אלה אלקלעי ואורי ליכטIFRS בישראל כמו בעולם הגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חודש פברואר, גיליון 6, 05.02.2007 החל מהדוחות השנתיים של 2006 אנו צפויים למצוא התייחסות הולכת וגדלה לתקינה החשבונאית החדשה שתחייב את מרבית החברות הציבוריות בישראל (כל אלה שאינם מדווחות לפי US GAAP) החל מינואר 2008. החשיבות הגדולה של תקן ה- IFRS היא בכך שזוהי תקינה חשבונאית הנהוגה בכ 80 מדינות בעולם כלומר משקיע בשוויץ או בתל אביב שישווה את נסטלה ודנונה לעלית שטראוס ואסם ישווה יוגורט ליוגורט דהינו חברות המנהלות את ספרי החשבונאות על פי אותם כללים. גם היום בולטים המשקיעים הזרים בנוף המקומי הן בהשקעות פיננסיות, בבורסה והן בהשקעות ריאליות בחברות אבל השוואת התקינה החשבונאית עשויה לאפשר לרובד נוסף של משקיעים "להעז" ולהיחשף לשוק ההון הישראלי. המאפיין הבולט של התקן החדש בהשוואה לתקן הישראלי הוא העדפת השווי הכלכלי הנוכחי על פני השמרנות. מחד משקיע שיקרא את הדוחות הכספיים של החברה לאחר יישום התקינה, יקבל תמונה עכשווית יותר מדויקת של מצבת הנכסים וההתחייבויות והשפעתן על דו"ח רווח והפסד ותזרים המזומנים של החברה. מצד שני הדו"ח יהיה חשוף יותר לתנודות בכלכלה ובמצב המשק. התקן מעדיף שווי נוכחי על פני שמרנות וחשוב שמשקיעים יהיו ערים להבדל. בסוף התהליך המפסידים הגדולים יהיו אולי האנליסטים אבל במהלך התהליך תהיה להם המון עבודה. בסוף אימוץ התקן, בייחוד בתחום הנדל"ן, תחום שבו חלק מעבודת האנליסט הייתה למצוא מה הערך הנוכחי של הנכסים הרשומים במאזן יעשה על-ידי שמאים. במקרים אלו מן הסתם הצפת הסיכונים וכימותם עדיין יעשו בעיקר על-ידי אנליסטים. בתהליך אימוץ התקן, דהינו בין דצמבר 2006 לינואר 2008 צפויה לאנליסטים עבודה רבה בחברות שיאמצו את התקן בשלמותו או בהדרגה יצטרכו המשקיעים סיוע במציאת ההבדלים בין הדוחות הקודמים לדוחות החדשים ובעיקר ניתוח המשמעות הגלומה במידע החדש שיימסר. ברמה הענפית יהיה צורך בהתאמת ההשוואה בין חברות שיאמצו אל התקן לחברות שלא יאמצו לחברות שיאמצו חלקית. אנו סבורים כי סוגיית השוואה הענפית תתגלה פחות בעייתית מכפי שניתן היה לצפות. נתחיל אולי מלהגיד שמראש יש רק מעט מאוד ענפים שניתן לעשות השוואה רלוונטית בין החברות. מתוך ענפים אלו תחום הבנקאות ותחום הביטוח אינם רלוונטיים לדיון ובתחום הנדל"ן שהוא לכאורה הרלוונטי ביותר אין יותר מדי משמעות להשוואה ענפית בין החברות הנבדלות מהותית בגודל, במיקוד (ייזום, מניב, מגורים), בפריסה הגיאוגרפית של הנכסים ובמידת פיזור המניות. נוסיף לכך שסביר שחברות בעלות אופי פעילות דומה יבחרו לאמץ את התקן באופן דומה ואנו מצמצמים מאוד את השפעת התקן על השוואה ענפית. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סקירות קודמות:
10 דברים שצריך לדעת לפני קריאת תיק ישראלי
1. הניוזלטר הוא תוצר הידע שנצבר במחלקת המחקר של חברת IBI
יובל זעירא: תנאי שימוש |