האירוע ששינה את הכלכלה הבינלאומית: חמישה ספרים על המשבר הפיננסי ב־2008

15 שנה אחרי, שווה לחזור לספרים החושפים את מקורותיו והשפעותיו של משבר האשראי העולמי

כריס גייThe Wall Street Journal | 13.07.2023

חמישה ספרים על המשבר הפיננסי ב־2008

חמישה ספרים על המשבר הפיננסי ב־2008

כריס גיי הוא עיתונאי אמריקאי

עבור רוב האנשים, קרנות נאמנות נחשבות לדרך הבטוחה ביותר ליהנות מהיתרונות ארוכי הטווח של צמיחה כלכלית, אך הן לא מחסנות את המשקיעים מהקדחת הספקולטיבית שמדי פעם הופכת שווקים לבתי קזינו, עם תוצאות הרות אסון צפויות.

כעת, חמש עשרה שנים אחרי היציאה מהפאניקה הקודמת, המשבר הפיננסי של 2008-2009, שנגרם בגלל תחום הדיור, זה זמן טוב להבין מה קרה, לשאול את מי אפשר להאשים ולחשוב מה הסבירות שזה יקרה שוב. תוצאות המשבר הולידו ז'אנר שלם של ספרים. הנה חמישה בולטים מביניהם.

איך שווקים כושלים (2009)

ג'ון קסידי
הוצאה:
Farrar, Straus and Giroux
שפה: אנגלית
מספר עמודים: 400
מחיר: 18 דולר (אמזון)ֿֿ

חמישה ספרים על המשבר הפיננסי ב־2008

 חמישה ספרים על המשבר הפיננסי ב־2008

יש שתי תפיסות לגבי גורמי הקריסה הכלכלית בין השנים 2008-2009. האחת מאשימה את הממשלה והשנייה מאשימה את השוק. מחבר הספר "איך שווקים כושלים", ג'ון קסידי, אוחז בתפיסה השנייה. קסידי, המסקר את התחום הפיננסי במגזין "ניו יורקר", מספק את הקונטקסט החיוני להבנה של כל בועה. הן דומות אחת לשנייה באופן מהותי - בין אם מדברים על מניות אמריקאיות בשנות ה־20 או על נדל"ן יפני בשנות ה־80; בין אם דנים בטכנולוגיה חדשה או בתקופה של כסף קל הגורמת לעלייה במחירי הנכסים. קסידי טבע מונח שימושי, "כלכלה אוטופית", שמאחוריו תיאוריה לפיה שווקים ללא רגולציה מייצרים תוצאות חברתיות אופטימליות. אפילו הכלכלן האמריקאי אלן גרינספן, המאמין בשווקים עם רגולציה עצמית, הודה באופן ב־2008 שהתיאוריה הזו "פגומה".

אז שווקים כן יכולים להיכשל. אבל האם זה הופך את הכישלון לבלתי נמנע? קסידי מציג לקוראיו את הכלכלן המנוח הכלכלן האמריקאי היימן מינסקי, שנודע בשל מחקריו בנושא מחזוריות בשוק ההון. תשובתו של מינסקי הייתה כן חד משמעי.

13 בנקאים (2010)

סיימון ג'ונסון וג'יימס קוואק 
הוצאה: Pantheon
שפה: אנגלית
מספר עמודים: 320
מחיר: 15 דולר (אמזון)

כדי להבין כיצד הגענו מחמישים שנים חפות ממשברים (אחרי תקופת ה"ניו דיל", כינוי לסדרת תוכניות כלכליות בארצות הברית בין השנים 1933 ל-1936) לפאניקה של 2008, צריך לחזור אל ספרי היסטוריה. והכלכלן סיימון ג'ונסון מ-MIT והמשפטן ג'יימס קוואק מאוניברסיטת קונטיקט עושים זאת. הם עוקבים אחר שתי מאות, בהן ממשלות ניסו להתמודד עם הכוח של מימון נרחב, מימי תומאס ג'פרסון ועד ברק אובמה.

מבחינת המחברים, שכותבים את הבלוג הכלכלי Baseline Scenario, מאחורי המשבר האחרון עומדת אידיאולוגיה שצצה ונעלמה לאורך השנים, אבל היה לה רגע חשוב בשנות ה־90, כשהקונגרס, הודות לרעיונות הנוגעים לשוק החופשי שקידמו אלן גרינספן ואחרים, פירק או הטיל ווטו על כמה מגבלות הנוגעות ללקיחת סיכונים פיננסיים. 13 הבנקאים מכותרת הספר הם מנהלים שעל פי המחברים מנעו רגולציה על נגזרות שנמכרו באופן ישיר, וזה משהו שלדעת רבים הגביר את חומרת הפאניקה. המחברים לא רואים עתיד ורוד. "בהיעדר רפורמה יסודית", כותבים ג'ונסון וקוואק, "אין סיבה להאמין שבנקאים יימנעו מלהמציא מוצרים חדשים ורעילים שיאיצו משבר נוסף בעתיד. מעבר לכך, בהתחשב בצמיחה בגודלם של הבנקים המובילים, המשבר הבא כנראה יהיה אפילו גדול יותר".

