רק ב"ליברל" אפשר למצוא לצד ניתוח מחכים על כישלונה של הילארי קלינטון בבחירות בארה"ב או כתבה על האופוזיציה הלא ממש קיימת בישראל, גם כתבה על תולדות האוכל בקולנוע או אייטם משובח על דמותו של פניה מ"נרקוס". גם נבחרת הכותבים ובעלי הטורים במגזין מצדיקה את הצלילה לירחון על חשבון כל העיסוקים היומיומיים המתוכננים.
דנון, מרואיין רהוט, מגיע לא אחת גם לאולפני הטלוויזיה. בשנה החולפת הוא הפך למרואיין בולט בתוכנית "המוסף" בערוץ 1, שם סיפק תובנות מעניינות על עלילות קלינטון וטראמפ במהלך מסע הבחירות בארה"ב.
בקרוב יציין "ליברל" 3 שנים להקמתו - לא דבר של מה בכך בישראל, כשמדובר במגזין פרינט שרק חלק מתכניו עולים באינטרנט. אפשר לקוות שהמגזין בהובלת דנון ימשיך להעשיר את מי שעוד מוכנים להשקיע לא מעט זמן בקריאת תוכן, בעידן של סטטוסים קצרים ו-140 תווים.
חגית מהלא בן-משה