נראה שמאז שיצא לאור ספרה הראשון "מדריך לעיתונאי הצעיר", כשהייתה בת 17, היא כמעט שלא נחה. אבל בשנה האחרונה משהו במיתוג של רהב-מאיר השתנה, או ליתר דיוק - התחזק. מאז שהחלה להעביר בערבים סדרת הרצאות שבועיות המנתחות ומנגישות את פרשת השבוע לחיי היומיום, מעמדה כמי שמגשרת בין העולם החילוני לעולם המסורתי-דתי-חרדי הלך והתעצם, והדבר ניכר גם בכתבות שלה בערוץ 2 ובאופי ההנחיה. הספר שהוציאה ב-2016, "הסטטוס היהודי", הוא דוגמה נוספת לכך שיש לה מה להגיד, ושהיא לא חוששת לומר זאת, ולכולם. היא אפילו סוג של גורו, או אם תרצו - מורת נבוכים.
כך או כך, לא משנה לאיזה מגזר אתם משתייכים - אם אתם חילונים, אפיקורסים גמורים, מסורתיים או דתיים אדוקים - קשה שלא לחבב את רהב-מאיר. השנה היא גם כמעט והגשימה חלום, כשנבחרה להנחות את חידון התנ"ך, מינוי שאותו החליטה לדחות ללא היסוס לאחר שהתברר לה שהמנחה הקודם, אבשלום קור, הודח באמצעות סמס. זמן קצר לאחר מכן, בערב יום העצמאות, היא כבר הנחתה את טקס הדלקת המשואות. קונצנזוס.
שירי דובר