המשבר הפיננסי והתרופה של השוק החופשי (2012)

ג'ון ב' אליסון 
הוצאה:
McGraw Hill
שפה: אנגלית
מספר עמודים: 288
מחיר: 10 דולר (אמזון)

ג'ון ב' אליסון, העומד בראש "קאטו", מכון חשיבה ליברטריאני אמריקאי בוושינגטון התומך בשוק חופשי, אינו שותף לדעה שבנקאים תאבי בצע היו הסיבה היחידה למשבר. הוא טוען שהמשבר נעוץ במעורבותה של הממשלה הפדרלית. מעורבות זו, ממניעים פוליטיים, בשוק הדיור ובכלכלה הרחבה יותר, יצרה תמריצים מעוותים שהובילו לנטילת סיכונים מוגזמת ובסופו של דבר לאסון.

רשימת האשמים של אליסון מונה את מערכת פדרל ריזרב, שניפחה את בועת הדיור; ענקיות הדיור האמריקאיות "פאני מיי" ו"פרדי מאק", שהסיכונים שהן לקחו זכו לגיבוי ממשלתי; תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי, שבפועל סיפק את רשת הבטיחות ש"הורסת את משמעת השוק" ומעודדת מתן הלוואות בסיכון גבוה; וחוק ההשקעה בקהילה מ־1977, שמבקריו טוענים שהוא אילץ המלווים לקחת סיכוני אשראי לא טובים.

עידן תאוות הבצע (2011)

ג'ף מדריק 
הוצאה: Knopf
שפה: אנגלית
מספר עמודים: 480
מחיר: 10 דולר (אמזון)

הכותרת די מסכמת מה חושב המחבר. בעוד שסיימון ג'ונסון וג'יימס קוואק, מחברי "13 בנקאים", מובילים אותנו דרך האבולוציה של המימון, ג'ף מדריק, מחבר "עידן תאוות הבצע", הוא הביוגרף. ספרו כולל סדרת פרופילים של האנשים החשובים, מסוף שנות ה־70 ואילך, שדחפו לשחרור התחום הפיננסי ממגבלות שהיו מאז תקופת הניו דיל.

מה שהכי בולט כאן אינו כוחה של תעשייה רציונלית ומרוכזת בעצמה הרוצה לשנות את המדיניות הציבורית לטובתה. זה מה שעושות תעשיות חזקות. מה שבולט הוא הטינה של דמויות המפתח בספרו של מדריק למסגרת הרגולטורית שהתבססה בתקופת הניו דיל ונמשכה אחריה.

יו"ר מועצת המנהלים "סיטיבנק" לשעבר, וולטר ריסטון, שהוביל את פירוק הרגולציה על שיעורי הריבית - צעד שרבים מגדירים כיריית הפתיחה של עידן הליברליזציה הפיננסית, שנמשך על פי שלושים שנה - היה מונע, כך כותב מדריק, על ידי "כעס כמעט לא ברור כלפי התערבות ממשלתית". וושינגטון, מוסיף המחבר, עדיין הייתה צריכה לכוון מחדש את התעשייה הפיננסית "לעשות מה שהיא אמורה לעשות: לתעל חסכונות לשימושים פרודוקטיביים".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

מכונת הכסף: המשקיעים שניצחו את השיטה (2010)

מייקל לואיס 
הוצאה: W.W. Norton & Company
שפה: אנגלית
מספר עמודים: 288
מחיר: 15 דולר (אמזון)

אם מעולם לא הבנתם את הברגים והאומים הספקולטיביים של בועת תחום הדיור, זהו ספר טוב שיסביר אותם. מחברו, מייקל לואיס, חושף כמה מהאנשים שראו מה הולך לקרות בין השנים 2008-2009, מסביר את שרשרת הסיכונים שהובילה למשבר, מהפיכת המשכנתאות לניירות ערך ועד ליצירת ניירות ערך אקזוטיים ומסוכנים שנקראים CDO סינתטיים, ומגולל את ההיגיון ההרסני שהניע את הבועה הזו.

על הכשלים המוקדמים של הלוואות סאבפריים בשנות ה־90, כותב לואיס, "השוק יכול היה ללמוד לקח פשוט: אל תיתנו הלוואות לאנשים שלא יוכלו להחזיר אותן. במקום זה הוא למד לקח אחר לגמרי: אתם יכולים להמשיך לחלק הלוואות כאלה, רק תוודאו שהן לא מופיעות בדוחות שלכם".

צרו איתנו קשר *5988