| 22.09.2022
עובדי חנות הכלבו סלפרידג'ס בלונדון מתרגלים מיינדפולנס / צילום: Associated Press, Matt Dunham
מזמן לא קראתי ספר כה מפוכח על אושר, כמו זה שכתבה הפרופסורית לסוציולוגיה בעלת השם הבינלאומי אווה אילוז יחד עם הפסיכולוג הספרדי אדגר קבאנאס. אחרי שבספריה הקודמים אילוז התמקדה בכוחות המוסדיים והכלכליים שמהנדסים אהבה ואינטימיות, היא נפנית לטפל, יחד עם קבאנאס, בצורה דומה גם באושר.
הספר דן באופן בו האושר הפך בעשורים האחרונים לצו חברתי המכתיב את הציפיות שלנו מעצמנו ומאחרים. כדי להגיע אל האושר, האנושות, מבולבלת וחסרת אונים, נתמכת בפסיכולוגיה החיובית, בספרים לעזרה עצמית, במאמנים אישיים, ביועצי ובמדעני אושר. אלו, בעידוד תאגידים ומוסדות, מדריכים אותנו אילו שינויים עלינו לעשות על מנת להגיע אל חיים טובים ומיטיבים. אם כשלנו בכך, זו אשמתנו שלא השכלנו לגייס את המיקוד, הנחישות והמוטיבציה.
הוצאה: כתר
תרגום מאנגלית: יוסי מילוא
ז'אנר: עיון / פסיכולוגיה
מספר עמודים: 216
תאריך יציאה: מרץ 2022
מחיר ספר מודפס: 73 שקלים (באתר ההוצאה)
מחיר ספר דיגיטלי: 29 שקלים
מחיר ספר קולי: 25 שקלים
שלטון האושר - איך מדע האושר שולט בחיינו / צילום: באדיבות הוצאת כתר
בספרם המשותף, שתורגם ל־14 שפות, אווה אילוז ואדגר קבאנאס מרבים לעסוק בשיווק האושר כסחורה ("אם תעשו/תקנו כך וכך - תהיו מאושרים"); בקשר ההדוק שבין פסיכולוגיה חיובית לאידיאולוגיה ניאו-ליברלית (האושר אינדיבידואלי, נטול הקשרים חברתיים) ובפלישה של שיח האושר אל עולם העבודה (כיצד תאגידים משכנעים את עובדיהם שהם מאושרים במקום עבודתם).
הם מתעסקים רבות בהשלכות של הפסיכולוגיה החיובית, גישה שהתווה הפסיכולוג האמריקאי ד"ר מרטין סליגמן בשנת 1998, המתמקדת בהיבטים הבריאים והחיוביים של האדם ובזיקתם לאושר ורווחה נפשית. על פי אילוז וקבאנאס הפסיכולוגיה החיובית אינה מבוססת מדע. היא אמנם מייצרת שפע מחקרים, אבל לממצאיהם אין קשר למידת האושר של הנחקרים. הממצאים מביאים תועלת רק לתאגידים והמוסדות שערכו את המחקרים האלה. הפסיכולוגיה החיובית, לתפיסתם, ממפה את הרגשות בצורה דיכוטומית, תוך התעלמות מהקשרים מוסריים, תרבותיים וחברתיים. לשיטתתם האושר הוא לא חוויה מוגדרת או סיטואציה מובקהת. הוא מושג מורכב יותר.
● קצב איטי (15 עמודים בשעה): 14 שעות ו־24 דקות
● קצב ממוצע (30 עמודים בשעה): 7 שעות ו־12 דקות
● קצב מהיר (60 עמודים בשעה): 3 שעות ו־36 דקות
הנתונים מתבססים נתוני האתר Omni Calculator המחשב זמני קריאה
יש משהו מרענן בהשתלחות המחברים בתפיסה הקדושה של האושר, בתרבות ה"תחשוב טוב - יהיה טוב" ובקביעה ש"הכול מתחיל בראש". עם זאת, קשה להשתחרר מההרגשה שתיעובם לפסיכולוגיה החיובית ולכל היבט שלה - מחשיבה חיובית ועד מיינדפולנס - לקח אותם רחוק מדי.
