הספר שמסביר עד כמה הבינה המלאכותית יכולה להיות יצירתית

מרכוס דו סוטוי (Marcus du Sautoy), פרופסור למתמטיקה בריטי המלמד באוניברסיטת אוקספורד, הוא מחברם של ספרי מדע פופולרי בנושא מתמטיקה, ביניהם כמה שתורגמו לעברית: "המוזיקה של המספרים הראשונים", "סימטריה: מסע אל מרחבי התבניות של הטבע" ו"מסתורי המספרים: אודיסאה מתמטית של החיים היום יומיים" (כולם בהוצאת "ספרי עליית גג").

בספריו, מאמריו והופעותיו בטלוויזיה וברדיו, הוא מנסה להנגיש לקהל הרחב מתמטיקה, על היבטיה השונים, בעזרת שפה בהירה ואינספור דוגמאות. "תוכנת היצירתיות" ספרו של דו סוטוי שתורגם השנה לעברית, עוסק בכמה שאלות המעסיקות בשנים האחרונות את עולם המדע: האם הבינה המלאכותית יכולה להיות יצירתית? איזו מוזיקה, אמנות או ספרות היא תייצר? במה תוצרי התרבות שלה יהיו שונים מאלו שנוצרו בידי אדם? כדי לענות על השאלות האלה הוא נסמך על ידיעותיו האישיות ועל מחקרים מדעיים רבים.

איזה סוג יצירתיות מאפיין את הבינה המלאכותית?

אחת השאלות המרכזיות בספרו של דו סוטוי היא מהי יצירתיות, והאם ניתן ללמד אותה. כדי לענות על השאלה, הוא חוזר אל הפרופסורית הבריטית למדעי הקוגניציה, מרגרט בודן. במחקרה פורץ הדרך בנושא בינה מלאכותית היא מיפתה שלושה סוגי יצירתיות.

"יצירתיות חקרנית", לדברי בודן, היא יצירתיות שלוקחת את הקיים ומרחיבה את הגבולות שלו, אבל בה בעת שומרת על הכללים המאפיינים אותו. 97 אחוזים מהיצירתיות האנושית היא כזו.

הסוג השני של היצירתיות מכונה "צירוף": היוצר משלב בין שני רעיונות שונים בתכלית. דו סוטוי מסביר: "אם תיקחו אלגוריתם שמנגן בלוז ותשלבו אותו עם המוזיקה הקלאסית של פייר בולז, תקבלו יצירת כלאיים משונה שעשויה להוליד עולם חדש של צלילים". על פי דו סוטוי, הסוג השני, "צירוף", מתאר באופן מדויק את היצירתיות בבסיס עולם האלגוריתם והבינה המלאכותית.

הסוג השלישי הוא "יצירתיות מהפכנית": יצירתיות הנובעת מתוך "הארה". "בכל צורת אמנות יש נקודות מפנה כאלה", אומר דו סוטוי, "פיקאסו והקוביזם, ג'ויס והמודרניזם", ותוהה: "האם מחשב מסוגל ליזום שינוי כזה ולהעביר אותנו למצב מוזיקלי או מתמטי חדש? זאת נראית משימה מאתגרת. אלגוריתמים לומדים כיצד לפעול על פי הנתונים שהם באים במגע איתם".

הדימויים הפסיכדליים שמייצר האלגוריתם

כדי להמחיש את היכולות היצירתיות של הבינה המלאכותית, דו סוטוי מביא כדוגמא את
"deep dream" של גוגל, אלגוריתם המחקה את תהליכי החשיבה של המוח. לפני שבע שנים, חטיבת המחקר של החברה העלתה לרשת אלגוריתם הקורא מיליוני דימויים, אותם הוא מנסה לזהות. התוצאות הולידו דימויים אחרים לגמרי.

מהאלגוריתם הזה למדנו שאפשר לא רק לזהות דימויים חזותיים, אלא אף ליצור אותם. לתמונות שהפיק "הדיפ דרים" יש אופי פסיכדלי, כאילו נוצרו תחת סמי הזייה. מזה נגזר גם שם האלגוריתם שעשה אותן "דיפ דרים".

מאיכות האמנות, כך ניכר, המחבר מסוייג: "אני לא חושב שמישהו עשוי להגדיר את התוצר של דיפ דרים כאמנות טובה, מושג קשה להגדרה כשלעצמו".

