אף כי במישור המניות במוקד נרחיב כרגיל על מניות שצפויות לבלוט השבוע בשוק המקומי חשבנו לגוון את הסיקור השבועי בהסתכלות קצרה על השווקים הבינלאומיים.

אסטרטג השווקים הבינלאומיים שלנו, רון אייכל, מעריך מזה זמן שהשוק היפני הוא שוק שצריך לעניין משקיעים במניות מחוץ לישראל. להערכתו נראה כי בשנת 2007 ישנו פוטנציאל רב לכך שהשוק היפני יניב תשואה עודפת על השוק האירופי המפותח. מעבר לעובדה כי השוק היפני הניב תשואה נמוכה בשנת 2006 לעומת השוק האירופי, ישנן סיבות נוספות המצביעות על כך שהשוק היפני עשוי השנה להפתיע לטובה, ובמיוחד ביחס לאירופי. הסיבות הן:

(1) מחזור עסקים שונה בכלכלה היפנית לעומת האירופית. כלומר, בעוד הכלכלה האירופית אשר צמחה בשנת 2006 בשיעור גבוה מן הפוטנציאל הולכת ומתמתנת, הכלכלה היפנית נמצאת זה 2 רבעונים בקצב צמיחה נמוך והוא צפוי להתגבר.
(2) קצב צמיחת הרווחים של החברות היפניות בשנת 2007 צפוי להיות חזק הרבה יותר מאשר בקרב החברות האירופיות. כלומר, בעוד שהרווח למנייה צפוי לצמוח ב- 2007 באירופה בשיעור של 8.4% (שהוא אף נמוך באשר בארה"ב), ביפן הוא צפוי לצמוח בכ- 13.4%
(3) המטבעות. האירו רשם בשנת 2006 התחזקות נאה כנגד הדולר האמריקאי וגם כנגד הין היפני. הין היפני, כמובן שנחלש. לפיכך, תנאי סחר של יפן עם העולם השתפרו לטובתה והדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בתנופת היצוא היפני.
(4) ב- 2006 נרשמה ביפן עלייה קלה של מדד המחירים לצרכן. המחירים צפויים להמשיך ולעלות שם בצורה קלה. המשך ההתמודדות עם הדפלציה ביפן וההבנה כי זו חלפה, תתמוך בגידול בהוצאה הפרטית של משקי הבית היפניים.
מתוך כך ומבדיקה נרחבת שערכנו אנו סבורים שהסקטורים אשר יבלטו לחיוב במיוחד ביפן הם הבנקאות, המכירות הקמעוניות והתעשייה (במיוחד בקרב היצואניות).

הסיכון: הכלכלה היפנית לא תחזור לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. זאת, בעקבות חזרה של הדפלציה לכלכלה היפנית כשהדבר משפיע לרעה על ההוצאה הפרטית. גם העמקת הצמיחה בארה"ב עלולה להשפיע לרעה על היצואניות היפניות בפרט ועל סקטור העסקי בכלל.

עדיין בהסתכלות על תמונת הכלכלה העולמית ובחיפוש אחר קווים מנחים למיקוד אפשר להסתכל על כך שהכלכלה האמריקאית נמצאת לאחרונה בתקופת התמתנות בקצב הצמיחה של יבוא הסחורות למדינה. הדבר נובע משתי סיבות מרכזיות:
(1) חולשה כלכלית וירידה בביקושים.
(2) היחלשות של הדולר בעולם, המייקר את היבוא.

לפיכך, המדינות החשופות לארה"ב בצורה חזקה, כלומר אלו המייצאות חלק ניכר מתוצרתן לארה"ב צפויות להימצא תחת לחץ כל עוד הפעילות בכלכלה האמריקאית מגמגמת.

כדי להמחיש את החשיפה לארה"ב נציין כי, כ- 80% מיצוא הסחורות הקנדי פונה לארה"ב, ושיעור של כ- 85% מיצוא הסחורות המכסיקני מופנה לארה"ב. לעומתן, רק 7% מהיצוא האוסטרלי וכ- 20% מהיצוא הברזילאי פונה לארה"ב.
לפיכך, נראה כי לשוק האוסטרלי ולשוק הברזילאי סיכוי להציג השנה התפתחויות נאות יותר מן השוק הקנדי והמכסיקני.

הסיכון: הכלכלה האמריקאית מתאוששת מהר או מוקדם מהצפוי.

לחברות האמריקאיות יתרונות רבים הן במישור העסקי והן בטכנולוגי. יתרונות אלו תומכים בפעילות העסקית הן בתוך ארה"ב והן מחוצה לה. יחד עם זאת, נראה כי בשנת 2007 החברות היצואניות עשויות לבלוט לחיוב על פני אלו הפועלות בשוק המקומי. זאת, עקב הסיבות הבאות:
(1) קצב הצמיחה גבוה מאשר בארה"ב, במרבית יעדי היצוא המובילים של המדינה.
(2) הפיחות הריאלי של הדולר כנגד מרבית מטבעות הסחר עם ארה"ב משפר את מצבן של היצואניות אל מול מתחרות אחרות בעולם.