כך למשל בתת-הפרק המוקדש לשיטת המיינדפולנס. המחברים מכירים בכך שהיא כלי יעיל להתמודדות עם מתחים. אלא שלטענתם מדובר ב"עיסוק כפייתי בעצמיות הפנימית". לא במקרה תאגידים כמו אינטל, גוגל, פורד ואמריקן אקספרס מציעים אותה לעובדיהם. לא סתם שילבו אותה במוסדות הבריאות, בבתי הסוהר ובמקלטים לחסרי בית. על פי אילוז וקבאנאס שיטת המיינדפולנס נועדה לשטוף את מוחם של הבלתי מאושרים ולעקר אותם מביקורתיות.
החלק המרתק בספר הוא ניתוח מושגים שגורים כמו "אושר", "שגשוג", "אותנטיות", "גמישות" ו"חוסן". אילוז וקבאנאס מדגימים כיצד שימוש מניפולטיבי בהם הופך אותם לכלים של עריצות מחשבתית ורגשית.
החוסן, למשל, הוא לא רק תכונה שעוזרת לפרט להתמודד עם הקשיים שמציבים החיים. אלא גם, לדבריהם "מושג שימושי לשימור היררכיות מרומזות ולמתן הכשר לדרישות ולאידיאולוגיות שליטות בתחום העבודה, הגורם לעובדים עצמם לשלם את המחיר הפסיכולוגי של סביבת עבודתם הגרועה, הבעייתית וחסרת היציבות". את האותנטיות הם מציגים כערך שעבר מסחור: שיווק בני אדם כמותג, שחייב להגדיר במה הוא שונה, ייחודי והכרחי לאחרים.
מדוע האהבה כואבת (2013) † בדומה להתבוננות הביקורתית שלה באושר, בספר זה מציעה אווה אילוז מבט במיתוס חברתי־רגשי אחר, אהבה. ב"מדוע האהבה כואבת" היא מתמקדת בשינויים שחלו בתפיסת האהבה והקשר הזוגי, בהשפעה של חברת הצריכה על התחומים האישיים ביותר בחיינו ובדרכים בהן התרבות והפסיכולוגיה מנסות לשכנע אותנו שאנו נושאים באחריות החיים הרומנטיים האומללים שלנו.
הוצאת כתר, 316 עמודים, 72 שקלים (באתר ההוצאה)
כריכת ''מדוע האהבה כואבת'' (2013)
"בחברה צרכנית איננו אמורים לקנות זוג אחד של מכנסי ג'ינס ולהיות מרוצים. כך גם בעניין השיפור העצמי. מעודדים אותנו לשדרג את כל חלקי חיינו בעת ובעונה אחת. עלינו להיות בכושר טוב יותר, להיות מאושרים יותר, בריאים, עשירים, חכמים, שלווים ויצרניים יותר. והכול באותו זמן, היום. אנחנו נתונים בלחץ מתמיד להראות שאנחנו יודעים לחיות חיים מושלמים" (עמוד 161).
אווה אילוז, 61, היא פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וממייסדי התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה, לשעבר נשיאת בצלאל. בין ספריה שהתפרסמו בעברית: "מדוע האהבה כואבת", "אינטימיות קרה - עלייתו של הקפיטליזם הרגשי", "האוטופיה הרומנטית: בין אהבה לצרכנות", "סופה של האהבה: סוציולוגיה של יחסים שליליים", "גאולת הנפש המודרנית: פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית". בשנת 2009 נבחרה על ידי העיתון הגרמני "די צייט" כאחת מתריסר הוגים, שצפויים להשפיע על עיצוב המחשבה של העתיד.
אדגר קבאנאס, 37, הוא פרופסור לפסיכולוגיה, עמית מחקר ב-Camilo Jose Cela University בספרד ושותף לצוות המחקר במכון מקס פלנק בברלין לחקר היסטורי של הרגשות. הוא התארח במרכז לחקר הרציונליות שבאוניברסיטה העברית, בו משמשת אילוז כאחת החוקרות המובילות.