האמנות הממוחשבת: העכבר החליף את המכחול

עוד שאלה שדן בה דו סוטוי היא מהי אמנות בת ימינו וכיצד היא נוצרת. על פי סוטוי, האמנות המודרנית כבר לא עוסקת בפן האסתטי או בכישרון, אלא במסר ובנקודות המבט של האמן בנוגע ליחסיו עם העולם.

האמנות הממוחשבת אינה מבוססת יותר על משיכות מכחול. את המכחול החליף עכבר. האמנות משתנה בהתאם לטכנולוגיה ולזמן.

סוטוי מרחיב: "רבים סבורים שהשימוש במחשבים באמנות הוא בסך־הכל שימוש בכלי חדש. מעולם לא התייחסנו אל המצלמה כיצירתית, אלא רק כמשהו שמאפשר יצירתיות חדשה אצל בני־האדם. אסכולת האמנות הממוחשבת מתנסה במשהו דומה; כאשר היא בוחנת את השאלה האם האפשרויות והאילוצים לוקחים אותנו אל כיוון חדש."

אחרי העיסוק בשאלה "מהי אמנות", דו סוטוי מתמקד בפרקטיקה: כיצד בעצם האלגוריתם מצליח לייצר מוזיקה או אמנות? יצירה מוזיקלית מושתת על מבנה ותבנית, וזה עולם שקל להכניס לתוך המכניזם של האלגוריתם, יותר מציור. בעזרת אינספור נוסחות מתמטיות, גודש שעשוי להלאות את הקורא הלא בקיא, דו סוטוי מדגים כיצד האלגוריתם מייצר מוזיקה.

דו סוטוי משוכנע שיש תחומים שבהם הבינה המלאכותית לא תוכל לשמש תחליף, ספרות למשל. מחשבים לא יוכלו להחליף מתרגמים אנושיים, כל עוד הבינה המלאכותית לא תפצח את בעיית התודעה.

המחשב שניצח את המשחק המורכב ביותר

עוד אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפני המתכנתים, לדעת דו סוטוי, הוא לייצר אלגוריתם שינצח את האדם ב"גו", משחק אסטרטגיה יפני שמקורו בסין, שבשל מורכבותו, נחשב למשחק המפתח את ההיגיון ואת יכולת ההפשטה.

דו סוטוי מתאר את התהליך המרתק שמאחורי ייצור אלגוריתם שכזה. את "אלפאגו", תוכנת מחשב שמשחקת "גו", ייצרה ב־2014 חברה לפיתוח בינה מלאכותית בריטית בבעלות גוגל בשם "דיפמיינד". בשנת 2016 התוכנה ניצחה את אלוף העולם בגו, לי סדול הקוריאני. שנה אחרי, היא הביסה את המדורג הראשון בעולם, קה ג'יי הסיני.

המפסיד הסיני בחר להתמקד בהיבטים החיוביים של הבינה המלאכותית: האדם יוכל לשפר את ביצועיו באמצעותה. דו סוטוי מביא את ציטוטו של קה ג'יי: "האנושות שיחקה 'גו' במשך אלפי שנים, אבל כפי שהוכיחה לנו הבינה המלאכותית, בקושי גירדנו את השכבה העליונה. החיבור בין שחקנים אנושיים ושחקנים ממוחשבים מבשר על תחילתו של עידן חדש".

לפני הכל, התוכנה הוכיחה שהיא מסוגלת לנתח את המהלכים של המשחק המורכב הזה. כל התוכנות לפניה לא הצליחו להתחרות אפילו בשחקן חובב.

לא לפחד מהטכנולוגיה

בשנים האחרונות הבינה המלאכותית מעסיקה יותר ויותר את האנושות, הבוחנת כיצד לשלב אותה בתחומים שונים ואילו מחירים, כלכליים ותרבותיים, תגבה ההשתלבות הזו.

ניכר כי דו סוטוי אינו נרתע מנוכחותה ההולכת וגדלה של הבינה המלאכותית בחיינו. לשיטתו, זהו מצב בלתי נמנע ואין לנו אלא לקבל זאת ולהתפתח יחד, האדם לצד הבינה המלאכותית ולהיפך.

באחד מפרקי הספר הוא כותב: "הגענו לפסגת האוורסט בעזרת מיכל חמצן, אבל לא היינו מגיעים לירח ללא איחוד האדם עם המכונה". המשפט הזה מתמצת יפה את גישתו של דו סוטוי ואת מהות ספרו.