היכן ניתן לזהות הזדמנויות?

באופן עקבי למדי, נתח היצוא האמריקאי, לאירופה, יפן, ובמידה מסוימת גם לקנדה הצטמצם בעקביות ב- 20 השנים האחרונות. לעומת זאת, ישנם 3 שווקים שחלקם ביצוא האמריקאי גדל באופן עקבי והם: מקסיקו, סין, ואסיה והאוקיינוס השקט.

להערכתנו שוקי היעד שבהם יש להתרכז הם:
(1) הכלכלות המתעוררות באסיה ורוסיה בארצות אלו (במיוחד באסיה) מתפתחת שכבה גדלה והולכת של מעמד בינוני מבוסס, וכמו כן גדלה גם השכבה הדקה של מתעשרים, הלהוטים לצרוך את מה שמקביליהם בארצות המערב צורכים, ואף יותר.
(2) גוש האירו המדינות בגוש הזה נהנות מהחלשות הדולר כנגד האירו, דבר המגביר את הכדאיות ואטרקטיביות הרכישה של מוצרים אמריקאיים.

בהתאם, תתי-הסקטור של החברות היצואניות שנראה כי בהם יש להתרכז הם:
(1) טכנולוגיות מתקדמות ואווירונאוטיקה.
(2) תעשיית הטבק.
(3) הלבשה ומוצרי ביגוד ממותגים.
(4) מזון ומוצרים חקלאיים.

הסיכון: האמת, לא הרבה. נחיתה חזקה של הכלכלה העולמית עלולה לדכא במיוחד את פעילותן של החברות היצואניות. כמו כן, התחזקות של הדולר עלולה גם היא להפחית ממידת האטרקטיביות של היצואניות.

בהסתכלות על השקעות סולידיות תחום איגרות החוב ממליץ רון:
• בעד- UST 10Y
• נגד- Euro Gov 2Y
• הריסון המוניטרי בגוש האירו עוד לא הגיע לסיומו. לפיכך, התשואות הקצרות צפויות להמשיך ולעלות.
• להערכתנו בשלב הבא תרד הריבית המוניטרית בארה"ב. לפיכך, התשואות, שהן גבוהות למדי, תרדנה.

נראה כי הבנק המרכזי של האיחוד המוניטרי האירופי (ה- ECB) חדור בדעתו להמשיך ולהעלות את הריבית בגוש, לפחות עד לרמה של 4%, כלומר עוד פעמיים. הסיבות המרכזיות לכך שתוואי הריסון המוניטרי בגוש האירו לא הגיע לשיאו נובע משלושה גורמים מרכזיים:
(1) ההנהגה המוניטרית לא משוכנעת שהנפט לא ישוב לעלות.
(2) המע"מ שהועלה בגרמניה בראשית השנה ייצור לחצים אינפלציוניים, גם אם זמניים, אך ההשפעה עלולה להמשך ולהתעצם במיוחד על רקע שיעור האבטלה הנמוך בגוש.
(3) רמת ריבית של 3.5% היא עדיין תומכת בכלכלה, מעודדת פעילות, והבנק המרכזי מעוניין לצמצם את תמיכתו, להפוך לניטרלי. רמה של 4% , עשויה להיות כבר בגבול הנייטרלי.

לעומת זאת, הריבית הדולרית כבר הגיעה לשיאה. הכלכלה האמריקאית צמחה במחצית השנה השנייה של 2006 בשיעור נמוך משמעותית מן הפוטנציאל שלה. גם בראשית 2007 נראה כי קצב הצמיחה של המשק הוא נמוך מן הפוטנציאל. ההשקעות בבנייה ממשיכות להצטמצם וגם המכירות הקמעוניות מתמתנות.
חלק מן הבעיות שחוותה הכלכלה האמריקאית בשנים האחרונות כגון הגירעון התקציבי והגירעון במאזן התשלומים מציגים שיפור נאה (בתקציב הממשלתי) או התייצבות (במאזן התשלומים). אי לכך, נראה כי בשלב הבא תופחת הריבית.

יתר על כן, החשש האינפלציוני הולך ופוחת בחודשים האחרונים. מהלך זה כאמור, יביא לכדי ירידת תשואות בשוק ה- UST בטווח הבינוני.

הסיכון: הכלכלה האמריקאית מתאוששת מן ההאטה בצורה מהירה מדי והתשואות לא תרדנה. גוש האירו מתמתן מעבר לצפוי וה- ECB עוצר את העלאות הריבית.