק מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות ולעשות עם עצמנו ולמען אחרים, לאו דווקא בשביל הכסף. זו לא חייבת להיות דיסטופיה. אולי אפילו ההפך.

ציטוט

"מכונות מסוגלות לפלוש לעוד ועוד תחומי משימות שחייבו עד היום יכולת אנושית לחשוב ולנמק. בתחום המשפט למשל פיתחה ג'יי פי מורגן מערכת הבוחנת הסכמי הלוואות מסחריות; היא עושה בשניות אחדות מה שחייב כ־350 אלף שעות עבודה של עורכי דין בשר ודם. תוכנה אחרת מנסחת מסמך משפטי מורכב בשלוש שניות. פרקליט יזדקק לשלוש שעות כדי לחבר מסמך דומה" (עמוד 92).

ביו מחבר

ד"ר דניאל סוסקינד הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אוקספורד, חוקר בכיר וחבר המכון לאתיקה בתחום הבינה המלאכותית ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד. שימש בכמה תפקידים בממשלה הבריטית בתחום האסטרטגיה והייעוץ. הספר שכתב עם אביו, המשפטן הבריטי ריצ'רד סוסקינד, The Future of the Profession, היה רב־מכר וזכה לביקורות חמות. הרצאת ה-TED שלו על עתיד העבודה זכתה ליותר מ־1.6 מיליון צפיות.